הבעיה של אוהדי אתלטי מזכיר לי טיפ טיפה את הבעיה שהיתה לנו עם צאבי.
נכון שסימאונה מאמן יותר טוב מצאבי, אבל לשתי האגדות האלו יש אפוד מגן שקשה לחדור אותו.
אני מניח שלהנהלה של אלתטי אין אומץ לפטר את סימואנה ולאוהדים של אתלטי אין לב להגיד לו לעזוב.
הבעיה שלי למה הוא לא מבין את זה. היה צריך לעזוב לאינטר שהיתה לו הזדמנות.
אולי דל"פ, אבל אני אישית חושב שלאתלטיקו אסור לוותר על סימאונה.
עם כל הביקורת, חלקה גם מוצדקת, בשורה התחתונה סימאונה מתמודד עם שניים משלושת המועדונים והמותגים הכי גדולים בעולם הכדורגל, אחד מהם הוא גם אחת משתי הקבוצות הטובות בעולם בשנים האחרונות, ובמרבית השנים מצליח לעשות זאת תוך שהוא מסתכל להם בלבן של העיניים (הבנתם מה עשיתי שם?), כולל זכייה בתארים על חשבונם. נכון, הרבה מהקסם של ההצלחה ההתחלתית התפוגג, עם ההצלחות גם רף הציפיות התחיל לעלות, התברר שלהצליח כפייבוריט זה יותר מסובך מלהצליח כאנדרדוג, ומה שנתפס בהתחלה כלוחמנות רומנטית עכשיו הוא סתם משחק ציני ומגעיל ויש פחות סבלנות לכך - מצד אוהדים נייטרליים והתקשורת כאחד.
ועם כל זאת, אתלטיקו ממשיכה להצליח ולפרוח (בטח ביחס לכל קנה מידה היסטורי של המועדון הזה), היא ממשיכה להיות קונטנדרית מובילה כמעט בכל עונה, והפרויקטים שלה ממשיכים להתפתח. רק בקיץ האחרון אתלטיקו הצליחה לספק את אחד מחלונות ההעברות המרשימים והמוצלחים ביותר של קבוצה בשנים האחרונות, וצריך לתת לדברים זמן להתחבר ולקבל צורה (רבאק, אפילו השחקן הטוב בעולם שהצטרף לאלופת ספרד ואירופה לא הצליח להתחבר עדיין כמו שצריך).
קל לומר ש"אתלטיקו עכשיו מועדון גדול שמרוויח כסף של מועדון גדול, ולכן הגיע הזמן שמאמן/מנג’ר של מועדון גדול ינהל את האירוע בהתאם למעמד החדש" - אבל מעבר לכך שמדובר בכפיות טובה כלפי זה שהביא אותם לאן שהגיעו (ובעיקר במועדון כמו אתלטיקו, אין זכות קיום אם לא יודעים לכבד סמלים) - אני חושב שזה פשוט לא נכון.
להבדיל, אני זוכר שבשנים האחרונות, כשהתארים הפסיקו לזרום בקצב שהתרגלו אליו באולד טראפורד - אפילו סר פרגוסון הגדול התחיל לחטוף לא מעט ביקורות, שאמרו שהוא “איבד את זה”, שהוא מיושן, ושהגיע הזמן לרענן. איך בדיוק זה נגמר כולנו זוכרים ויודעים מצויין - גם רכבת הכוכבים שעברה שם, גם סוללת המאמנים והמנג’רים המבטיחים ומהשורה הראשונה שהתנסתה, וגם כל הכסף שנשפך - לא הצליחו להחזיר את יונייטד לקמצוץ מימי הזוהר של פרגי - אפילו אלו של ולנסיה ודני וולבק האפרוריים.
לנהל מועדון כדורגל זה אומנות עדינה, וצריך שדברים יתחברו בצורה מושלמת כדי שיצליחו. באתלטיקו הצליחו למצוא את החיבור המיוחד הזה עם צ’ולו, אחרי שנים רבות מאוד של אכזבות וכשלונות - בעיניי צריך לקרות משהו מאוד מאוד חריג (כזה שעוד רחוק ממה שקורה כיום), כדי שיוותרו על זה.
כמה שנים הוא כבר מאמן שם? כמה שנים הקבוצה שלו לא מתרוממת למרות סגל טוב?
ההשואה לפרגסון לא במקום, כי פה לא מדובר על מאמן מתחיל. להזכירך הוא המאמן עם הכי הרבה זמן עכשיו בין כל המאמנים בספרד. (להזכיר לאנשים שהוא הגיע לאתלטי בעונה האחרונה של פפ בברצלונה או שנה אחרי אני כבר לא זוכר…)
כמו שאריאל אמר, בשביל לגרד מקום רביעי שלישי ולהיות מודחים בשמינית רבע לא צריכים את סימאונה שם. צאבי יכול לעשות את זה 
הוא עולה כל שנה וכל עונה אם אותו דיסקט ולא מחליף אותו. מה שהוא נתן לאתלטי אי אפשר לקחת ממנו, אבל לאתלטי הוא לא יכול לתת כלום יותר.
בשנים האחרונות מאמן עם גישה אחרת באתלטי ואני זוכר לפחות שנה אחת שהוא היה יכול לקחת אליפות בה. לדעתי גם שנה שעברה הוא היה יכול לתת הרבה יותר פייט ממה שהם נתנו. הוא בקושי גירד את המקום הרביעי. פאקינג גירונה היתה מעליו
הבעיה עם ההשוואה לפרגוסון היא שהוא הודה בעצמו שהכדורגל עקף אותו והוא היה צריך להשתנות כדי לחזור להצליח.
פלוס העובדה שהוא היה יותר מנהל מקצועי מאשר מאמן ראשי ועצם זה שהוא כנראה אדם ייחודי בפני עצמו.
אהבתי את רוב הנקודות שלך, אני לא בא לנגח אותך אבל אתה עם אפס מילות גינוי למה שקרה אתמול וזה קצת כבד עליי חבר. לא מבין מה אתה רוצה מוויניסיוס ג’וניור שביקרתי אותו לא פעם וגם טיבו קורטואה. לשחקן אסור לחגוג שער נגד יריבה עירונית במשחק חוץ קשה? הוא לא עשה להם אצבע משולשת, לא סאלטה באוויר. הניף ידיים באוויר וזהו. אז מגיע לו מצית כבונוס? קוקה מפחד מהאולטראס שלהם? דייגו סימאונה צריך לעלות ליציע ולהתחנן להמשיך לשחק כדורגל?
את הפאול של מרקוס יורנטה ראית למשל? אי אתה מדבר על שחקנים מגעילים אצלנו? ואני חייב לומר עד אתמול מעולם לא היה לי משהו רע נגד אתלטיקו מדריד, כיבדתי הרבה דברים שקורים שם ואיך המועדון צמח. אני גם יכול להוסיף את ההתבטלות הגדולה שלכם נגד ברצלונה באופן מסורתי.
אם אני חוזר לעניין המקצועי אני גם כן חולק עלייך בעניין צ’ולו סימאונה, זה הכל הוא, עדיין השחקן הכי חשוב, הקים את אנטואן גריזמן לתחייה ואתמול האמת אחרי הרבה משחקים טובים בדרבי הוא היה רע. לטעמי צ’ולו אתמול ניסה ולא הצליח אבל זה עדיף על השמרנות המעפנה של קרלו אנצ’לוטי. זו תחילת העונה ודברים עדיין צריכים להתחבר. אתמול למשל אלכסנדר סורלות’ איבד כל כדור שני וזה לא היה בתכנון. אני לא יודע איזה מאמן סימנת אבל קח בחשבון שבין אתלטיקו ‘החדשה’ או יותר נכון אתלטיקו מאז 2013 לבין קבוצת צמרת בספרד נניח ג’ירונה אם היית רוצה את מיצ’ל - הפער הוא עצום.
הייתי אולי יכול להבין אותם אם זה היה ספונטני הדבר הזה. אבל אתם מתעלמים שהם אחרי זה זרקו עליו חיתול מלא חרא. מי שבא למגרש עם חיתול כזה, אני מניח תיכנן את זה מראש.
יחד עם זאת, אספניול רדפו אחרי שחקני ברצלונה לחדר הלבשה ונראה לי הורידו להם איזה נקודה על תנאי או משהו כזה.
לדעתי הסגל של אתלטיקו העונה לא נחות מזה של ברצלונה. כרגע עם הפציעות הוא טוב יותר.
אני חושב שצ’ולו עשה דברים מאוד יפים באתלטיקו, אבל שהגיע הזמן לשינוי.
אתה כותב את זה כאילו זה דל"פ. כל מי שיש לו זוג עינים מבין את זה.
אני לא חושב שמבחינה רציונאלית ונטולת רגש יש באמת מחלוקת על זה שזמנו של סימואנה באתלטי צריך להגיע לסיום… זה לא הופך את צולו למאמן כושל או רע, ההפך מזה, מה שהוא עשה אי אפשר לקחת ממנו, אבל תם זמנו. והיה צריך לקבל את ההחלטה הזו אחרי האליפות האחרונה שלהם בקורונה.
לפעמים מאמן ממצה את הזמן שלו באותה הקבוצה.
העונש של אתלטיקו הוא סגירת יציע ממנו זרקו חפצים ל 3 משחקים, פלוס קנס קטן.
לא הורדת נקודות ולא בטיח.
ציפיתי ליותר, כמו סגירה של כל האיצטדיון וקנס משמעותי.
4-0 לבנפיקה.
פאקינג איי.
הודעת אתלטיקו לגבי לה נורמנד אחרי התנגשות ראשים עם צ’ואנמני :
It has been determined that he suffered a traumatic brain injury with subdural haematoma, bleeding caused by a burst blood vessel near the brain.
נשמע רציני ביותר.
@Aimarito ?
דצמבר 2011: אתלטיקו מדריד נרגשת לכבוד משחקו הראשון כמאמן על הקווים - שמסתיים בתיקו מאופס במלאגה אך היה ברור שהשינוי יגיע. כמעט 13 שנה אחר כך: עם שתי אליפויות ספרד מול ריאל מדריד וברצלונה הענקיות ושני גמרי ליגת האלופות שכמעט היו שלה - האגדה דייגו סימאונה עם משחקו ה-700 כמאמן הקבוצה - הערב נגד אלאבס. 12 עונות ברציפות שאתלטיקו בליגת האלופות, משהו שאף אחד לא היה יכול לדמיין.
שיא המשחקים בעונה הוא 58 - שיא שנקבע ב-2016-17, שנה קודם לכן אתלטיקו ספגה רק 31 שערים כשהגיעה לגמר ליגת האלופות. אחוז הניצחונות הגבוה ביותר הוא בעונת 2013-14 שהסתיימה עם אליפות וכמעט צ’מפיונס. 491 משחקי ליגה, 109(!) בליגת האלופות ועוד ועוד. קוקה שיאן ההופעות עם 618, אנטואן גריזמן הכובש המצטיין עם 185 ואחריו אנחל קוראה - 8, דייגו קוסטה עם 75, אלבארו מוראטה עם 58 ורדמאל פלקאו המפלצתי עם 58 גם. סימאונה מדורג שלישי במספר המשחקים כמאמן בספרד, רק מיגל מוניוס עם 608 ולואיס ארגוניס עם 757 - מעליו. הוא מדורג במקום ה-21 מבחינת הרזומה - הכי הרבה משחקים ברצף על הקווים של מועדון אחד. פארטידו אה פארטידו ואולי יש עוד…
היריבה שהוא פגש הכי הרבה פעמים כמאמן היא ריאל מדריד - 44 משחקים. המאזן עומד על 18 הפסדים שלו, 14 תוצאות תיקו ו-12 ניצחונות, יחס שערים 53:72 שלילי.
סימאונה במסיבת העיתונאים לקראת המשחק: “אני אסיר תודה לכולם על שהצליחו ליהנות מ-700 המשחקים האלה”. הוא ציין את הנשיא, השחקנים, עובדי המועדון, האוהדים…
