בגדול יש הבטחה של ברתומיאו לדה יונג (עד כמה שאפשר לסמוך על המילה שלו) ש2 קשרים מרכזיים יעזבו הקיץ. אני חושב שאפשר להמר בוודאות על ראקיטיץ’.
אני רק מקווה שקוטיניו לא יהיה השני שיעזוב, כי יש לנו אינסוף אפשרויות איתו בסגל: בכנף (לצד מסי וסוארז, לצד דמבלה ומסי כפאלסו, לצד סוארז ודמבלה כשמסי מאחורי שלושתם) כקשר (לצד דה יונג ובוסקטס, ארתור ובוסקטס או דה יונג וארתור) או כשחקן ב3-4-3 בין הקישור להתקפה.
אסור לוותר עליו בגלל תקופה חלשה. גם לדמבלה היו תקופות לא טובות.
קוטיניו וראקיטיץ לדעתי יעזבו. דימטרי צודק לחלוטין לגבי ראקיטיץ . (אלא אם הוא יסכים להיות שחקן ספסל וזה ממש לא נראה לי). אבל השאלה, הגדולה זה בזהות המאמן. אם אנחנו רוצים מאמן שיצליח לשלב בין כל השחקנים בקישור וידע ליצור תוכנית משחק טובה שתתבסס על מרכז השדה, ובנוסף לזה גם יצליח לתת לשחקנים צעירים הזדמנות. , זה חייב להיות מאמן אחר
.קראתי בבארסה מניה שהוא יודע לשחק גם בתור בלם (זה באמת נכון???), אני כבר רואה את ואלורדה מנסה את זה…
תודה על הכל, אבל הגיע הזמן למאמן בסגנון של קיקה סטיין.
קשה לי עם מחשבה על עזיבה של קאוטיניו. לטעמי זה לא יקרה, ואם כן זה יהיה מחדל גדול.
קאוטיניו שחקן מצוין. גם ברמת הטכניקה וגם מבחינת הנמרצות שלו על המגרש. בנוסף, יש לו “חוצפה” טובה והוא מאיים על השער לא מעט. זה עושה ממנו שחקן עם ערך מוסף.
לפני שהגיע היו דיבורים על הדמיון בינו לבין אינייסטה. הם שחקנים מאוד שונים לטעמי, אבל לשניהם יש את היכולת להיות מוסטים מהקישור לחלק הקדמי ולתפקד שם בצורה מעולה. בזה הם בהחלט דומים.
מבחינת הגיל הוא נמצא בדיוק לפני השיא של הקריירה שלו. ועם כל השחקנים הצעירים מאוד והמבוגרים מאוד שיש לנו בסגל, הוא יכול לתפוס את תפקיד האח הבוגר עם הניסיון שיכול לדחוף את הקבוצה קדימה בעוד שנה שנתיים כשמסי, בוסקטס וסוארז יתחילו לפנות את מקומם.
אז נכון שבעונה הנוכחית הוא פחות נוצץ מדמבלה. גם בעונה הקודמת על אף שדמבי היה פצוע, לא חשבתי שקואטיניו יכול להשתוות למכונת השערים שהוא. אני לא חושב שהביאו את קואטיניו ודמבי לאותה משבצת, וגם היום קשה לי לחשוב שהם באים אחד על חשבון השני.
ודבר אחרון. לא הייתי משחרר שחקן כמו קאוטיניו, כי סגל לא יכול להיות עד כדי כך מצומצם. צריך להתכונן לפציעות ולכושר ירוד פה ושם של שחקנים. אני לא מאמין שזה יקרה, אבל אם הוא יעזוב \ יועזב בקיץ זה יהיה מחדל.
שחקן נהדר, אבל אי אפשר להחזיק שחקן של 160 מיליון אירו בספסל ומשחקים מול לבנטה…
או שישנו לו את התפקוד, וברגע שדה יונג מגיע, קשה לי לראות את זה. בכל מקרה, בשביל זה צריך מאמן אחר. ואם לא מצליחים לשלב אותו. אז הברירה היחידה שנשארה זה למכור אותו. בלי קשר לזה שהוא שחקן נהדר.
אז למה הם בקושי משחקים אחד אם השני?
אני מתקשה לראות את קוטניו מצליח בתור קיצוני יחד אם דמבלה. וברור לכולנו, מי בצדק השחקן המועדף שם.
קוטיניו מתאים יותר במערך ה 442 כקשר צד, גם עוזר להנעה גם נכנס למשבצת ההתקפים ממקום אחורי יותר שנוח לו לבעוט.
כשדוחקים אותו למעלה מדי העדר המהירות פוגע בו, כשמורידים אותו אחורה מדיי העדר הפיזיות פוגע בו.
הוא גם יכול להתאים במערך 4231 כשהוא משחק בקו השלשייה מתחת לחלוץ החוד.
בשני המקרים וורד לא ממש בקטע.
או שקוטיניו ימציא עצמו מחדש, או שימצא עצמו מחפש מקום אחר. לצערי.
ידוע מהו סעיף הרכישה?
בכל מקרה מאחל ל"ילד" בהצלחה, בבארסה הוא לא הצליח להטמיע את חותמו אבל ראו שיש לו כדורגל כשיצא להשאלות בהתחלה, מקווה שתחת טוכל בליגה האנגלית עם קבוצה שמתאימה לסגנון שלו הוא יראה ניצוצות ויפרח.
התנהלות דוחה של המועדון. העיקר את דויד וייה שחררו ב2 מליון אירו למתחרה ישירה שלנו על האליפות.
דניס ניסה וניסה והמאמנים פה שמו עליו זין בכל פעם מחדש. הוא לא קיבל דקות משחק גם כשהיה טוב משמעותית מהמתחרים שלו.
לאורך זמן ההתנהלות הזאת רעה לנו. מאוד. שחקן צעיר (כזה עם קצת שכל על הכתפיים כמו דה יונג שהבין שבלי הבטחה להרכב מובטח הוא לא חותם) שיקבל הצעה מבחוץ לומד שהוא צריך לברוח בהזדמנות הראשונה שלו. כי “לנסות להצליח בבארסה” לא מעניק לו כבוד מצד המועדון, אלא איומים של “תשב ביציע עד סוף העונה”.
אני מאוד אוהב את דניס, ומאוד רציתי שיצליח כאן.
אבל חייבים להודות שהוא לא הראה מספיק בשביל להראות שמגיעות לו דקות משמעותיות.
נכון, ואלוורדה לא ממש נתן לו הזדמנויות בשפע.
אבל חייבים להודות שלאורך ה3 שנים שלו כאן דניס לא הראה מספיק יציבות.
המון פעמים הוא נתן משחק או שניים מצויינים, קיבל הזדמנות בהרכב ואז פשוט לא לקח אותה.
הוא שחקן צעיר שמנסה להכנס לסגל של ברצלונה, ומה לעשות הוא חייב לקחת את ההזדמנויות שלו ולהוציא מהן יותר מהמקסימום. והוא פשוט לא עשה את זה.
ארתור לא קיבל הבטחה אחת להרכב בשום שלב במשא ומתן, והפלא והפלא הוא חתם ולא רק זה הוא גם הפך לשחקן הרכב, אולי לא בלתי מעורער כמו מסי או בוסי (או ראקיטיץ ) אבל שחקן הרכב בלי ספק.
כדי להפוך לשחקן הרכב בבארסה צריך יציבות, כישרון, מנטליות נכונה וגם מזל ותזמון טוב. לדניס לא היו את כל המרכיבים ובגיל שלו הוא צריך ללכת ולחפש את עצמו בחוץ, ולא, גם עם גול ו2 בישולים בכל משחק בקבוצה אחרת (כמו אלקאסר) לא הייתי משנה את דעתי.
בניגוד לגומש, טוראן, פאוליניו, רוברטו כקשר ואפילו ראקיטיץ’ ווידאל, נכון? פשוט בדיחה. דניס כל פעם נשפט בסטנדרטים אחרים לעומת המתחרים שלו. הם שיחקו חרא 2 משחקים? קיבלו עוד 2. הוא שיחק משחק טוב? 4 משחקים ליציע, ואז הזדמנות אחרי 4 משחקים בה הוא לא שיחק מספיק טוב (עדיין יותר טוב משאר הפארשים) העיפה אותו ליציע לעוד חודשיים.
מסי וסוארז לא סתם חיפשו אותו במגרש. בניגוד לשאר הפחים, זה שחקן עם טכניקה, שאפשר למסור לו כדור ולא לצפות שהכדור יחזור לבוסקטס, כי אף אחד מהם לא יודע למסור קדימה, אלא לקבל כדור חזרה בעמדה נורמלית.
כלומר אחרי ראקיטיץ’ ווידאל בקישור הגרזנים של וואלורדה אתה מתכוון. למזלו פאוליניו בחוץ.
ציפיתי לתגובה הזאת.
אין ספק שבערך חצי מהרשימה שציינת לא היו צריכים להיות מוחתמים במועדון. והעובדה שכל השחקנים האלה קיבלו כל כך הרבה דקות היא בדיחה. אני הראשון שיגיד זאת.
אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שדניס לא הראה מספיק בשביל להפוך לשחקן רוטציה או הרכב קבוע.
אתה סותר את עצמך. שחקנים כמו גומש, ארדה ופאוליניו הסריחו את הקישור עם אלפי דקות משחק. אפילו רוברטו כקשר מחריד ולא מתקרב לדניס. ראקיטיץ’ הוא הבאנקר הכי גדול בהרכב והבן אדם נכנס להתקף חרדה רק מלחשוב על מסירה קדימה. וידאל הדבר הכי טוב מכל הרשימה המזעזעת הזאת, גם לא מסוגל לקדם משחק עם פס נורמלי להתקפה.
מאז שדניס חזר, רק 3 שחקנים הראו שמגיע להם דקות לפניו. בוסקטס, ארתור ואנדרס. בפועל 10 קשרים שונים היו מעליו בהיררכיה.
זה לא משנה בפועל את המצב, יש שחקנים שלא מצליחים לפלס את דרכם להרכב למרות שיש פחות טובים מהם, כמו שאמרתי יש מספר מרכיבים, חלקם אפילו לא בשליטת השחקן, שגורמים לו להפוך לשחקן הרכב או אפילו רוטציה בקבוצת טופ בפרט ובבארסה במיוחד.
טוראן לא איתנו מזמן, את גומש מר מסירה אחורה גם וואלוורדה לא ספר במיוחד (היחיד שאימץ אותו היה לוצ’ו), פאוליניו היה חביב לשנה וגם הוא נמכר בעסקה מפוקפקת. סוף סוף מתחילים לראות ניצוצות של תקווה בקישור, עם ארתור, דה יונג בשנה הבאה, אלניה שעולה לבוגרים ופוץ’ עם באזז סביבו. דניס סוארס מיצה את עצמו בברצלונה, אין לו ביטחון, אין לו קרדיט, ואין לו זמן. שילך למקום אחר להתחיל מחדש ולהציל את הקריירה שלו.
על זה אין לנו ויכוח. הנקודה שלי היא שלהגיד לו “תאריך חוזה או שתשב ביציע עד סוף החוזה שלך”, כי ארסנל לא מוכנה להתחייב לרכוש אותך זה התנהגות דוחה לשחקן שעשה את הכל כדי להצליח אצלנו, ויתר על הצעות ממועדונים אחרים ואמר שהוא לא מתכוון לעזוב עד שהוא יצליח אצלנו. הוא נתן כל מה שהוא יכל, ואף פעם לא קיבל הזדמנות הוגנת.
אף אחד לא הלך ואמר לארדה תחפש קבוצה שתשים עלייך כסף או שתשב ביציע עד סוף החוזה שלך. שחררנו אותו בפאקינג חינם!
האמת, שזה לא נכון, ואלורדה זרק את ארדה ליציע ולא הסכים להחזיר אותו לסגל עד שמצאו את הפריאירית שלקחה אותו להשאלה (ובמקרה שלו זה היה מוצדק לחלוטין). זה אחד הדברים שאני מאוד אהבתי אצל ואלורדה. אם לוצו היה ממשיך אצלנו הוא ומתייה היו ממשיכים לשחק אצלנו.
גם לא מדויק, ואלורדה בהתחלה לא ספר אותו אבל אחרי כמה חודשים, התחיל לתת לו יותר מידי דקות. פרטים אצל סימואנה ואתלטיקו…
בקשר לדניס, אין ספק שזמנו בברצלונה השנה תם ושנה הבאה בקישור שלנו שיורכב מדה יונג וארתור הוא לא טוב מספיק. אבל ההיתממות פה והנאיביות שוברת שיאים. הרוב המוחלט של השחקנים לא יכול להצליח שנותנים להם לשחק משחק אחד ואז מחזירים אותם ליציע ל10 משחקים אחרי (במקרה הטוב).זה בלתי אפשרי,. הרוב המוחלט של השחקנים לא יכול להצליח בתנאים שדניס קיבל אצלנו.
סרגי רוברטו זה שחקן שמראה בצורה מסוימת איך שבמשך שנים זילזלו בו ולא נתנו לו דקות. ואז לואיס אנריקה האמין בו נתן לו דקות המשכיות ובעיקר ביטחון ובתמורה הוא ואנחנו קיבלנו שחקן נפלא ומרגש (גם אם לא מושלם)
דרך אגב, אתם יכולים לבדוק אותי, לדניס היו רגעים לא רעים אצלנו, אבל הבעיה שלא משנה איזה הופעה הוא נתן, אחרי כל הופעה שלו הוא נזרק חזרה ליציע. (דרך אגב במשחק נגד לבנטה הסללום שלו אחראי לפנדל, ואחרי זה כרגיל הוא נשלח שוב ליציע) לצפות ששחקן יצליח בתנאים שדניס קיבל זה לקבור את הראש בחול, אבל מאוד עמוק. בסגנון של בת יענה , אין לי איך לתאר את זה בצורה יותר חלקה או מנומסת יותר.
ושהיה ברור, לברצלונה של שנה הבאה אין לדניס מקום. ברצלונה של השנים האחרונות בטח שהיה לו מקום.