להביא את רונאלדו היה win-win ופרז מקבל קרדיט גדול על שהחתים אותו ועזר להביא 4 צ’מפיונס.
כאוהד של ליברפול טענתי שסווארז הוא לא השחקן השלישי הכי טוב בעולם אלא 1 מ 3 השחקנים הכי טובים בעולם, וברתומאו הביא אותו לברצלונה לשחק ליד מסי !
אתה חושב שלקחתם כי הגיע לכם, אבל הגיע לכם כי סווארז היה שם, אם לא הוא וטר שטגן אז לפחות איזה פעמיים לא היה מגיע לכם.
ועדיין זה לא נראה מצב של win-win כשהוא הגיע, הוא הגיע אחרי נשיכה שנייה עם הרחקה ארוכה והרבה סימני שאלה ונשיכה, ריאל מדריד הייתה קרובה להחתים אותו ופרז ירד ממנו אחרי הנשיכה השנייה.
אבל ברתומאו לא כל כך מעניין אותי שאמשיך לפתוח פצעים ישנים כאוהד ליברפול, ואגב לא אני מעלה את העניין כל פעם, זה משה שתמיד מעלה את העניין של ברתומאו.
נראה שיש פה אי הבנה, אני מדבר על הטוטאל פוטבול של הולנד וקרויף, ואתה מדבר על כדורגל מודרני המושפע מטוטאל פוטבול.
לדוגמא ליברפול משחקת את השיטה שאתה מדבר עליה הכי טוב בעולם, גם לוחצת גם מעלה מגינים להתקפה ואני לא אטען שהיא משחקת טוטאל פוטבול…אלא כדורגל מודרני ברמה הכי גבוהה.
ברצלונה לא יכולה לשחק טוטאל פוטבול גם אם היא רוצה עם שחקנים כמו דמבלה וראפיניה בהתקפה ואראוחו והמגן השמאלי הצעיר כמגינים, זה לא יעבוד, היא כן יכולה לשחק הרבה שיטות ומערכים אבל לא כדורגל של קרויף כי השחקנים לא מתאימים.
ואם נגיע להסכמה שהדיון הוא על כדורגל מודרני עם השפעות של טוטאל פוטבול גם אז לא נסכים על מה שצ’אבי מנסה לשחק.
כרגע אני רואה את הכדורגל של לואיס אנריקה עם סגל פחות טוב, רואה נקודות תורפה, רואה קבוצה מבריקה התקפית אבל שתתקשה להגיע למקומות המסוכנים שמהם היא יכולה להביא את היתרונות ההתקפיים שלה לידי ביטוי, אם תשחק רק מול קבוצות כמו סוסידאד יהיו המון גולים, אבל לא כולם סוסידאד.
עוד כמה חודשים נהיה הרבה יותר חכמים, חבל מבחינת אוהדי ריאל שדה יונג נשאר.
תאורטית יכולות להיות עזיבות עדיין לליגות בהן החלון פתוח.
לא נראה לי שיש סיכוי שממפיס יילך לליגה כזאת, כל 5 הליגות הגדולות כבר סגורות.
אבל אולי פיאניץ’.
יש לנו 10 שחקני הגנה, 6 קשרים, 6 שחקני התקפה. סגל רחב למדי. בחלק מהעמדות אין היררכיה ברורה.
צ’אבי קיבל סגל שאפשר לעבוד איתו. הוא לא יוכל להתלונן , אם ייכשל זה יהיה עליו.
טוטאל פוטבול כמו שאתה מתאר כמעט ולא חזר שוב. גם לפפ לקח 3-4 שנים להשיג את זה. אני מנסה לרדת לסוף דעתך על איזה אספקט בטוטאל פוטבול חסר לך, או איך בהכרח אתה מבדיל. זאת בהנעת כדור שבעייתית? כי אני רואה את צ’אבי משתגע על השחקנים שהם לא מצליחים להחזיק כדור.
שוב, רק לרדת לסוף דעתך, סיטי של פפ, בטיס בתקופת סטיין, סלטה של קודט וסביליה בתקופת סמפאולי כל אלו כן להגדרתך מתקרבות למה שאתה קורא לו טוטאל פוטבול?
הלב של הטוטאל פוטבול זה שחקנים שיכולים להחליף עמדות מבלי שהמשחק יפגע ותרגיש בהבדל, בכדורגל המודרני ההחלפות קבועות וידועות, מגן שעוקף, קשר שסוגר מגן שעולה כדוגמאות.
ניקח את סיטי של פפ לפני האלאנד, ההרכב המועדף שלו כלל
קנסלו ווקר כמגינים
דה בריינה וסילבה קשרים
פודן ז’זוס ומחרז חלוצים
אתה יכול להחליף עמדה של כל שחקן פה עם שחקן אחר והמערך ישמר והמכונה תמשיך לעבוד.
לדוגמא דה בריינה יכול לזוז לעמדת החלוץ וז’זוס לכנף ימין ופודן יכנס למרכז במקום דה בריינה וסיטי תמשיך לשחק אותו הדבר רק תבלבל את היריבה.
קנסלו יכול להחליף את סילבה ואת פודן ולא תרגיש שסיטי פחות מסוכנת, שאר השחקנים יתאימו את עצמם למצב החדש שנוצר ויכנסו לעמדה שהתפנתה וימשיכו לכתוש.
עכשיו עם האלאנד זה פחות אפשרי.
בברצלונה עם ראפיניה ודמבלה אתה לא יכול, גאבי לא יכול לעבור לשחק חלוץ או קיצוני וזה יעבוד, כי גאבי לא יכול לשחק שם וראפיניה לא יכול להחליף את גאבי בקישור.
אני לא מקשר את זה ללחץ או להנעת הכדור, היום כולם עושים זאת, מודריץ’ וקרוס מניעים כדור הכי טוב שאפשר, ריאל מדריד זה טוטאל פוטבול ?
אגב, גם פפ זה לא טוטאל פוטבול טהור, אבל הכי קרוב שאפשר.
לא יודע טיטי… צ’אבי לא יכל לשחק כחלוץ או כוינגר…אינייסטה לא יכל לשחק הגנתי… אבידל לא יכל לשחק קיצוני ואלבס לא יכל לשחק בלם. הטוטאל פוטבול הוא נחלת הכלל אבל הפפ-טים נחשבה לטוטאל לא בגלל חילופי המקומות אלא בעיקר בגלל הטיקי-טאקה. את זה בארסה הנוכחית לא קרובה אפילו להשיג.
המגינים היו הקיצונים, אלבס היה הכל חוץ ממגן, היה קשר קיצוני וחלוץ, מסי שיחק איפה שרוצה, פדרו, ויאה ואנייסטה החליפו מקומות חופשי, טיקי טאקה אי אפשר לשחק בלי לזוז ולהחליף מקומות.
גם ליברפול עושה את זה, אולי הכי טוב בעולם, זה עדיין לא טוטאל פוטבול.
זה בדיוק העניין… חוץ ממסי לכל אחד היה תפקיד מאוד מוגדר. במשחקים בהם נאלצנו לשחק עם אינייסטה כחלק מהשלישייה הקדמית הוא היה מבוזבז. וייה היה ‘רק’ חלוץ וכלום מעבר ופדרו היה חלוץ בלי יכולות כיבוש שפיצה על כך בהבנת משחק ובפוזיציה אחורית יותר מהמקובל. חילופי המקומות ביניהם היו אך ורק תוצאה של טיקי-טאקה.
לא עוקב… מהמעט שראיתי לא מקדשים שם את הפוזשן וגם בתחום המשולשים לא ראיתי משהו יוצא דופן.
זו אחת האגדות האהובות עליי של אוהדי מדריד, ביחד עם זו שהקישור שלכם היה דומה ברמה או יותר טוב מבוסקטס-צ’אבי-אינייסטה.
מרסלו תמיד היה נחות, בהרבה, מדני אלבס, שהיה מגן התקפי והגנתי מעולה בשיאו. מרסלו לא ידע הגנה מה היא. מבחינה התקפית הוא תמיד היה מצויין (עד שלהי הקריירה)
לא מכיר את זה בכלל בתור אגדה של אוהדי ריאל. למען האמת, זאת פעם ראשונה שאני רואה אוהד כדורגל (של ריאל או בכלל) שמנסה לטעון שמרסלו איכשהו מתקרב הגנתית לרמה של דני אלבס.
מרסלו התקפית היה חצי קבוצה אצלנו. אל תגלו לאף-אחד - אבל טוב יותר מרוברטו קרלוס, ובוודאי חשוב יותר. הוא נוסה כמה פעמים כווינגר, ולא הצליח לייצר את אותו אפקט בכלל. הגנתית אין יותר מידיי מה ללכת לספר להורים. אבל ברגע שהשגנו גם קישור חזק שהצליח לחפות עליו, זה השתלם לנו בענק.
דני אלבס המגן הכי טוב אי פעם. בחיים לא ראיתי שלמות כזאת הגנתית והתקפית כאחד, בלי שהאחד בא על חשבון השני. הוא מהשחקנים הבודדים ששיא התארים הקבוצתיים (המטורף) שלו, דווקא כן מעיד על היכולת האישית.
ואני אומר את כל זה כשהוא אחד השחקנים שיותר שנאתי בברצלונה ההיא, בין היתר מאז ההתחזות מול פפה בחצי גמר ליגת האלופות.
מפתיע אותי מה שטיטי כתב פה, כי לרוב הוא לא פולט שטויות מוחלטות כשמדברים על כדורגל וראוי להקשיב לו, אבל להגיד שפער היכולת ההגנתית בין אלבס למרסלו זה אגדה… זה גובל בטרוליות. אלבס היה מגן טוב מאוד, מרסלו כנראה מגן פחות טוב ממני.
ולצד זאת, אני בוחר את מרסלו על פני אלבס בכל יום, פשוט כי מרסלו היה עד כדי כך טוב התקפית. בעיניי הוא שחקן ההגנה התוקף הכי טוב בהיסטוריה בפער עצום. רוברטו קרלוס לא היה קרוב לליגה הזו בכלל. וגם לא אלבס. מדובר בשחקן הגנה שהיה אחד מ-2-3 שחקני ההתקפה הכי טובים בקבוצות שכללו את בנזמה, כריסטיאנו, די מאריה וכו’. זה אבסורד.
