היה שם גם הרבה מאד אדמילסון ו-ואן בומל, וגם קצת דווידס בהתחלה ומארקס לפני שעבר הסבה לבלם. כמובן שגם דקו, שהיה לפני שניהם בהיררכיה. פפ לא גילה את אינייסטה וצ’אבי ואם זה מה שגב טוען אז הוא טועה, אבל הוא בהחלט שם עליהם את כל הצ’יפים בצורה שרייקארד לא.
4 לייקים
נכון, אבל זה היה מתבקש. באותו שלב הם כבר היו הכי טובים בסגל, במיוחד עם כל האמור לגבי הדעיכה של דקו.
המתבקש היה להביא רכש. בהינתן הסגל הקיים - אתה צודק.
אני חושב שאתה טועה.
אולי זכרונך גם בוגד בך, ואתה מתבלבל בין תקופה של ריקארד לתקופה של פפ.
הקבוצה של רייקארד רצה יפה מאוד במשך שנתיים וחצי וכללה את צ’אבי ואת אינייסטה.
הירידה הדרסטית אצל דקו ורונלדיניו גרמה לזעזוע בקבוצה. ריקארד פוטר ורונלדיניו ודקו הועפו, אטו שנה אחר כך. אולי היו עוד שחקנים, אני לא זוכר.
כשפפ הגיע, הסגל היה מצוין, אותו סגל שזכה באלופות שנתיים קודם. הבעיה הייתה מנטלית, והיא לא הייתה אצל צ’אבי או אצל אינייסטה. במקום שחקנים שהועפו, הגיעו חדשים. פפ ניצל בצורה פנומנלית את דור הזהב שצמח בלה מסיה - מסי, פדרו, בוסקטס והקבוצה התגברה מהר מאוד על חסרונם של דקו ורונלדיניו.
מה שאני רוצה להגיד, שצ’אבי ואינייסטה כבר היו שם, היו כבר כוכבים ופפ עשה אותם חלק מקבוצה בלתי נשכחת. הוא לא המציא אותם.
אם נחזור להווה, גם לקומאן יש סגל מצוין. חסר בלם זה נכון. אולי מגן שמאלי. אבל הקבוצה הזאת שווה הרבה יותר ממה שוולוורדה וסטיין הצליחו להוציא ממנה.
היא במיוחד מלאה בשחקני קישור טובים ושחקני התקפה צעירים וכשרוניים מאוד, אז אני לא מבין למה הוא רוצה עוד קשר ועוד חלוץ. מילא זה היה האלנד ודה ברוינה, אבל דפאי ווינאלדום לא ישדרגו אותנו.
לייק 1
עד דווידס.
אני תמיד טענתי שההגעה שלו היא שחיברה את הקבוצה ההיא והיתה, במובן מסוים, אחד מהצעדים המשמעותיים של בארסה מקבוצה של גביע אופ"א (זצ"ל) לברסה הגדולה של העשור וחצי האחרונים.
הוא לא נשאר הרבה, אבל ההגעה שלו הייתה משמעותית.
2 לייקים
בכל הדיון הזה בין רייקארד, פפ וקומאן קצת שוכחים שיש גם עניין של סגנון. צ’אבי ואינייסטה היו שחקנים טובים אבל לא וורלד קלאס תחת רייקארד ולדעתי אם נניח מוריניו היה מגיע במקום פפ, הם לא היו מממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם. הסגנון של פפ התאים להם בצורה מושלמת (ברור לכולנו למה), ולדעתי זאת אחת הסיבות העיקריות להיותם שניים מהקשרים הטובים בהיסטוריה.
לפעמים שחקן פחות טוב באובראול יהיה טוב יותר כי הוא מתאים לצורת המשחק של המאמן טוב יותר. מבחינתי הדוגמא הכי טובה לכך היא פדרו, אין לו שום דבר יוצא דופן או מיוחד אבל הוא לוחץ מעולה, יודע לרדת לעזור בהגנה, עושה מלא תנועה נכונה מקדימה ויודע לשחרר כדור מהר ובזמן הנכון. אם אתם שואלים אותי לא הייתי מחליף את פדרו בפפ טים בעבור אף אחד. למה? כי זה בדיוק מה שבארסה ההיא הייתה צריכה ממנו והוא הביא את זה בצורה מעולה. אם פדרו היה משחק בקבוצה אחרת עם סגנון אחר, לדעתי היה מסיים במקרה הטוב כמו בויאן.
2 לייקים
אני לא מבין איפה אתה חושב שאני טועה, אלא אם אנחנו מתקשקשים על סמנטיקה לגבי מה זה פריצה.
לגבי השחקנים החדשים שהגיעו במקום אלו שהועפו - זה פשוט לא נכון. הרכישות של קיץ 2008 היו דני אלבס, קאסרס, קייטה, פינטו וחלב. אף אחד לא החליף ישירות את רונאלדיניו, ורק חלב, אולי, יועד לאיים על המקום של צ’אבי ואינייסטה.
לגבי הקריסה של הקבוצה של רייקארד - היתה דעיכה כללית שבראשה דיניו, דקו ואטו, אבל ממש לא רק הם. העקיצות מפרשת השחיטות באיטליה איכזבו יחסית, הנרי לא השתלב טוב בעונתו הראשונה וג’יו איכזב. מעטים מאד ראו בבארסה מועמדת לתארים בקיץ ההוא, האופטימיסטים שיבחו את פפ על ניקוי האורוות וקיוו לטוב ביותר, בעיקר בהסתכלות לעונה השניה.
2 לייקים
בהחלט. אחת הרכישות המשפיעות והבלתי מוערכות. מייד אחריה הרכישה של לארסן.
לייק 1
גם לפפ היו כישלונות רציניים ברכש.
המודל הנכון הוא מנג’ר שעוקב אחרי שחקנים שמתאימים לפילוסופיית המועדון, במחירים שמתאימים למועדון - והמאמן בוחר מביניהם את המועדפים עליו.
ועל כן צריך להפריד בין שני שחקנים. אין אף מנג’ר בעולם שמביא 4-5 שמות של חלוצים ודפאיי ביניהם. ווינדלום יכול להיות וכן היה נמצא ברשימה של המנג’ר הדמיוני, וקומאן היה מן הסתם מעדיף אותו מכל השמות. כמו תיאגו לדוגמה. סעמק.
המודל הנכון, לאורך זמן, הוא ככל הנראה מה שקורה בבארסה וריאל. במעט הפעמים שנוסתה פונקציה דמוית מנג’ר במדריד זאת היתה פארסה רצינית מאד (סאקי, מיאטוביץ’) ולא בכדי. אלו מועדונים שקשה מאד להציב בהם אותוריטה אחת בין השחקנים לנשיא, שלא לדבר על שתיים.
לייק 1
אם אני מבין אותך נכון, אתה חושב שצ’אבי ואינייסטה נהיו מה שהם רק אצל פפ, והיו לא משהו לפני כן.
אני חושב שאתה טועה כי שניהם היו כוכבים כבר אצל ריקארד כשזכו באלופות.
אני זוכר שדובר רבות עליהם כשאינייסטה היה בן 18 וצ’אבי אולי בן 19. התווכחנו הרבה על למה ואן חאל העיף את דה לה פניה, ורבים טענו שזה בשביל צ’אבי. זה לא שגילינו אותו ב 2008 בגיל 28 כשפפ הגיע.
גב טען שצ’אבי ואינייסטה הם דוגמה לשחקנים שפרצו מאוחר, אני אומר שלא. הם פרצו לפני גיל 20. אנחנו זוכרים אותם מפפ טים כי זאת קבוצה שמזוהה איתם, אבל הם היו גדולים כבר קודם.
אתה זוכר אותם מהפפ טים כי הם נתנו קפיצת מדרגה משמעותית מאד, בעיקר צ’אבי. העובדה שהיו שחקנים מוצלחים למדי גם לפני לא משנה את הפער בין השחקנים שהיו אצל רייקארד לעומת אצל פפ מבחינת מעמד ורמה מקצועית (במקרה של צ’אבי גם מבחינת מספרים). לא מבין איך אפשר לחלוק על זה, גם את מסי פפ לא גילה בשום צורה אבל הוא נתן קפיצת מדרגה מטאורית תחתיו (כמובן שבמקרה שלו מגיע לפפ פחות קרדיט על הצבתו כבאנקר בהרכב, כי הוא כבר היה קראק מוחלט. על דברים אחרים בסגנון תזונה/משטר כושר אולי כן). צ’אבי היה מין גוטי+ בגיל 28, זה פער משמעותי מאד מהמורשת הנוכחית שלו.
אם אין מחלוקת על הפיסקה הזו - אז הויכוח סמנטי לחלוטין.
לייק 1
אינייסטה גדל למימדים העצומים שלו בעיקר תחת פפ. צ’אבי היה שחקן מוכר, מכובד וחלק אינטגרלי בבארסה עוד ב2004 בתחילת רצף הזכויות עם רייקארד. הוא חווה דעיכה (כמו הרבה בקבוצה) בסוף עידן רייקארד. הוא זכה לפריחה מחדש עוד אצל ארגונס בספרד עם היורו המאוד מרשים שלו ושל אינייסטה ב2008, והיתר הסטוריה.
לגבי המודל, יש לי הסתייגות לגבי תיאור המצב של בארסה וריאל. אצל שתיהן זה יכול לעבוד כשיש קו מחשבה ברור בנוגע לאיך רוצים שהקבוצה תראה. אצל בארסה קו המחשבה הזה ברור כל עוד יש הנהלה שמאמינה תומכת במודל קרוייף, הצד השני (הנונייזים) הוא פשוט תוצר של כלום ושום דבר שלפעמים יכול להתחבר ולפעמים לא. גם אצל ריאל קשה להגיד שהדרך הייתה תמיד ברורה. למה מה השיטה הייתה ב2003-6? נקנה כוכבים ויהיה בסדר? זו הכהונה האחרונה של פלורנטינו שמראה כמה הוא התפקיד בנושא. אני בכלל לא מקבל את זה ככלל אצבע: “תנו להנהלות לדאוג לחלק המקצועי”.
בנוגע למיאטוביץ’, כמו לכל תפקיד, אתה צריך את הבן אדם הנכון שיעשה את זה. לא כולם מונצ’י.
לייק 1
למיטב זכרוני עוד לפני דקת משחק אחת תחת פפ צ’אבי הוביל את ספרד ביורו 2008 לזכייה (זוכרים את ספרד הלוזרית? עוד לפני שהיא בלעה תארים ב2008-2012) כשהוא מקבל את מצטיין הטורניר.
מסכים עם הנקודה שצ’אבי הוא late bloomer, אבל לא רק סגנון המשחק או ההגעה של פפ סללו את דרכו להיות אחד הקשרים הטובים בהיסטוריה.
לייק 1
נדב - הכוונה היתה בעיקר לשיטה במובן הרחב יותר - נשיא שמקבל את כוחו מהסוסיוס וממלא בפועל גם את תפקיד המנג’ר.
לגבי הסוסיוס: הדגש שלי היה על “לאורך זמן” - ברור שיכולים להיות ברטומאו/קלדרון/מיאטוביץ’ אבל זו השיטה היחידה שבתוחלת תעיף אותם תוך זמן סביר. לגבי היעדר מנג’ר - זו לא קביעה נורמטיבית שלי. מבחינה מקצועית נטו ואוטופית - תן לי פרגוסון/ונגר ובאופן כללי את המודל הבריטי. מבחינה מעשית, במועדוני העל של ספרד המאמן תמיד יהיה השעיר הראשון לעזאזל, והנחתת בעל תפקיד נוסף מעליו רק תחזק את זה. אני לא חושב שזה מקרי שלא לבארסה ולא לריאל היה את המונצ’י שלהן, או משהו שאפילו מתקרב לזה, בעשורים האחרונים.
האמת שבבארסה יש לך מנהל מקצועי, ועוד אחד שהיה נחשב טובי ראמון פלאנס, אחד האחראיים להצלחה של חטאפה לפני שנתיים כמדומני. המציאות שץהיא שכרגע לא שמים עליו בגלל הקרקס בראשות ברתומיאו.
הבעיה עם המודל הבריטי השיטה מתה עם המאמן המוחלף. המטרה המנג’ר היא שיהיה לך מישהו שינהל קו מחשבה ברור גם אם לא מסתדרים עם המאמן. אפשר לראות דוגמאות אצל מועדון כמו צ’לסי שיודעת להעיף גם מאמנים טובים בגלל שלא הסתדרו עם רומן, ואיתם השיטה הלכה, עוד דוגמא קלאסית למקומות שצמחו עם עזיבת המאמן בepl הן סאות’המפטון פוסט קומאן, וסביר שנראה את זה ביום שאחרי קלופ ופפ. צריך לדעת לפזר את הדומיננטיות הזו סביב קו המחשבה של הקבוצה.
אני לא מסכים לגבי צ’אבי ואינייסטה, הם היו כוכבים גדולים גם לפני פפ. לא יודע למה אתה מתכוון גוטי+.
גם מסי היה מדהים כבר אצל ריקארד.
אצל ריקארד הייתה קבוצה מצוינת שרצה זמן קצר והתפרקה.
פפ לקח קבוצה מפורקת, עשה שינוים פרסונליים לא גדולים, והתאים את השיטה למה שיש, שינה תפקידים של חלק מהשחקנים, ועשה קבוצה הסטורית.
אני נעלב בשם צ’אבי שקינית אותו גוטי+ במשך 10 שנות קריירה.
סאגת פוץ’ עומדת להסתיים עם חוזה חדש לשנתיים.
❗Barcelona wants to trigger the option in Riqui Puig's contract to extend his contract for 2 more years. Puig is willing to stay and he is happy in Barcelona. [@FabrizioRomano]
— Barça Universal (@BarcaUniversal) October 14, 2020
2 לייקים
מזל שלא ל-5 
לייק 1
להגיד שצ’אבי היה כוכב גדול באותה מידה לפני שפפ הגיע זה פשוט מגוחך. הוא כונה סביבון (בקונוטציה הרעה של המילה) במשך שנים רבות בקרב אוהדי בארסה. גם שחקן כמו אבידל ספק ביקורות מכאן ועד הודעה חדשה תחת רייקארד ופתאום נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים בהיסטוריה שלנו.
מסי אמנם השתדרג אבל אני חושב שאצלו השידרוג המקצועי היה הנמוך ביותר באופן יחסי (כמובן שאתה הופך לשחקן הטוב בהיסטוריה השידרוג האבסולוטי הוא גדול מאוד). הבעיה שלו עד פפ הייתה בעיקר הפציעות וכאן השינוי הגדול ביותר שקרה אצלו מאז הגעתו של פפ- משחקן פציע במיוחד לשחקן שכמעט ואינו נפצע. מקצועית, הוא הגיע לפודיום כדור הזהב והיה נחשב בקרב אוהדי בארסה “השחקן הטוב בעולם כשהוא כשיר” עוד בימי רייקארד.
4 לייקים