זו חוכמה בדיעבד. בזמנו לשחרר את דקו ורונאלדיניו, שני השחקנים המובילים בחוליות שלהם בזכייה רק שנתיים קודם בליגת האלופות, וללא תחליף, היו אמיצות מאד. רונאלדיניו היה כולה בן 28, ובפורום שלכם דיברו על “עונת מעבר” והצערה. זה שיצא בינגו לא מוריד מכך.
בסדר מסכים איתך , אני מדבר מנקודת מבטו של פפ. גב אמר שזו החלטה מוזרה שלו. שום דבר לא מוזר בזה.
אם הבנתי נכון, גב מנסה להגיד שהרכש צריך לבוא מכיוונו של המאמן ולא מכיוון ההנהלה. כאילו מישהו מתווכח עם זה.
בלי קשר, צ’אבי ואינייסטה לא פרצו בגיל מאוחר, בגיל 20 כבר היו שחקני ההרכב הפותח של קבוצה בסדר גודל של ברצלונה. והם היו שחקני הרכב לפני פפ. כמה שנים לפני פפ למעשה.
דקו ורונלדיניו הועפו בצדק, לפי תרומתם על המגרש ומחוצה לו. אולי שנתיים לפני כן הם היו שחקנים אדירים, אבל כשפפ הגיע נשאר מהם רק שם.
להביא ‘כוכבים’ מיותרים בהרבה כסף זה הרבה פחות טוב מלחסוך את הכסף כדי לעשות בו שימוש טוב יותר.
קודם כל, צ’אבי היה שחקן הרכב של ברצלונה של תחילת שנות ה-2000, שזה אומנם לא רע אבל יש לא מעט שמות מפוקפקים שחולקים את ההישג הזה. שנית, בעיקר במקרה של צ’אבי, התקרה היתה כל כך הרבה מעל “קשר הרכב טוב בברצלונה” שמי שטוען שניתן היה לחזות את זה לפני שהגיע פפ (כשצ’אבי היה בן 28 ואינייסטה בן 24) הוא אחד משני סוגים: מאלה שאמרו את זה גם על כל האלניות למיניהם, או שקרן. אם צ’אבי הוא לא late bloomer אני לא יודע אם ראיתי כזה כאוהד כדורגל.
דקו ורונאלדיניו - שוב, חוכמה בדיעבד. רונאלדיניו היה במרחק שנה וקצת מהזכייה האחרונה שלו בכדור הזהב, וגם בעונה האחרונה שלו עדיין היה משחקני ההתקפה הטובים בעולם (ובטח יותר מהנרי של אותה עונה, שהיה התחליף שלו באגף שמאל בפועל). היו רבים אצלכם בפורום ובמקומות אחרים באינטרנט שלא הבינו איך דיניו עף אבל הנרי נשאר. באלאק, שחקן בגיל ובפרופיל דומה לשל דקו, נתן את אחת העונות הטובות בקריירה בצ’לסי ב-2009 למשל, ולא היה מופרך לחשוב שהמאמן הנכון היה מוציא גם מהברזילאי עוד עונת טופ או שתיים. יותר מזה - ההדחה של דיניו הורידה מהשולחן את ההתקפה המרובעת של 2007/08 בדרך לשימוש קבוע בשלושה קשרים, מה שהופך את ההיפטרות מדקו ללא מחליף לעוד פחות מובנת מאליה. מניקויי חדר ההלבשה המוצלחים בתולדות המשחק, בנוסף ל-all in על צ’אבי ואינייסטה (ובמידה פחותה על הנרי ואלבס) שהשתלם ביג טיים.
לא אמרתי שלא.
משה כתב שאוהדי ריאל מפנטזים על אמבפה ובארסה על ממפיס.
אני רק דייקתי ואמרתי שכל אחד יכול לדמיין מה שהוא רוצה, בפועל מבחינת פעולות בארסה בשנים האחרונות הביאה הרבה יותר מריאל.
נחמד שריאל חוסכת, השאלה עד מתי ומה מאבדים בדרך.
אף אחד לא מתווכח, אבל משום מה יש איזה קונצנזוס שמה שקומאן רוצה זה גרוע באופן ודאי, וגם כאילו הוא המאמן הראשון שמגיע לקבוצה חדשה ורוצה שחקנים “שלו”.
האם וינאלדום ודפאיי הם השחקנים שהייתי רוצה במועדון, בטח בהינתן זה שהם חוסמים אחרים? לא. האם הגיוני שקומאן רוצה שחקנים שהוא מכיר בקבוצה? ברור. האם אני מעדיף להיכשל עם רכש של מאמן במחירים האלו, מאשר עם רכש של ההנהלה במחירים הרבה יותר גבוהים? אין אפילו טיפת ספק שכן.
תן לי 10 ואינאלדומים או קייטות, ולא גריזמן או קוטיניו אחד.
שהיה ברור שאני מסכים לחלוטין איתך, אני מעדיף רכש של מאמן או של קומאן באופן ספיציפי על פני “רכש של הנהלה” בטח אם קוראים להנהלה ברתומאו.
פשוט עצוב שזה השחקנים שמקושרים למועדון בימים האלו. מותר לי. ושאני מבין שפלורטינו בקיץ הבא מתכנן להביא שחקנים כמו אמפבה והאלנד לריאל. אני מבין את גודל הברוך שלנו.
שוב, לא לעשות רכש גדול כמה שנים כדי לחסוך כסף לשחקנים כמו אמבפה והאלאנד זה נראה לי רעיון מצויין ולגיטימי.
רכש הוא לא מטרה כשלעצמו וזה שקנינו הרבה שחקנים בשנים האחרונות, שרובם המכריע פח, זה לא מהלך טוב יותר מחסכנות פוטנציאלית של ריאל כדי להביא 1 או שני שחקנים מדהימים.
עריכה: מה גם שבמבחן התוצאה ‘החסכנות’ של ריאל הסתיימה בשנה שעברה באליפות. הם נראו רע והיו קבוצה דיי פח, אבל כמו שאומרים: טרנטה אבל לפניך.
אני חושב שהשמות פחות חשובים אם אתה יודע להרכיב מהם קבוצה.
פאריז הפסידה לבאיירן למרות שהיו לה את אמבפה וניימאר בהתקפה, ואת הבלם הזה שאני לא זוכר את שמו ונתן הצגה מעולה מול הבווארים. למעשה, במימד האינדיבידואלי, אני חושב שלפאריז היה יתרון בגמר.
אבל באיירן הייתה מכונה משומנת, כל החלקים חוברו יחדיו ועבדו בצורה מושלמת. גם אם לפאריז היה יתרון של אחד על אחד בכל עמדה במגרש הם היו מפסידים. הם לא הפסידו לשחקן גדול, הם הפסידו לקבוצה.
אז אין לי בעיה עם השמות שקומאן רוצה רק כי הם הולנדים או כי הם לא שחקנים ענקים ברמת האינדיבידואל. אם הוא ידע לעשות מהם קבוצה בצורה טובה יותר מאשר אם היה עובד עם שחקנים אחרים, אז דיינו.
כבר 3-4 שנים שאנחנו בוכים שהקבוצה שלנו לא משחקת קבוצתי (למעשה, מאז שצ׳אבי פרש התחילו הבעיות ברמה הקבוצתית). אני לא חושב שנבכה אם יש פה מאמן שיצליח לתקן את זה…
- אני לא יודע אם קומאן הוא המאמן הזה שאני מדבר עליו. אני רק אומר שלא הייתי פוסל מראש, ושבינתיים הקבוצה נותנת יותר משחק קבוצתי. בואו נראה אם זה יחזיק מים גם בהמשך.
בסדר, אז יביא את אמבפה, האלנד, סאנצ’ו וקאנטונה. אחלה. אולי די להסתכל על מה קורה אצל היריבה בלבן, שאגב גם אצלה אין איזו הצלחה מטורפת ברכש, למרות 350 מיליון שנשפכו בשנה שעברה?
שרדנו גרועים יותר מאמבפה והלאנד, נשרוד גם אותם. וחוץ מזה - כשילבשו לבן, נדבר. כבר 3 שנים אני שומע “עוד רגע אמבפה בריאל ואפשר לסגור את הליגה”.
אבל בינתיים לריאל אין לא האלאנד ולא אמבפה.
ואף אחד לא חולק שהקניות שעשינו הן ברובן גרועות / לא מתאימות. רק שבזמן הזה ריאל מאוד מאוד נחלשה. את האליפות בשנה הקודמת הם קיבלו בהטלת מטבע. הם אפילו לא היו הקבוצה הטובה יותר מבין שתי הקבוצות המביכות שהובילו את הליגה.
עם בארסה כמו של השנה שעברה, ריאל הייתה צריכה לקחת את הליגה בהליכה. בפועל, עם חלומות על אמבפה לא הולכים למכולת.
נכון, אבל ההבדל הוא שאנחנו בזבזנו הרבה יותר כסף מהם בשנים האחרונות, ועדיין הפסדנו את האליפות. אנחנו קבוצה מפורקת וגם המחסנית (הכלכלית) שלנו ריקה בעוד שהם אומנם היו פח לא פחות, אבל יש פוטנציאל הרבה יותר ברור לשיפור במובן הזה שהם לא שבורים כלכלית כמו ברצלונה עקב רכישות הזויות וניהול כושל.
המזל שלנו, או יותר נכון של ברתומאו זה שתי דברים:
א. קורונה .
ב. שאנחנו גוררים את ריאל לבינוניות שלנו.
הסיבה הראשונה מובנת מאליה, קורונה די הרסה לכולם את התוכניות. מאמין שגם ריאל הושפעה ממנה.
הסיבה היותר חשובה זה “הבינוניות” שלנו. שריאל בהילוך שלישי לוקחת אליפות בליגה היא לא מרגישה צורך להתחזק. מישהו חושב שזה צירוף מקרים שפולרנטינו הביא את רונאלדו וקאקא באותו קיץ?
אורי, צ’אבי ואינייסטה היו שחקני הרכב בקבוצה המעולה של ריקארד, הרבה לפני פפ.
זה לא הישג של פפ שגילה אותם.
אינייסטה מהרגע הראשון סומן ככוכב, כבר בגיל 18, לא כמו שגב כתב “פרצו מאוחר ולא היו כוכבים גדולים לפני פפ.”
צ’אבי גם הוא סומן ככוכב כבר בגיל צעיר מאוד, אבל באמת לא היה הקשר הטוב בכל הזמנים באותה תקופה. זה כן הישג של פפ. אבל צ’אבי היה מצוין גם לפניו, והקבוצה של ריקארד זהרה איתו ועם אינייסטה כשנתיים.
אני כותב לא רק על סמך סטטיסטיקה, אלא גם על סמך הזכרון שלי. הייתי אוהד בארסה עם ותק כבר אז.
זה לא נכון שהוא פרץ מאוחר.
דקו ורונלדיניו הועפו בצדק כי העונה האחרונה של ריקארד הייתה קטסטרופה, והם היו האשמים העיקריים. לא רק יכולת, אלא גם הפסדי אימונים, “פינוקיטיס” קראנו לזה אז. הם כבר לא היו ספורטאים מקצועיים אז.
זה לא משנה שהם היו הטובים בעולם רק שנתיים לפני כן. הירידה ביכולת הייתה חדה מאוד.
לכן לפורטה החליט לעשות מתיחת פנים רצינית. גם פיטר את ריקארד שזכה באלופות רק שנתיים לפני כן, ואת הכוכבים הראשיים שזרקו זין.
היו לו ביצים למנות מאמן עם ניסיון של שנה אחת בליגה הרביעית, ולתת לו חופש בחירת שחקנים.
זה המודל המוצלח ביותר שאני מקווה שההנהלה הבאה תאמץ. המאמן שנבחר מקבל יש חופשית במגבלות התקציב וההנהלה מנסה לבצע את מה שהוא מבקש.
אין לי בעיה שקומאן יביא שחקנים שהוא רוצה, גם אם כולם הולנדים. לא אוהב את זה, אבל ניחא.
יש לי בעיה שקומאן מונה תחת הנהלה מושחתת שתיכף הולכת. יש סיכוי סביר שההנהלה הבאה תביא מאמן אחר. אבל השחקנים שקומאן מביא מקבלים חוזים ארוכי טווח. והם לא כוכבים בלתי מעורערים שגם המאמן הבא בהכרח ירצה.
בוא רגע תהיה מציאותי - אז מה רצית שקומאן יעשה? לא ירצה/יבקש שחקנים שלדעתו טובים ומתאימים, בגלל שאולי עוד חצי שנה-שנה הוא הולך? ואיזה חוזים יתנו להם? לחצי שנה?
יש לך מאמן חדש? ברור שהוא רוצה שחקנים. אף מאמן לא חושב על “אולי בשנה הבאה לא אהיה פה, אז עזבו רכש, לא צריך”. זה לא עובד ככה.
המינוי של קומאן זה משהו אחד, והרצון שלו לרכש שלדעתו מתאים הוא משהו אחר לחלוטין. לא צריך לערבב בין 2 הדברים. בכינו על מאמנים שלא מסוגלים לבקש מים חמים במקלחת, ועכשיו אנחנו מתלוננים על מאמן שאשכרה בא ורוצה רכש.
וחלב, וקסארס. משום מה יש נטייה לשכוח אותם.
בעצם - אני מבין למה.
ותמיד חשוב לזכור שגם זה לא בהכרח תמיד מצליח.
תחת פפ ולאפורטה זכינו בצ׳יגרינסקי וזלאטן שעזבו אחרי עונה אחת למרות כל המאמץ והסכומים שהושקעו ב - ״להביא בחירה של המאמן״.
זה לא תמיד עובד, אבל ברור שזה עדיף על שחקנים שמגיעים מבלי שהמאמן בכלל דיבר איתם במהלך המו״מ (כמו שקרה הרבה בתקופת הצנון).
ברור שהמאמן ירצה את השחקנים שלו והם יקבלו חוזים ארוכים. אין לי טענה על עצם הדרישה שלו לשחקנים.
אני סתם מתוסכל ומבואס. וגם לא מבין למה אנחנו צריכים את דפאי ואת ווינאלדום מקצועית, אבל אני לא קומאן.
אני לא חושב שיש פה “שתי דעות”. כולנו מסכימים אחד עם השני.
אין פה מישהו אחד שחולק על זה, שקומאן לא זכאי להביא שחקנים משלו, זה גם עדיף.
אני גם יוסיף ומקווה שקומאן גם מבין שיש לנו בור בהגנה. ובעתיד היותר רחוק, אולי יצליח להביא עוד הולנדי אחד. אחד שמשחק כרגע ביובה ונשמע שלא הולך לו שם כל כך טוב.
זה סתם פנטזיה שלי.
מוזרה כי היא מפתיעה, לא כי היא גרועה. כמובן שהיא הייתה טובה.
נכון שזה מה שאני אומר, אבל אתם בהחלט מתווכחים עם זה אם כל רצון של המאמן נפסל.
להזכירכם גם פפ לא הגיע בתור פפ, כלומר בת״ז שלו הוא כן פפ אבל הוא לא היה המותג שהוא היום.
אמון במאמןצריך לקרות גם בלי שיוכיח את עצמו, כי ללא אנון הוא פשוט לא יצליח להוכיח את עצמו. תתארו לעצמכם את פפ שלא היה מקבל את מה שביקש, נראה לכם ההצלחה הייתה זהה?
גם גראבסן היה שחקן הרכב בריאל, אף אחד לא בנה עליו קבוצה.
פפ החליט לבנות קבוצה סביב קישור לא רע, אבל בהחלט לא קישור שנחשב לוורלד קלאס.
אגב, ליברפול גם היא עם ווינאלדום (כן כן, אותו ווינאלדום) בנתה קבוצה מעולה על אף קישור די אלמוני.
אולי התיאור ״פרצו מאוחר״ הובן שלא כהלכה. לא תמיד פריצה היא מ0 ל100. לפעמים פריצה היא שחקן טוב שצריך את הגרוש ללירה בשביל להיות וורלד קלאס. לפעמים פריצה זה שחקן טוב רגיל (שיש עשרות כאלה) שהופך להיות יחיד מסוגו.
זה בטוח מוקדם מכדי להגיד, אבל ב3 משחקים שלכם העונה בליגה נראתם טוב יותר מכל 3 השנים האחרונות תחת וולוורדה וסטיין.
בקיצור, אם אני הייתי אוהד ברסה הייתי מעדיף מבין כל אנשי המקצוע בברסה לתת אמון בקומאן ולא בברטומאו. הרי ברור לכם שאם לא קומאן יחליט על הרכש שזה לא יהיה מסי, כן?