הסכום של העיסקה לא נבחר סתם באקראי…
אף אחד לא דיבר על זה , אבל “איזון ספרי חשבונות” היה גם צורך של יובה . היה צריך להכניס סכום גבוה. אני הייתי מסכים אם ההנחה הזאת אם ברצלונה היתה מצליחה ליצר מקורות הכנסה נוספים ואז אתה צודק.
לדעתי , כל עוד סמדו לא היה עולה בסביבות 60 ארתור היה נמכר בכל מקרה, אבל זה חוכמה בדיעבד ודעה שלי. כמובן שזה רק ספוקלציה שלי.
תשווה את האברץ לבייל של 2013.
אתה חושב שהיום שחקן כמו אוזיל או קבאני של אז , שחקנים טובים, היו עוברים ב 50-60 מיליון? אני בספק.
אתה בעצמך אומר “הכל תלוי בסיטואציה של השחקן בקבוצה” ואז נותן דוגמה אחת שמוכיחה את הטענה.
בוא נחכה לסוף חלון ההעברות, ניקח 10 עסקאות הכי גדולות של החלון הזה, ושל אז, נעשה סכום ונשווה.
(ארתור-פיאניץ’ לא נחשב).
אתב מסתכל על אוזיל של היום, אוזיל של אז אחד הקשרים הטובים בעולם (כבר אז טענתי שלא, אך ככה החשיבו אותו).
בייל השחקן המצטיין בליגה האנגלית, האברץ, אחד מהמצטיינים בליגה הגרמנית, הבדל קל כמו בין דה בריינה לגורצקה.
יונייטד כמעט הסכימו ל120 על סאנצ׳ו. זו דוגמה נוחה יותר שכן השחקן באותה עמדה. סאנצ׳ו כבודו במקומו מונח הוא גם לא השחקן המצטיין בליגה האנגלית (אולי בגרמנית, שזה בהחלט פחות מרשים).
אגב, המחיר הוא לאו דווקא נקבע על פי מכירות שצלחו, אלא גם על פי אלה שלא, כי זה ככה קובע את המחיר. קבוצות נקלעו למשברים כלכליים, אך מחירי הכוכבים עדיין גבוהים.
עדיין אמבפה שווה הרבה יותר מבייל של אז, אפילו אם לא יקנו אותו.
בנושא אחר, של וידאל.
ברסה רכשו אותו בהעברה חופשית והסכימו למשכורת גבוהה. לוידאל משכורת של 8 מיליון, שנציים גהן הוא פה זה 16 מיליון.
16 מיליון סך הכל. זה כלום.
אבל זה גם בא בעוכריכם במכירה, שכן המשכורת עדיין גבוהה.
אבל הרווחתם שחקן מצוין בכלום כסף.
אם הייתם קונים אותו ב30 ומציעים לו 5 מיליון אז מצבכם היה טוב יותר? הסכום הכללי היה 40 (במקום 16) והייתם אולי מוכרים אותו ב10 (אל תשכחו שהזדקן הבחור). זה עדיף?
הסיבה שאי אפשר למכור בהרבה כסף היא המשכורת, שהיא גבוהה בגלל ההעברה החופשית. תגידו לי איזה שחקן מזדקן לשנתיים עלה פחות מוידאל.
אולי היה אפשר להוציא קצת יותר, אבל לא הייתי מגדיר זאת כהעברה רעה.
תציע מדד אובייקטיבי להשוואת מחירים.
אני מציע סכום של 10 העסקאות היקרות ביותר שיצאו לפועל אז ועכשיו. זה משהו שקל לבדוק.
להשוות עסקאות שלא יצאו לפועל אני לא יודע.
אני אפילו אעשה לך הנחה ואקח את המחיר הנקוב של ניימאר של 54 מיליון, למרות שהוא עלה הרבה יותר מ 100.
בייל נקנה בקצת יותר מהמחיר של האברץ היום והיה אחד השחקנים הכי טובים בפריימרליג ובכללי כנראה טופ 10 בעולם בזמנו. האברץ עוד רחוק מאוד משם.
אוזיל וקבאני? תשווה אותם לגנאברי והארי קיין למשל, שווים 50 מליון או יותר? אז ככה גם אוזיל וקבאני בזמנו.
מצחיק שאתה אומר את זה כי מדובר היה בחלוץ הכי מבוקש ביבשת ביחד עם לבנדובסקי, ואוזיל היה אחד הקשרים היעילים והטובים ביבשת, היום היו שווים בסביבות ה100-150 מליון בקלוץ.
יש לי הרבה יותר מדוגמא אחת, האברץ ב-80, אוסימן ב 60-80, אקה ב-45, צ’ילוול ב-50, סמדו ורגילון בסביבות ה-30 פלוס מליון.
לעומתם קח שחקנים הרבה יותר מוכחים שלחלקם שווי גדול יותר מהשחקנים הנ"ל אך בכל זאת שוחררו בחינם/כמעט חינם: בייל, חאמס, ראקיטיץ’, וידאל, סוארז, דני פארחו.
שוב ערך השחקן לא תמיד קובע את הסכום שהקבוצה שלו תקבל עליו, הכל תלוי במשך החוזה, הסיטואציה של השחקן בקבוצה, הרכש שהקבוצה רוצה לעשות ועד כמה הקבוצה השניה רוצה להביא אותו.
לאף אחד אין כסף היום. לפני שנה לא הייתי מעלה על דעתי אפילו להשוות מחירים ללפני 6 שנים, אבל היום אני יכול להתווכח. גנאברי והארי קיין לא יעברו קבוצה כי אף אחד לא ישלם 100+ מיליון שהקבוצה שלהם תדרוש. כשתעבור הקורונה, המחירים יחזרו להיות כאלה.
תראה לי קשר ברמה של אוזיל של 2013 שעובר תמורת 50 מיליון. תראה לי שחקן כלשהו שעובר ב 100 מיליון כמו בייל.
מה זה אמור להוכיח? לא היו ב 2013 עסקאות ב30 מיליון יורו על מגנים? חלוצים ב 60-80? כוכבים כמו ניימאר, שאם ניקח את הסכום ההעברה האמיתי, עלה יותר מ 100?
אם אתה רוצה להוכיח נקודה, תציע מדד אובייקטיבי. אני הצעתי מדד שנראה לי אובייקטיבי.
אני מסביר לך מה הבעיה במדד שלך.
אם נסתכל על מחירי מכוניות לעומת שנים קודמות וניקח את הפרארי של 2013 ונגיד שהיא עלתה יותר מהטויוטה של 2020 זה אומר שמחירי המכוניות ירדו?
תשווה מחירונים (שזה משהו יחסי).
מצטיין הליגה האנגלית ב2013 - 100m
כמה דה בריינה אם היה בן 25 היה שווה? או סטרלינג? או מאנה? או סלאח?
יפה לקחת שחקנים טובים מגרמניה (טובים, לא הכי טובים, ובליגה חלשה יותר) ולהשוות לבייל. אבל זה בדיוק אותה השוואה של טויוטה אל מול פרארי (טוב בסדר, הונדה).
רוצה להשוות פרארי לפרארי? מוזמן להגיד לי מי מבין כוכבי הליגה האנגלית (אם גם היו צעירים) היה עולה פחות מבייל? וגם בהשוואה הזו קח בחשבון שאתה משווה אחד מבין הטובים לטוב ביותר.
סאנצ׳ו הקיץ שווה 120, כמה היה שווה ב2013 השחקן הטוב בליגה הגרמנית?
כל שחקן טוב השנה שווה 80, בזמנו זה היה מחיר השמור לטובים ביותר.
אתה חושב שמישהו היה מוותר על המעה של מעל 100m (לפי שמועות) על שחקן בן 33 שנה לסוף חוזה ב2013? (את זה אולי ניקח בערבון מוגבל כי אין את כל המידע מהמקרה של מסי)
אתה צודק שהמחירים ירדו בעקבות הקורונה, לא עד כדי כך.
אשמח אם תיתן לי דוגמא של מגנים דרג ב’ שעברו ב-30 מליון יורו ב-2013. תודה.
אם אף אחד לא קונה פרארי כי אף אחד לא מרשה לעצמו, אז כן. כלכלה זה ביקוש והיצע.
לא עוזר שיש לך פרארי שאתה רוצה למכור, ואף אחד לא קונה.
אתה מציע לי להשוות מחירים ריאליים של 2013 למחירי היצע של 2020 כשאין ביקוש. זה לא עובד ככה.
אם היה מחירון של שחקני כדורגל, אז זה יהיה מדד אובייקטיבי. אבל אין. אפשר לקחת מחיר ממוצע של קבוצת שחקנים, או של ליגה מסוימת או נתון כלשהו מספרי אחר.
אי אפשר לקחת שחקן שלא עובר קבוצה ולהצמיד לו מחיר שאף אחד לא מוכן לשלם.
לא מצאתי מגנים מובהקים כדי להוכיח אחד לאחד את מה שאני טוען.
יש קשרים אחוריים בהרבה כסף - יארמנדי ופרננדיניו, בלם מרקיניוס, וחסוס נבאס שאני לא חושב שהיה מגן אז. קוואדראדו שעלה קצת פחות.
הייתי צריך להחליף מילה “מגן” במילים “שחקן הגנה”. עדיין לא מפריך את הטענה שלי.
טוב, בכותרת של הדיון רשום “חוזים”, וזה סוג של קשור, אז אני מעלה את זה פה -
https://twitter.com/FCBarcelona/status/1308775773780824064?s=19
אנזו פאטי מוקפץ רשמית לקבוצה הבכירה (מה שגם אומר חוזה עד 2022 וסעיף שחרור של 400 מיליון), ומקבל את המספר 22.
קצת נחת.
וידאל לא הגיע אלינו בהעברה חופשית אם הוא היה מגיע שחקן חופשי לא הייתי מתלונן. עשיתי סתם בדיקה בגוגל וגיליתי שהוא עלה לנו 18 מיליון אירו במשכורת של 9 מיליון לעונה.
זכרתי שעבר בהעברה חופשית.
בנוגע למשכורת, לקחתי מגוגל. חשבתי שזה מדויק.
בכל אופן, אנחנו ממש דנים ביתרונות ובחסרונות של הבאת שחקן מבוגר.
יתרון: זול, טוב.
חסרונות: מכאן הוא רק ידעך, משכורת גבוהה.
משחקנים כאלה תמיד קשה להפטר.
וידאל אחד הקשרים הטובים יותר, הוא ממש סופר סאב, ואת זה השגתם ב36 מיליון כולל משכורות לשנתיים. לא עסקה רעה.
האם היה אפשר להשיג יותר? אתה היית מביא לקבוצה שלך שחקן כמו וידאל ב9 מיליון שכר עונה לסיום חוזה? ואם כן כנראה שלא היית מוסיף כסף על כך.
העברות כאלה הן קצת הימור, אי אפשר לדעת איך שחקן יהיה בגיל מבוגר, חלקם כמו רונאלדו נותנים תפוקה גם בגיל 37 אחרי שכבר 5 שנים מכריזים עליהם כגמורים, וחלקם כבר בגיל 30 לא יכולים לשחק ברמות הגבוהות.
הטעות הייתה לתת 9 מיליון מלכתחילה, אבל אין לי את התמונה המלאה לדעת למה השחקן היה מסכים.
תוספת קטנה לדיון פערי השנים והמחירים, אני מבקש להבדיל את הליגה האנגלית משאר העולם. כמות הכסף הלא רציונלי שמתפזר בפריימר ליג לא תואמת את המצב ביתר הליגות. הגדולות של ספרד, גרמניה, איטליה בזבזנית כמו פריז כולם נמצאות בסוג של הדממה הקיץ. כל עסקאות הענק קורות באנגליה שם כבר דיסקסנו על הפערים בזכויות השידור שבהיעדר קהל ביצועים, זכויות השידור הופכות להיות אספקט מרכזי בהכנסות.
זה עדיין לא סותר את עניין תגי המחיר.
אם על סאנצ׳ו מבקשים 120 בליגה האנגלית אז הוא לא היה מגיע לספרד תמורת 60.
מחירי השוק תלויים במי שמוכן לשלם.
ב2013 על השחקן הטוב באנגליה דרשו 100 מיליון.
העונה דורשים סכומים דומים ואף יותר על חצי מהליגה.
הליגה האנגלית אולי היא זו שגורמת למחירים לא לרדת יותר מידי, אבל זוהי רק הסיבה למצב, לא הנחה או משהו שמשנה את המצב הקיים.
גם אם תוציא את הליגה הספרדית ב2013, אז לא תקבל העברה גדולה מידי (עם כל הכבוד לאוזיל לארסנל ב40)
לואיס סוארז שחקן אתלטיקו מדריד. רישמי. 6 מיליון במשתנים שלא פורסמו.
אחד החלוצים הכי טובים בתולדות המועדון . אגדה. תודה לך לואיסטו.
מילה על סוארס ברשותכם: אני שונא אותו כביכול, אמלל את הקבוצה שלי לא מעט, הוא חלוץ שהיינו צריכים במקום בנזמה מאז 2014, הסגנון שלו דוחה ועוד ועוד (היו כמה תקריות מוגזמות, הנטייה לצלול ולריב עם היריב), אבל: אגדה במועדון ונפרדו ממנו כמו סמרטוט ריצפה, אומרים שריאל מדריד לא יודעת להיפרד מאגדות המועדון וסוארס אמנם שכיר חרב ולא גדל על יוהאן קרויף ועדיין. שיחת הטלפון מסכנה בת 60 שניות, לראות אותו מגיע למתחם האימונים ועוזב בדמעות עם הרכב - זה עושה לך משהו, זה נוגע בך, זה לא פייר. תמיד אהבתי את הטוב שבטירוף שלו - עלה לכר הדשא כאילו זו הפעם הראשונה וגם האחרונה ולחץ בטירוף, כאילו הוא אוהד מהיציע, כאילו החיים שלו תלויים בזה וזה עוד מבלי לדבר על הכדורגל, שחקן התקפה שלם. ה-‘9’ הטוב בהיסטוריה של בארסה, חד וחלק, מפלצת כדורגל ובכלל השחקן ששיתף פעולה עם מסי בצורה הטובה ביותר. אמנם אמרו ‘MSN’ אבל ברור מי השלישי בחשיבותו. משוכנע שעדיין יש לו מה לתרום באתלטיקו. אגדה
שני מספרים:
1)סוארס כבש 59 שערים ובישל עוד 24 בעונת 2015/16, כלומר היה מעורב ב-83 שערים.
2) מאז הגעתו ב-2014, כבש יותר שערים בקלאסיקוס השונים מכריסטיאנו ומסי גם יחד (9)
אין הרבה שחקנים שההתלהבות שלי מכל גול פסיכי וריצת תרנגול ללא ראש שלהם, הייתה שווה לעצבים ולתסכול מכל צלילה והחטאה ממטר. לפעמים בהפרש של שניות אחד מהשני.
אין הרבה שחקנים כאלו. ואולי בעצם…יש רק אחד -
הפארסה עם ברתומאו-מסי ואווירת הקורונה מונעות מאיתנו פרידה ראויה מלוסיטו, אבל אני באמת מאמין בכך שלא אזכה לצפות השחקן כזה בימי חיי.
הוא בעיני החלוץ הטוב בהיסטוריה, לא של המועדון אלא של הענף. חלוץ זה התפקיד הכי אנוכי שיש בכדורגל, אבל סוארס היה ההיפך הגמור מאנוכי למרות הרצח אופי שעבר בשלהי התקופה באנגליה.
בבוא היום כשיהיו לי ילדים אני אספר להם על שחקני כדורגל מדהימים שעיצבו את חיי, אבל כשארצה להסביר להם על החשיבות בלתת מאה אחוז מעצמם ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו - אספר להם על סוארס לפני כל שחקן אחר.
תודה על כל רגע. אלוף, דמות מופתית, איש משפחה מדהים וחבר אמיתי. מאחל לעצמי קמצוץ מהתשוקה שלך לוסיטו.
מעבר להיותו החלוץ הגדול בהיסטוריית המועדון, העזיבה של סוארז (שבעיניי מוצדקת מקצועית ללא קשר לדרך הלא מכובדת בלשון המעטה) משאירה חור גדול בלב.
סוארז, מתחבר לאותו הזן של השחקנים האהובים עליי בהיסטוריה שלנו (פויול, בוסקטס, צ’אבי, אינייסטה ומסי) שמייצגים עבורי נאמנות (רובם גם אנשי משפחה מופתיים), תשוקה, צניעות וחברות אמת. שחקנים שלא מחפשים לייקים באינסטגרם ולא מחפשים להיות מותג בעצמם, אלא חלק מקבוצה, חלק ממועדון.
זן זה של שחקנים הולך ונעלם ולכן גם אם בעתיד יגיע מחליף ראוי מקצועית ללואיסיטו, סביר להניח שאת החור בלב יהיה קשה למלא. אין היום הרבה שחקנים בסגל שאני מחובר אליהם נפשית, רוב אלה שכן היו עזבו כבר, היום עזב עוד אחד.
אני מאחל לעצמי ולכל אוהד בארסה שיגיעו עוד שחקנים בעתיד שנוכל להקשר אליהם מהלב ולא רק בגלל המספרים והתפוקה שלהם.
אסיים באחד השערים האהובים עליי של סוארז- היו לו בוודאי יפים ווירטואוזים יותר, אבל משהו בקילריות בשער הזה בתוספת לחגיגה שמכניסה את כולם לאקסטזה עושה לי את זה במיוחד.
