אתלטיקו מדריד, לעולם לא נפסיק להאמין

לא נראה לי שזה מנחוס כמו שזו האמת הברורה- ריאל תתחבר עוד כמה משחקים ותשייט לאליפות. אגב טיטי- כמו שטיטי חוזה.

אם לבארסה יהיה כסף בקיץ כדי לעשות כמה רכישות אסטרטגיות אולי בעונה הבאה היא תיתן פייט. כרגע זה לא בקלפים.

1. אני סוגד לצ’ולו, הוא אצלי במקום השני אחרי אראגונס, אבל אני חושב שהגיע הזמן להיפרד. יש לנו סגל טוב יותר מהשנה שעברה ואנחנו משחקים גרוע יותר (למרות השיפור במשחקי החוץ, קצת תודות למזל), אין לו מושג איך להשתמש בשחקנים החדשים וכל פעם אנחנו מתבטלים מול ריאל.

2. מעצבן שהתבטלנו מול ריאל לא מחוברת, לא מאומנת בשיט, נטולת השחקן הטוב בעולם עם מאמן שמתעקש לשחק בגננת עם הטמבלים שלו כדי שכולם יבעטו אותו מספר של פנדלים כדי לא לריב.
   יהיה סיוט לשחק מולם בברנבאו או באלופות.

3. הבינגו שלנו העונה זה גאלאגר. אחלה שחקן, חכם, חזק, נותן את הלב והנשמה. הפייבוריט שלי בסגל אחרי לה נורמן הענק.

4. סורלות’ וחוליאן עדיין לא חוברו טוב לסגל ולשיטה.
   לחוליאן יש ניצוצות כמובן אבל רואים שהחבר’ה מסביבו לא יודעים מה לעשות איתו, ואילו האלאנד מעלי אקספרס חייב ללמוד להרים את הראש קצת יותר ולהסתכל מסביבו. אני מאמין שיהיה בסדר איתם.

5. למרות כל הרכש, אנחליטו הוא הדבר הכי מרגש שדורך על הדשא במטרופוליטאנו.

6. אין לי באמת מה להגיד על המשחק. שיחקנו חרא ובלי לב וזה משהו שאסור לאוהדים שלנו לקבל.

7. לא זוכר את ריאל עם כל כך הרבה שחקנים מסריחים. הופכים לסוג של גטו עם זבלים טהורים כמו הברזילאי הסתום ורודיגר האלים והמסריח.
   איפה הם ואיפה הקלאס של החולצה הלבנה.

8. מהעכבר הבוגדני בשער שלהם לא היו לי ציפיות אף פעם. הוא תמיד היה אפס, ותמיד יהיה אפס. על זה יעיד KDB.
   טיפוס מבחיל שמתגרה באוהדים ורץ לבכות כמו כוסית לשופט. איפה הוא ואיפה פויול האלוהי.

9. אתם מתלוננים על נמני. ראיתי את המשחק בשידור אנגלי שבו בכו כל הזמן על “גזענות” וכמה מסכן החרא הברזילאי ואפילו הזכירו “ימין קיצוני”. אין אין כמו יפי נפש בריטים.

האמת, הייתה לי תחושה שאולי העזיבה של אורטגה תשנה משהו בהתמודדות של אתלטיקו במשחקים, בפציעות. כנראה שזה לא קשור, חוץ מזה שמבחינת פציעות זה נראה לא רע.

אמרת על שחקני הרכש. בזמן אמת כשאתלטיקו חיפשה חלוץ, היה נדמה שהקריטריון לחלוץ שיתאים לשיטה הוא פשוט להיות חלוץ בטרנספרמרקט. כל כך הרבה שמות עלו באוויר, כאילו לא בדקו בכלל לעומק אלא באופן שטחי בלבד.

לגבי חוליאן, הוא קרע את עצמו בקיץ גם בקופה אמריקה וגם באולימפיאדה, לא נח בכלל, משחק עם הנבחרת בלי הפסקה. זה לא ייגמר טוב, אבל רק פציעה תתן לו מנוחה. לכן הגיוני שהוא לא משחק יותר מדי. זה לא הזמן לשפוט אותו.

הבעיה של אתלטיקו, אותה אני פורס כבר שנים, היא שסימאונה מתפקד גם כמאמן וגם כמנהל מקצועי פרויקטור. בגלל זה אנשים כמו מונצ’י ומטאו אלמאן לא יגיעו לתפקיד המנהל המקצועי, אלא רק מזכיר טכני שיבצע פעולות ולא ינהל פרויקט.

בינתיים האתגר של אתלטיקו הוא להיות כשירים יותר מחצי עונה. אפילו בעונת האליפות האחרונה, אחרי 50 נקודות בסיבוב הראשון, היא צברה רק 36 בסיבוב השני. וככה זה בכל העונות עד עכשיו באופן קבוע.

אני מבין את העצבים על שחקן של המועדון לשעבר (מזכיר שבמעמד מושאל) שחוזר לשחק נגדו ועושה כאלה הקנטות לקהל, אבל בטוח שעד אותה דקה לא שרו לו שירי הלל אלא קיללו וניסו להוציא אותו מאיזון, וזו דרך של שחקן להוציא קיטור. מכאן ועד להצדיק תגובה כזו של הקהל? המאמן אליו אתה סוגד טוען שצריך להעניש אותו כי מה- כל אתלטיקו והקהל שלה הם נערי מקהלה? קורטואה הוא לא הראשון שיעשה תנועות לקהל וינסה לשגע אותו. מזכיר לך גם המון מחוות וקריאות של ג’וקוביץ לקהל שמתגרה בו בדרכים לא פחות עדינות - גם אותו צריך להעניש כי הוא מצית את הקהל? הרי בשתי הסיטואציות הקהל בא מהבית מתוך מטרה להוציא את השחקן משיווי משקל ולעצבן כדי לתת ליריב יתרון ומה נותר לשחקן במסגרת המותר כדי לשמור על חדות וריכוז?
בוא אזכיר לך רגע אייקוני, של שחקן ששיחק בליגה עד לא מזמן בקבוצה שלישית, הבקיע שער נצחון נגד ריאל, בביתה, ניגש לאוהדי ריאל ובקוליות מדהימה נופף בחולצה שלו. מה יותר מזה להסית ולהרגיז את הקהל. היית ממליץ להעניש את השחקן על האקט הזה (מעבר להוראה הלאקונית והמטופשת של כרטיס צהוב למי שמוריד את החולצה אחרי גול)?
מסכים שפויול היה קלאס בפני עצמו. אבל לקרוא לקורטואה כוסית שבוכה לשופט על שפוגעים בו תוך כדי משחק? מזכיר לי אירוע שקרה במשחק אורוגוואי מול איטליה, כשסוארז הנשכן ביצע את זממו בקייליני, וזה רץ לשופט, חשף את הכתף הנשוכה והתלונן לשופט. אז גם הוא כוסית, או שניקה את עצמו כשהודה שהעונש לסוארס גדול מידי?

הייתם צריכים לקבל אתמול הפסד טכני בלי שום ספק.
מאחר וזה לא קרה, אם לא יורידו לקבוצה שלכם איזה 10 נקודות זה שערורייה.

סימאונה כבר 4 עונות לפחות הוא הבעיה ולא הפיתרון.
אתלטיקו כבר לא בעמדת נחיתות שהיא הייתה כשהוא הצטרף, והוא לא מצליח להשתדרג כדי להתאים את עצמו למצב(למרות שזה נראה שהוא מנסה). ההחתמה של לואיס סוארס נתנה לגופה להמשיך לפרפר.
עם התקציבים שיש לאתלטיקו, האיכות בסגל והפוטנציאל יש מקום לכדורגל הרבה יותר חיובי, דומיננטי ואופטימי.
בשביל לסיים מקום 3 ולעוף בשמינית/רבע לא צריך את סימאונה.

הבעיה של אוהדי אתלטי מזכיר לי טיפ טיפה את הבעיה שהיתה לנו עם צאבי.

נכון שסימאונה מאמן יותר טוב מצאבי, אבל לשתי האגדות האלו יש אפוד מגן שקשה לחדור אותו.

אני מניח שלהנהלה של אלתטי אין אומץ לפטר את סימואנה ולאוהדים של אתלטי אין לב להגיד לו לעזוב.

הבעיה שלי למה הוא לא מבין את זה. היה צריך לעזוב לאינטר שהיתה לו הזדמנות.

אולי דל"פ, אבל אני אישית חושב שלאתלטיקו אסור לוותר על סימאונה.

עם כל הביקורת, חלקה גם מוצדקת, בשורה התחתונה סימאונה מתמודד עם שניים משלושת המועדונים והמותגים הכי גדולים בעולם הכדורגל, אחד מהם הוא גם אחת משתי הקבוצות הטובות בעולם בשנים האחרונות, ובמרבית השנים מצליח לעשות זאת תוך שהוא מסתכל להם בלבן של העיניים (הבנתם מה עשיתי שם?), כולל זכייה בתארים על חשבונם. נכון, הרבה מהקסם של ההצלחה ההתחלתית התפוגג, עם ההצלחות גם רף הציפיות התחיל לעלות, התברר שלהצליח כפייבוריט זה יותר מסובך מלהצליח כאנדרדוג, ומה שנתפס בהתחלה כלוחמנות רומנטית עכשיו הוא סתם משחק ציני ומגעיל ויש פחות סבלנות לכך - מצד אוהדים נייטרליים והתקשורת כאחד.
ועם כל זאת, אתלטיקו ממשיכה להצליח ולפרוח (בטח ביחס לכל קנה מידה היסטורי של המועדון הזה), היא ממשיכה להיות קונטנדרית מובילה כמעט בכל עונה, והפרויקטים שלה ממשיכים להתפתח. רק בקיץ האחרון אתלטיקו הצליחה לספק את אחד מחלונות ההעברות המרשימים והמוצלחים ביותר של קבוצה בשנים האחרונות, וצריך לתת לדברים זמן להתחבר ולקבל צורה (רבאק, אפילו השחקן הטוב בעולם שהצטרף לאלופת ספרד ואירופה לא הצליח להתחבר עדיין כמו שצריך).

קל לומר ש"אתלטיקו עכשיו מועדון גדול שמרוויח כסף של מועדון גדול, ולכן הגיע הזמן שמאמן/מנג’ר של מועדון גדול ינהל את האירוע בהתאם למעמד החדש" - אבל מעבר לכך שמדובר בכפיות טובה כלפי זה שהביא אותם לאן שהגיעו (ובעיקר במועדון כמו אתלטיקו, אין זכות קיום אם לא יודעים לכבד סמלים) - אני חושב שזה פשוט לא נכון.
להבדיל, אני זוכר שבשנים האחרונות, כשהתארים הפסיקו לזרום בקצב שהתרגלו אליו באולד טראפורד - אפילו סר פרגוסון הגדול התחיל לחטוף לא מעט ביקורות, שאמרו שהוא “איבד את זה”, שהוא מיושן, ושהגיע הזמן לרענן. איך בדיוק זה נגמר כולנו זוכרים ויודעים מצויין - גם רכבת הכוכבים שעברה שם, גם סוללת המאמנים והמנג’רים המבטיחים ומהשורה הראשונה שהתנסתה, וגם כל הכסף שנשפך - לא הצליחו להחזיר את יונייטד לקמצוץ מימי הזוהר של פרגי - אפילו אלו של ולנסיה ודני וולבק האפרוריים.

לנהל מועדון כדורגל זה אומנות עדינה, וצריך שדברים יתחברו בצורה מושלמת כדי שיצליחו. באתלטיקו הצליחו למצוא את החיבור המיוחד הזה עם צ’ולו, אחרי שנים רבות מאוד של אכזבות וכשלונות - בעיניי צריך לקרות משהו מאוד מאוד חריג (כזה שעוד רחוק ממה שקורה כיום), כדי שיוותרו על זה.

כמה שנים הוא כבר מאמן שם? כמה שנים הקבוצה שלו לא מתרוממת למרות סגל טוב?

ההשואה לפרגסון לא במקום, כי פה לא מדובר על מאמן מתחיל. להזכירך הוא המאמן עם הכי הרבה זמן עכשיו בין כל המאמנים בספרד. (להזכיר לאנשים שהוא הגיע לאתלטי בעונה האחרונה של פפ בברצלונה או שנה אחרי אני כבר לא זוכר…)

כמו שאריאל אמר, בשביל לגרד מקום רביעי שלישי ולהיות מודחים בשמינית רבע לא צריכים את סימאונה שם. צאבי יכול לעשות את זה

הוא עולה כל שנה וכל עונה אם אותו דיסקט ולא מחליף אותו. מה שהוא נתן לאתלטי אי אפשר לקחת ממנו, אבל לאתלטי הוא לא יכול לתת כלום יותר.

בשנים האחרונות מאמן עם גישה אחרת באתלטי ואני זוכר לפחות שנה אחת שהוא היה יכול לקחת אליפות בה. לדעתי גם שנה שעברה הוא היה יכול לתת הרבה יותר פייט ממה שהם נתנו. הוא בקושי גירד את המקום הרביעי. פאקינג גירונה היתה מעליו

הבעיה עם ההשוואה לפרגוסון היא שהוא הודה בעצמו שהכדורגל עקף אותו והוא היה צריך להשתנות כדי לחזור להצליח.
פלוס העובדה שהוא היה יותר מנהל מקצועי מאשר מאמן ראשי ועצם זה שהוא כנראה אדם ייחודי בפני עצמו.

אהבתי את רוב הנקודות שלך, אני לא בא לנגח אותך אבל אתה עם אפס מילות גינוי למה שקרה אתמול וזה קצת כבד עליי חבר. לא מבין מה אתה רוצה מוויניסיוס ג’וניור שביקרתי אותו לא פעם וגם טיבו קורטואה. לשחקן אסור לחגוג שער נגד יריבה עירונית במשחק חוץ קשה? הוא לא עשה להם אצבע משולשת, לא סאלטה באוויר. הניף ידיים באוויר וזהו. אז מגיע לו מצית כבונוס? קוקה מפחד מהאולטראס שלהם? דייגו סימאונה צריך לעלות ליציע ולהתחנן להמשיך לשחק כדורגל?

את הפאול של מרקוס יורנטה ראית למשל? אי אתה מדבר על שחקנים מגעילים אצלנו? ואני חייב לומר עד אתמול מעולם לא היה לי משהו רע נגד אתלטיקו מדריד, כיבדתי הרבה דברים שקורים שם ואיך המועדון צמח. אני גם יכול להוסיף את ההתבטלות הגדולה שלכם נגד ברצלונה באופן מסורתי.

אם אני חוזר לעניין המקצועי אני גם כן חולק עלייך בעניין צ’ולו סימאונה, זה הכל הוא, עדיין השחקן הכי חשוב, הקים את אנטואן גריזמן לתחייה ואתמול האמת אחרי הרבה משחקים טובים בדרבי הוא היה רע. לטעמי צ’ולו אתמול ניסה ולא הצליח אבל זה עדיף על השמרנות המעפנה של קרלו אנצ’לוטי. זו תחילת העונה ודברים עדיין צריכים להתחבר. אתמול למשל אלכסנדר סורלות’ איבד כל כדור שני וזה לא היה בתכנון. אני לא יודע איזה מאמן סימנת אבל קח בחשבון שבין אתלטיקו ‘החדשה’ או יותר נכון אתלטיקו מאז 2013 לבין קבוצת צמרת בספרד נניח ג’ירונה אם היית רוצה את מיצ’ל - הפער הוא עצום.

הייתי אולי יכול להבין אותם אם זה היה ספונטני הדבר הזה. אבל אתם מתעלמים שהם אחרי זה זרקו עליו חיתול מלא חרא. מי שבא למגרש עם חיתול כזה, אני מניח תיכנן את זה מראש.

יחד עם זאת, אספניול רדפו אחרי שחקני ברצלונה לחדר הלבשה ונראה לי הורידו להם איזה נקודה על תנאי או משהו כזה.

לדעתי הסגל של אתלטיקו העונה לא נחות מזה של ברצלונה. כרגע עם הפציעות הוא טוב יותר.

אני חושב שצ’ולו עשה דברים מאוד יפים באתלטיקו, אבל שהגיע הזמן לשינוי.

אתה כותב את זה כאילו זה דל"פ. כל מי שיש לו זוג עינים מבין את זה.

אני לא חושב שמבחינה רציונאלית ונטולת רגש יש באמת מחלוקת על זה שזמנו של סימואנה באתלטי צריך להגיע לסיום… זה לא הופך את צולו למאמן כושל או רע, ההפך מזה, מה שהוא עשה אי אפשר לקחת ממנו, אבל תם זמנו. והיה צריך לקבל את ההחלטה הזו אחרי האליפות האחרונה שלהם בקורונה.

לפעמים מאמן ממצה את הזמן שלו באותה הקבוצה.

2 פוסטים אוחדו לנושא קיים: פליקי פלאקה :: עידן חדש בברצלונה תחת הגרמני

העונש של אתלטיקו הוא סגירת יציע ממנו זרקו חפצים ל 3 משחקים, פלוס קנס קטן.
לא הורדת נקודות ולא בטיח.
ציפיתי ליותר, כמו סגירה של כל האיצטדיון וקנס משמעותי.

4-0 לבנפיקה.
פאקינג איי.

הודעת אתלטיקו לגבי לה נורמנד אחרי התנגשות ראשים עם צ’ואנמני :
It has been determined that he suffered a traumatic brain injury with subdural haematoma, bleeding caused by a burst blood vessel near the brain.

נשמע רציני ביותר.
@Aimarito ?

image828×488 96.3 KB

דצמבר 2011: אתלטיקו מדריד נרגשת לכבוד משחקו הראשון כמאמן על הקווים - שמסתיים בתיקו מאופס במלאגה אך היה ברור שהשינוי יגיע. כמעט 13 שנה אחר כך: עם שתי אליפויות ספרד מול ריאל מדריד וברצלונה הענקיות ושני גמרי ליגת האלופות שכמעט היו שלה - האגדה דייגו סימאונה עם משחקו ה-700 כמאמן הקבוצה - הערב נגד אלאבס. 12 עונות ברציפות שאתלטיקו בליגת האלופות, משהו שאף אחד לא היה יכול לדמיין.

שיא המשחקים בעונה הוא 58 - שיא שנקבע ב-2016-17, שנה קודם לכן אתלטיקו ספגה רק 31 שערים כשהגיעה לגמר ליגת האלופות. אחוז הניצחונות הגבוה ביותר הוא בעונת 2013-14 שהסתיימה עם אליפות וכמעט צ’מפיונס. 491 משחקי ליגה, 109(!) בליגת האלופות ועוד ועוד. קוקה שיאן ההופעות עם 618, אנטואן גריזמן הכובש המצטיין עם 185 ואחריו אנחל קוראה - 8, דייגו קוסטה עם 75, אלבארו מוראטה עם 58 ורדמאל פלקאו המפלצתי עם 58 גם. סימאונה מדורג שלישי במספר המשחקים כמאמן בספרד, רק מיגל מוניוס עם 608 ולואיס ארגוניס עם 757 - מעליו. הוא מדורג במקום ה-21 מבחינת הרזומה - הכי הרבה משחקים ברצף על הקווים של מועדון אחד. פארטידו אה פארטידו ואולי יש עוד…
היריבה שהוא פגש הכי הרבה פעמים כמאמן היא ריאל מדריד - 44 משחקים. המאזן עומד על 18 הפסדים שלו, 14 תוצאות תיקו ו-12 ניצחונות, יחס שערים 53:72 שלילי.
סימאונה במסיבת העיתונאים לקראת המשחק: “אני אסיר תודה לכולם על שהצליחו ליהנות מ-700 המשחקים האלה”. הוא ציין את הנשיא, השחקנים, עובדי המועדון, האוהדים…

image828×2340 150 KB

image828×2383 169 KB