אני לא עוקב אחרי ניימאר.
ראיתי רק כמה משחקים בליגת האלופות, בהם הוא היה מעולה. הנחתי שזאת היכולת הרגילה שלו כשהראש שלו בכדורגל.
די נו. מספיק עם כת הPC הקיצונית שמנסה לשעבד את העולם. הוא לא אמר שום דבר גזעני.
בדיוק
אתה מחוץ לקונטקסט פה, שכן וואלוורדה לדעתי עשה לדעתי מעל המצופה כשברקע היה אותו קיץ מזעזע. החסרונות שלו היו בולטים והוא היה חייב לעוף מהקבוצה ישר אחרי אנפילד, אבל הוא עשה דברים מצויינים עם סגל חלש ולא מאוזן. אפשר להגיד שמסי עשה המון פה, אבל אני חושב שבאותה עונה רוברטו, אלבה ופאוליניו היו מצויינים לא מעט בזכות שינויים שהוא עשה.
האמת? אני לא פוסל את מה שאתה אומר. מאוד יכול להיות שברתומאו ניסה להפנות הרבה אש לניימאר, ועדיין ניימאר עזב בטיימינג מזעזע איי שם באמצע אוגוסט עד כמה שאני זוכר כשהליגה מתחילה לרוץ, והאופציה הקיימת בסגל היא… דאולופאו. כל אירופה יודעת שאפשר לסחוט את ברצלונה לאור הטיימינג הזה, ורוב הקבוצות עם סגלים מגובשים ואנחנו נדפקנו.
הסיפור של ה"תיאום" בין המועדון לשחקן על הכביכול סיבוב שניימאר עשה על פריז לטובת בארסה לא נראה לי סביר במיוחד. מדובר אומנם על המון כסף, אבל להביא שחקן בסדר גדול הזה בטיימינג הזה לא נותן לקבוצה הרבה. דוגמא אחרת לאיך זה נעשה נכון היא הסיפור של לאוטרו מרטינז שהתחיל מגעים עם אינטר, ועדכן את ראסינג (קבוצתו דאז) שיעלו לו את הסעיף כי הוא מתכוון ללכת והוא רוצה שהם ירוויחו מזה יותר, וכך הוא דאג לסכום שיא עבור המועדון מארגנטינה, ובזמנו הוא גם דאג לעשות זאת כך שהמועדון גם יהיה ערוך לזה.
יש פה מספיק צדדים לסיפור ההזוי הזה של ההעברה, ולמען הסר ספק מה שניימאר עשה היה חוקי לחלוטין, אבל רחוק מלהיות אתי, וזה הסיפור סביב הטעם החמוץ שעולה בספורט בדברים האלה. אני לא יודע אם אני שונא אותו יותר מפיגו, כי מסתבר שגם לסיפור ההיסטורי הזה יש כמה צדדים שפחות מדברים עליהם, אבל סיפור ההעברה הוא עוד חלק בתבנית הבלתי נגמרת ללמה לניימאר לא מגיע ללבוש את החולצה מבחינתי (החלפות נעליים בזמן משחק בשביל חסות, עזיבת המדינה בשביל אחותו כל שנה, המכות, הריבים וכ’ו). אני לא חושב שנעשה לו איזה עוול הסטורי כמו שמדובר על שחקן שמבחינתי הפך את הכדורגל לעוד טיפה יותר ציני ממה שהוא.
אלה סיבות נהדרות לשנוא אותו. טובות בהרבה מכך שהעלה את סעיף השחרור שלו ולקח לעצמו את ההפרש.
אז אתם לא צריכים לאהוב את ניימאר בגלל איך שעזב, בניגוד ללאוטרו שבלי לבדוק מאמין שאהוב מאוד בראסינג, רק לא להפוך אותו לאויב הקבוצה בגלל זה.
לאוטרו העלה את סעיף השחרור והכניס לקבוצה כסף. ניימאר העלה את סעיף השחרור ולקח את ההפרש. לאוטרו טוב, ניימאר נייטרלי.
בוא נדבר תכלס, לא בדקתי את סעיף השחרור של לאוטרו, אבל סעיף שחרור של 190 מיליון הוא כבר בהחלט גבוה לכל קנה מידה, ללאוטרו מנגד בטח היה סעיף בדיחה ביחס לרמתו.
טיימינג מזעזע בהחלט, אבל עדיין 222 מיליון.
קניתם את דמבלה, למה צריך בכלל את קוטיניו?
אז נכון שלמצוא שחקן טוב מניימאר זה כנראה לא היה אפשרי, אבל זה לא שהסגל שלכם היה שלם חוץ מזה, רחוק משם.
בקיצור זו ההודעה האחרונה שלי בנושא. לדעתי יש שם עבודה פוליטית נהדרת של ברטומאו שגרם לכולם לדבר על סעיף הנאמנות הזה שבתכלס לא השפיע בכלל על הקבוצה.
אתה יודע מה החלק היפה גב? אני אפילו לא הזכרתי את הסעיף הזה בכלל. אין שאלה שהניהול של ברצלונה רע, אבל האם יש קבוצה שהיית יכולה להוציא משהו טוב מהסיטואציה הזאת? קשה לי להאמין.
אגב באותה שנה התחילה סדרת הפציעות של דמבלה. אני בכלל לא חושב שהיה צריך מלכתחילה את קוטיניו, אבל המחשבה הייתה שמאוד קשה לסמוך על הצרפתי.
בוא נדבר תכלס, לא בדקתי את סעיף השחרור של לאוטרו, אבל סעיף שחרור של 190 מיליון הוא כבר בהחלט גבוה לכל קנה מידה, ללאוטרו מנגד בטח היה סעיף בדיחה ביחס לרמתו.
העיניין הוא כמובן הקונטקסט. הכסף רלוונטי בהתאם לשאיפות המועדון וההוצאות שלו, מעמד השחקן, הזמן שהוא נותן לקבוצה להערך וכמובן מי שמנהל את זה. כסף קטן יכול לתת הרבה, כשכסף גדול יכול להישרף מהר בהתאם לסיטואציה. כסף גדול לא יכול להחזיר זמן יקר שאבד.
כסף זה יחסי. ה30 מיליון האלה לברסה היו משנים מעט מאוד, היחס אליכם מצד קבוצות אחרות כנראה שלא היה משתנה.
אילולא אותו חוזה חדש ונניח שהכל היה קורה ביולי, מה היה שונה? אתה חושב ששחקן אחר היה מגיע?
אז דורטמונד עשו עליכם אקסטרה 10 מיליון (אני לא מאמין בזה אבל בוא נזרום אפילו עם הסכום הזה). אז מה? אלה לא ה10 מיליון שהיו משנים משהו.
ניימאר דפק אתכם בקטנה ונוצר מזה פיל.
כן, כל קבוצה שלא הייתה מוציאה 160 מיליון על קוטיניו אחרי שהוציאה 110 על דמבלה.
כמו שאמרתי, על דמבלה זו לא טעות מבחינתי כי לא ניתן היה לדעת, באמת שכולם ציפו ממנו להיות מטורף. אבל קוטיניו טעות חד משמעית.
זה קיץ שאני פחות זוכר מה בדיוק הלך בו ומי היה על המדף מכיוון שהייתי בחו״ל, אבל בטוח שאפשר היה להשיג יותר משחקן סביר לעמדה שאתם לא זקוקים לה בכלל במחיר מטורף.
בנוסף, עם 160 מיליון ביד זה לא משנה מי על המדף. גם דמבלה וקוטיניו לא עמדו על המדף, פשוט עם כמות כסף כזו יכולתם להביא כל שחקן כמעט.
די נו. כל קבוצה אחרת שהייתה מקבלת 200 מיליון הייתה עושה מזה מטעמים. אפשר היה לקנות 5 יהלומים ששווים 30 והקבוצות רואות שלברצלונה יש מלא כסף אז רוצות 40.
אבל לא. אצלנו קנו כל מיני גומשים, פאוליניואים וכשזה לא עבד (מן הסתם) עברו לדמבלה קוטיניו וגריזמן.
אם כבר החלטת להשתגע ולבזבז את כל 222 המליון שניימאר הכניס ולהוציא מהכיס עוד 150 מליון, יכולת (לדוגמה) לשים 200 מליון על הזאר ועוד 200 מליון על תיאגו. או ללכת על כל שני קראקים אמיתיים. אני אפילו לא מדבר על זה שזה כנראה היה מספיק לשלושה.
אצל רונאלדו המקורי זה היה גם הפציעה.
למה אתה חושב שהוא נפצע כל כך הרבה? יכול להיות שלהיות כדורגלן מקצועי בעודף משקל קיצוני יכול לתרום לזה?
חלק מהסיבה…
דרך אגב אני אישית לא מתלונן, מיטב שנותיו הוא עשה בקבוצות ששנואות עלי. הפסד שלהם בעיקר.
לא אומר שאנחנו התנהלנו עם זה בצורה טובה, אבל התזמון של העזיבה דחק אותנו לפינה מבחינת האופציות.
אתה בדקת את המספרים או ששלפת מהשרוול? עזוב, אתה באמת היית מעדיף את האזאר שלא מצליח להחזיק מעמד 4 משחקים רצוף בריאל ב200 מיליון? ונראה לך שמועדון שקול ואחראי כמו באיירן היה משחרר שחקן בשלב כזה?
הקנייה של קוטיניו מראש הייתה טעות, וידעתי שהוא לא בהכרח יהווה פתרון מבחינת ברצלונה, ואני כמובן שלא בא לגונן על רכישה של שחקנים בינוניים גם אם הם הצליחו להפתיע לכמה חודשים (פאוליניו), אבל הרכישה של דמבלה בסכום הזה היא רכישת פאניקה כתוצר ישיר לעזיבה של ניימאר שתקעה אותנו לידיעת כל אירופה עם הרבה כסף ביד ועם הגב לקיר.
אילו שחקנים פספסתם בדיוק?
גם אם ניימאר היה נמכר בתחילת הקיץ זה היה מכניס לכם המון כסף שקבוצות היו יודעות עליו. היה לכם קצת יותר זמן למשא ומתן, אבל לא חושב שזה היה משמעותי מאוד.
היה לכם כסף להביא את מי שהייתם רוצים, במקום כל השחקנים שהיו עוזרים לכם בחרתם בדמבלה וקוטיניו, ובגריזמן 2 עונות אחרי.
הזאר הגיע לריאל ב2020, 2 עונות אחרי. באותן עונות הוא הציג כדורגל משובח מאוד (בשניה היה השחקן המצטיין של הליגה), בנוסף שהפציעה כנראה שלא הייתה קורית אם לא אותו תיקול במשחק של ריאל, בכל אופן שכנראה שלא הייתם עפים איתו מול רומא וליברפול כך שאולי לוקחים עוד איזה אלופות על הדרך.
יש לי הרגשה שהדיון ממצה את עצמו כשאנחנו מתדיינים על דברים מגה תיאורטיים בסדר גודל של “מה היה קורה אילו האזאר היה מגיע במקום דמבלה אחרי שניימאר הלך”.
לא רואה טעם להמשיך את זה.
דבר אחד בטוח, מבחינת הצוות הרפואי שום דבר לא היה שונה…
חוכמה בדיעבד. ב2017 הזאר היה שחקן טוב שבעתיים מדמבלה וקוטיניו.
יכולנו גם לא לקנות. להסתמך על לה מאסיה, או ללכת לחפש שחקנים כמו פדרי בעשרות בודדות של מיליונים. יש הרבה אפשרויות שהן לא לסיים את אותה עונה במינוס כולל של 100 מליון אירו עם רכש כושל.
אני עם גב פה. יש פה ספין מדהים של ברתומיאו, ואנשים אכלו את זה יופי. ברתומיאו ידע שניימאר מחכה לסעיף הנאמנות, וידע שהוא הולך לעזוב. יכל להחתים את דמבלה כבר ברגע שהתחילו השמועות על ניימאר (דורטמונד רצו אז 80 מליון). הוא היחיד בעולם שידע על סעיף הנאמנות. אבל האכיל אנשים יופי של סיבוב על ניימאר.
אגב, לטעמי זו אחת הסיבות שמסי לא מימש את סעיף היציאה שלו בקיץ. הוא ידע מה ברתומיאו הולך לעשות, ואיך אנשים יאכלו את זה שמסי הוא האיש הרע בסיפור.
אם הטיעון שלי הוא חוכמה בדיעבד ההסתמכות לך על הצלחה בסגנון של פדרי היא לחלוטין סטנדרטים כפולים. בכללי לנסות להפעיל לחץ על שחקני הלה מאסיה כפתרון לשחקן עם מספרים והשפעה כמו של ניימאר זה קשוח גם מבחינת הגדילה שלהם, בלא מעט מקרים הלחץ הזה השפיע לרעה על השחקנים שנכנסו לסיטואציות האלה, לא כולם הצליחו To man up כמו פדרי.
חוץ מזה מי אמר שהיו משחררים בצ’לסי את השחקן הכי משמעותי שלהם בשלב הזה של העונה, אתה שוכח את העיקר פה: התזמון. אף קבוצה (אלא אם מעורב פה סעיף שחרור) לא הייתה משחררת שחקן מרכזי שלה בשלב זה של חלון העברות גם אם מדובר ב200 מיליון, תחשוב על זה ככה: מה שהשגנו בקושי היה ילד אחרי עונה אחת טובה בגרמניה במחיר מופקע שגם אותו הם לא היו חייבים לשחרר.
אחזור ואומר, להנהלה שהייתה פה יש מספיק מחדלים. אני לא הולך להגן על ההתנהלות שלהם בשום שלב, וסביר להניח שהנהלה אחרת הייתה פועלת ביותר אחריות או לכל הפחות דורשת מניימאר להחליט כמה שיותר מוקדם כדי שיהיה לה מרחב תמרון, אבל במקרה הזה יש אשמה גם על ניימאר.
ניימאר לא היה בחיים נותן תשובה סופית כי סעיף הנאמנות נכנס לפועל בעיתוי מסוים, לכן באותו שנה בקיץ שכל העולם השתגע הוא בעצמו שמר על שתיקה עד יום מסוים.
ברתומאו אכן קיבל התרעות על זה שניימאר מתכנן עוקץ אבל לא עשה עם זה כלום , כתבתי את זה כל כך הרבה פעמים פה שזה מתחיל באמת להיות משעמם. עוד ניסיון:
א. זה שברתומו שותף לאחריות זה לא סותר את העוקץ של ניימאר. אפשר גם לבקר את ברתומאו וגם לבקר את ניימאר. לא סותר אחד את השני.
לא משנה כמה תנסו לשכנע אותי, שהוא נפגש עם נציגים של פסז באיביזה ואומר להם לחכות כי הוא רוצה את סעיף הנאמנות. זה מסריח. יכול להיות חוקי אבל עדיין מסריח.
גם לא הצלחנו להביא את מת’ייה ב10 מליון, אז חיכינו עונה אחרי זה והבאנו אותו בסעיף שחרור כפול. your point?
.
די נו. ברתומיאו לא ידע שיש סעיף נאמנות? הוא לא הבין שניימאר מחכה עד לתאריך של הסעיף כדי לעזוב?
תכף גם תגיד לי שביבי התכוון לממש את הרוטציה עם גנץ.
הייתי אולי שוקל אפשרות להאמין לאפשרות שהנרטיב שלך אפשרי, אם הוא לא היה עושה אותו דבר בדיוק עם מסי בקיץ האחרון.
אני לא רואה פה עוקץ. יש פה חוזה שהוא חתם עליו, ועובדה שהוא לא עבר לפני שהסעיף מומש.
אני באמת לא מבין מה הטענה. אתה נכנס למשא ומתן עם אהבל גמור, אתה רואה הזדמנות להרוויח יותר כסף, לא תלך עליה? אין פה אחד שלא היה מנצל את ההזדמנות. יש פה צביעות עצומה בנוגע לזה. אם הוא היה מבקש שכר של 2 מיליארד בעונה וברתומיאו היה זורם איתו, אז הוא היה לא בסדר?
נשיא ברצלונה צריך לדאוג לאינטרסים של ברצלונה. השחקן צריך לדאוג לאינטרסים של השחקן. נשיא ברצלונה לא דאג לאינטרסים של ברצלונה, ולכן הוא היחיד שאשם בכל הסאגה הזאת.
טל אתה באמת קראת מה כתבתי?
תקרא שוב.