אני לא מבין.
אתלטיקו משחקת רע.
איך סימאונה מקדם אותם?
אני מבין שזה נקודה רגישה אבל צ’אבי של ברצלונה זכתה אז באליפות.
זה ההגדרה של בינוניות לקבל את זה בתור גזירת גורל.
אם מקום שלישי זה המקסימום של אתלטי.
אז אני ואתה באותה דעה.
אבל לא נראה לי ששחקנים כמו אלבארז יסכימו להגיע לאתלטי אם תספר להם על זה..
פרגי היה אחד ודי יוצא דופן וזה לא במקרה.
מתנצל על הטעות, זכרתי שמועדון מסריח זכה אז באליפות, לא זכרתי בדיוק איזה מהם.
בכל מקרה דיי מיציתי את הדיון הזה, נראלי שהבנו אחד את השני.
לייק 1
למה שקלופ יבוא אליכם? אין לכם את התקציב של ליברפול, בספק אם תהיה לכם את ההילה שליברפול יצרה ששחקנים גדולים ירצו לבוא אליכם.
צ׳ולו עשה עבודה מדהימה ומטורפת אבל הוא לא הצליח לשנות את המעמד שלכם-אתם עדיין קבוצת מעבר לשחקנים לפני הקבוצה הגדולה האמיתית שלהם. מעט מאוד שחקנים הוא הצליח להשאיר בשיא שלהם. אתה רואה שחקן בסדר גודל של מוחמד סלאח נשאר באת׳ בשיא שלו? אני לא. זה המבחן האמיתי של מאמן שמגיע לאת׳. בזה, לצערך, צ׳ולו נכשל.
אתלטיקו מדריד לא מנצחת את שלושת מחזורי הפתיחה לראשונה מאז 2009/10 (גם הובילו שלוש פעמים לא?) ואז אלו הזמנים של הכדורגל הסקסי שלהם אבל הפסד בדרבי במנהרה ושהמקום בליגת האלופות לא היה מובטח.
האם מאמן אחר היה מצליח יותר? אולי מביא גג עוד אליפות אחת בתקופה שלו שם. אולי ב-2022/23 או משהו כזה. רוב הזמן הרף שהציבו לו, בעיקר ברצלונה עם ליאו מסי - היה גבוה מאוד. בליגת האלופות הוא עבר יריבות ענקיות בחלק מהזמן, נניח קמפיין 2016 שלהם. לפרקים קצרים גם הכדורגל היה לא רע אבל לפרקים קצרים מדי. כעת הוא בהחלט צריך ללכת, כלומר בתום העונה. רוצה לומר: הביקורת עכשיו מוצדקת, הביקורת על כל התקופה שלו שם לדעתי לא.
לגבי שחקני המפתח אני לא חושב שזה המדד היחיד ואי אפשר להגיד שהם כמועדון לא התקדמו. הם רוב הזמן תחתיו קרי מ-2013 - נניח בין עשר הקבוצות הטובות בעולם. חוליאן אלבארס רכש שהם לא היו מסוגלים להביא לפני, גג רדמאל פלקאו שזה לפני הפיצוץ הגדול באמת. אני מנסה לחשוב על שחקני על שהוא הצליח לשמור ועולים לי לראש רק דייגו גודין ויאן אובלק שהם שחקני הגנה ולא באמת היו הצעות.
לצורך העניין גם ליברפול איבדה את פיליפה קוטיניו אמנם כשהם היו בתחילת התהליך, ואת טרנט אלכסנדר-ארנולד לא מזמן.
אז הם התקדמו או לא התקדמו?
קוטיניו היה הכוכב על היחיד שעזב אותם בשיא. האחרון שהתייחס אליהם כמו לקבוצת מעבר. סלאח, מאנה, פירמינו, אנדרסון, ואן דייק, פאביניו, קונטה, אליסון, רוברטסון, מאטיפ, וינלדום, ג׳וטה ועוד…הם שחקנים שנשארו לתקופה ארוכה לא ברחו ישר אחרי ההצלחה.
הם התקדמו המון כמועדון חד משמעית. לגבי שחקני המפתח זה מדד מסוים אבל לא מדד עיקרי וכה דומיננטי. הרבה שחקנים מובילים שעזבו את אתלטיקו לא הצליחו לפרוח במקום אחר. יודעים מה אפילו צ’ולו ניסה להשתנות כמה פעמים, בעיקר עם ההתאבדות על ז’ואאו פליקס כדי לשים יד על טאלנט ושחקן התקפי מבטיח. והקריירה של ז’ואאו מוכיחה לדעתי שצ’ולו צדק.
במה הוא צדק? הוא התאבד על שחקן בינוני.
אל תערבבו בין שחקני רכש שצ’ולו רצה (כמו דייגו קוסטה) לשחקני רכש שהוא קיבל.
פליקס היה הזדמנות לכאורה, הימור כושל במיוחד שמועדון כמו אתלטיקו לא יכול לעשות.
בשנים האחרונות היו יותר מדי חוזים כבדים שאתלטיקו לא היתה יכולה להיפטר מהם (ושחקני רכש כושלים).
כל השינויים התחברו יפה עם העזיבות שלהם כי זה איפשר הרבה שינויים.
אם את המהפכה במועדון היו משלימים גם עם מאמן חדש ומודרני, יכול להיות שהבנייה היתה מתקדמת מהר יותר, כמו למשל איך שריאל של צ’אבי אלונסו מתחילה.
אבל העונה רק התחילה, ויכולים לקרות עוד דברים. אני בדעה שאתלטיקו יכולה להצליח יותר באלופות מאשר בליגה. העונה ויאריאל נושפת בעורפה ויהיה מעניין לראות את הגזרה הזאת.
הפרויקט החדש זה ההזדמנות האחרונה של סימאונה. מזכיר לכם שעם השכר שהוא מרוויח לפטר יהיה אפשר רק בהסכם הדדי.
לייק 1
הכסף זו לא בעיה לדעתי, אולי אני תמים ורומנטיקן אבל אם ירגיש שלא רוצים אותו הוא יילך ולא יקח עד ליורו האחרון. כמובן שגם העונה הזו לא גמורה ולא קרובה לכך. אבל פתיחת עונה כושלת למרות בניית סגל די חכמה נו מה לעשות אי אפשר לברוח מזה.
לגבי ז’ואאו פליקס התכוונתי שהוא ניסה לצאת מהקופסא ולעשות שינוי, ללכת עם שחקן שנוגד את ה-DNA שלו ולהסתכל רק על פוטנציאל או כישרון. הימור שלא עבד, לגבי זה אני מסכים. אבל בלי קשר אליו ולגבי נושא שעלה כאן - מעט שחקנים היו באתלטיקו מדריד ועזבו ואז הצליחו במקום אחר.
העניין עם פליקס הוא הדדי, והוכיח למה סימאונה כבר מיצה את עצמו באתלטיקו.
מועדון שיכול להרשות לעצמו קשר התקפי ב-120 מיליון יורו, צריך מאמן שמשחק כדורגל יוזם שמנצל שחקנים מהסוג הזה.
זה שאתלטיקו מתחת לריאל ובארסה לא אומר שהם צריכים לשחק כדורגל של קבוצת תחתית.
אז גם אני חשבתי שהוא צריך ללכת כבר וכתבתי על זה אפילו לספורט1\מעריב בזמנו, ואז הוא הביא אליפות ב-2020-21 ואתה אומר לעצמך ‘וואלה כל הכבוד לו’, והוא לא צריך להתנצל אם ריאל מדריד של זינדין זידאן נעה ממשבר למשבר או שבברצלונה לא היו לליאו מסי פרטנרים.
צ’ולו עצמו גם חתם על חוזה ואז ביקש לקצר את השהות שלו אבל במועדון לא ויתרו, אז הם טעו. אני גם טוען למשל ש-2023/24 הייתה כישלון חרוץ של אתלטיקו הרבה יותר מהעונה שעברה, הם פשוט ניצחו פעמיים את ריאל מדריד - היחידים שעשו את זה ובנו להם רצף יפה בדרבי אז ‘החליקו’ להם עונה רעה. רוצה לומר שהכישלון אם קיים לא היה מהדהד באמת אף פעם ותמיד הגיע זינוק מסוים אחר כך.
לגבי ז’ואאו פליקס התכוונתי שנעשה כאן ניסיון שלו לצאת מהקופסא, אולי לרצות אפילו את הקהל או לשנות קצת את ה-DNA שלהם אחרי שנים של כדורגל די רע. אבל מביניהם..פליקס בליגה בערב הסעודית כשהוא אמר להיות בשיאו וקיבל כל כך הרבה הזדמנויות אז סתם הזדמנות לומר כמה אני די סולד ממנו.
התחבר לו יפה עם סוארז שהוא גם אחד הסקוררים הגדולים בהיסטוריה. בלעדיו הקבוצה חזרה לסטגנציה שמלפני.
אין הצדקה יותר באתלטיקו לגישת כדורגל כזו אם היא לא מביאה תוצאות. פעם כן, עכשיו כבר לא. נכון שזה לזכותו של סימאונה, זה לא אומר שהוא צריך לקבל יד חופשית. יש מספיק דוגמאות כאלה.
לייק 1
בהחלט, אני פשוט אומר שקשה לשים את האצבע על נקודה מוחלטת שאני לפחות חושב ש-“באותו הרגע הוא היה צריך ללכת”, למשל קרלו אנצ’לוטי בריאל מדריד בסיום 2024-25 העלובה. בתום העונה הזו ככל הנראה, כי בבניית הקבוצה כן רואים שינויים כבר שנה שנייה ברציפות.
היריבות שהם פגשו עד עתה נורא חלשות והחוכמה היא לראות אותם לא מחנים אוטובוס בצורה מוגזמת נגד ריאל מדריד או ברצלונה במשחקי בית ובכלל, אבל כן יש מעין שינוי גישה מסוים גם בשל אופי השחקנים שהצטרפו לדעתי.
מנגד - בחילופים הוא מבאס אותי לא פעם, חוליאן אלבארס אלא אם כן יש ספק פציעה - צריך להיות על המגרש כל הזמן 90 דקות, גם כדי לנפח מספרים ובעיקר כדי שיביא עוד שערים מכריעים ונקודות.
אסור גם לקחת את הריצה הזו על הקווים ואינסוף תנועות הידיים כחזות הכל אבל זה לא היה נראה לי שהוא גמור או נגמרות לו האנרגיות.
האמת היא שאין כל כך דוגמאות כאלה. מאמנים ששינו מועדוני צמרת ברמה של צ׳ולו יש מעט מאד. אם תצמצם את זה לרמת זיהוי כמו שלו עם המועדון כנראה שתוכל לספור על יד אחת. כלומר זה לא שאני לא מסכים איתך, אלא שבד״כ בסיטואציה הזו מקבלים או מקרה ארסן וונגר, או התפטרות יזומה של המאמן, או במקרים חריגים - פיטורין אחרי כישלון מקצועי קיצוני בהרבה ממה שצ׳ולו חווה.
לא בהכרח ששינו כמו שאתה מתכוון, אבל גם מספיק שידעו לבנות בסיס מסוים ואז פגשו את התקרה השניה צריך לעשות עוד צעד קדימה.
אני מסכים, פשוט אומר שמסיבות מובנות המאמן והמועדון מפתחים attachments וכבוד בסיטואציות הללו, ולכן הן באופן טבעי נמשכות מעבר לזמן ה-״נכון״ להיפרד.
לייק 1
יש לי הרבה כבוד לסימאונה. לדעתי הוא הוציא שם מים מהסלע.
אני רואה את ההתמודדות שלהם כמו דוד מול גוליאת. בעצם שני גוליאתים.
אבל מאז האליפות 20\21 הוא לא עלה מעל המקום השלישי. גם לא הצליח עם כל הרכש המאסיבי בקיץ הקודם, כשבארסה וריאל לא קנו כמעט כלום. אז נראה לי הם צריכים שינוי.
שיילך ליונייטד, הם צריכים קצת משמעת שם.
2 לייקים
אגב, יש משהו שלא מדברים עליו, אבל אתלטיקו כן משחקת התקפי. הבעיה היא ביכולת, וזו הבעיה. אם התכנית היתה להתחיל את העונה בשמירת כוחות אז התכנית נכשלה, כי צריכה להיות תכנית לשחק טוב גם בהילוך ראשון.
אבל כנראה שאם אתלטיקו לא משחקת באינטנסיביות גבוהה, היא לא מסוגלת לשחק התקפי טוב, יעיל ומנצח. וזו הבעיה האמיתית של סימאונה.
לייק 1
אם יחכו קצת, ממש עוד טיפה עם הפיטורים של סימאונה הם יוכלו לבחור בין קלופ ופפ.
2 לייקים