ותודה לאלכס שחסך לי את ההסבר הכל כך ברור שאין קשר…
בעולם המשפט התנהגות כזאת היא חוסר תום לב. ועל והצד שהתנהג בחוסר תום לב לפצות את הצד בשני. ניימאר ניהל מו"מ, בזמן שהוא ידע שהוא עוזב את ברצלונה, ובנוסף, חיכה שתאריך המענק יגיע כדי לקנות את עצמו החוצה.
כל זה לא מוריד מהטמטום של הנהלת ברצלונה שקבעה שתאריך המימוש של מענק הנאמנות יהיה אחרי יומיים וחצי.
3 לייקים
“חוסר תום לב” זה אספקט שקיים במשפט הישראלי, השאלה עד כמה הוא שכיח במערכות משפט אחרות ובפרט בספרד.
הוא בסך הכל עשה משהו שכולנו היינו עושים. ושיקום הגבר שיגיד שהוא היה מוותר על 26 מיליון יורו או כמה שזה לא היה בגלל שזה “לא נכון” לעשות דבר כזה.
זה לא הכל רומנטיקה. גם אני הייתי נשאר במקום העבודה עוד מספר חודשים אם הייתי יודע שסכום כסף משמעותי עומד להכנס, גם אם בכוונתי היה לעוב את מקום העבודה. תקראו לי מניאק ובוגדני, החיים האמיתיים הם כאלו. וגם אתם הייתם עושים אותו דבר, שלא תטעו. ואם באמת לא הייתם נשארים ועוזבים מיד(לא מאמין לכם), אז אתם פשוט נאיביים.
הכי נוח לי לצייר את ניימאר כנוול ומלוכלך אבל המציאות היא שזו ההנהלה המטומטמת שלכם שחתמה על סעיף כזה.
3 לייקים
טוב, הדיון נכנס ללופ. אם למישהו יש משהו מהותי להוסיף תמשיכו כמובן, אבל נלעסים פה אותם טיעונים כבר כמה הודעות רצוף.
ראשית כל, עזבתי מקום עבודה חודש וחצי לפני מענק כי נשבר לי מהם והעדפתי לעבור למקום אחר.
לא, לא מענק של 26 מיליון. אבל אם שמים את הדברים בפרופורציות, המענק (שבסופו של דבר בחרו לתת לי אותו למרות הכל) לא שינה את הסטטוס הכלכלי שלי, בדיוק כמו שלניימאר זה לא שינה את הסטטוס הכלכלי.
למה אתה בוחר במילה ״לוותר״, כשברור שהמילה המתאימה היא ״לסחוט״?
בוא נאמר את זה מחדש:
שיקום הגבר שיגיד שהוא היה מוותר על לסחוט 26 מיליון יורו.
הנה, קמתי, ואיתי עוד המון אנשים.
לא צבועים ולא רומנטיקנים. סיכוי סביר שגם אתה וגב ביניהם.
קורא הרבה את התגובות שלכם, אפשר להכיר בן-אדם במידת מה מהכתיבה שלו, גם אם לא הייתי מזהה אתכם ברחוב וגם אם אנחנו שונים מאוד כי אנחנו הרבה יותר מגוונים וצבעוניים ממה שיצא לנו פה בפורום.
מתרבות הכתיבה שלכם, מהסובלנות שלכם לאחר ולדעות שאינכם רואים כשלכם.
אני חושב שלמדתי להכיר אתכם מספיק בשביל להאמין שלא הייתם חושבים איך לתחמן מערכת שהייתה הוגנת כלפיכם ולסחוט ממנה עוד כספים רגע לפני שאתם קמים והולכים.
זה לא ״גם אני הייתי נשאר במקום העבודה עוד מספר חודשים אם הייתי יודע שסכום כסף משמעותי עומד להכנס״. את זה כולנו מקבלים בהבנה. זה יצירת מיצג השווא השקרי שאנחנו לא מסכימים עליו.
בדאבל פס הראשון שלו עם מסי שיוביל לשער שיוביל לחיוך של הפרעוש, נשכח לו על הכל. כאמור ניי ילד חרא, אבל הוא אינדיאני ותמיד טוב שהוא בצד של הקבוצה שלך+חובת ההוכחה על סעיף בגרות נפשית מוטל עליו. Win win situation.
2 לייקים
אז זהו שהלך מפה איש עם ״חובת ההוכחה עליו״ ( aka ״רוצה לצאת מהצל של מסי ולזכות בכדור הזהב״), והוא יצא ממש קטן…
רב עם חבר לקבוצה (ותיק ממנו יש לומר) על פנדלים, תקף שופטים ואוהדים והוציא לעצמו שם עוד יותר גרוע של צוללן ממה שהיה לו כששיחק אצלנו.בגדול, הפך קריירה בנסיקה לקריירה בדעיכה.
זה לא רק כי הוא עבר לליגה הצרפתית.
הנה, מבאפה משחק באותה ליגה ואפילו באותה קבוצה, ולכולנו ברור שאצלו כיוון הגרף בקריירה נמצא בנסיקה. אף אחד עוד לא שם עליו כוכבית של ״כן, אבל זה בליגה הצרפתית״.
לי הרצון לחזור נראה כמו מפלט נעים למשהו שהיה בעבר. כמו זעקה נואשת לקרש הצלה.
אם הוא היה רוצה להוכיח את עצמו, כאמור, היו לו שנתיים שלמות להראות את זה.
אני יודע שהוא קיים גם במשפט הגרמני, לא יודע אם בספרדי. בכל מקרה, השימוש במונח תום לב היה יותר בכדי להמשיג את ההתנהגות של ניימאר.
תראו אפשר לטעון לשני הצדדים, מצד אחד מדובר בשני צדדים לחוזה וברצלונה לקחה סיכון(בצורה מודעת) כאשר היא העניקה לו את האפשרות לממש את סעיף הנאמנות בשלב מוקדם. מצד שני, ניימאר בחר לנהוג בצורה לא הכי נחמדה.
בשורה התחתונה זה ניימאר, אני אישית לא הייתי רוצה לראות אותו בקבוצה שלי, בגלל התנהגות הזאת. אבל ואם הוא היה מגיע לריאל או אם יחזור לבארסה, אז:
לייק 1
החברים התומכים - מסי וסוארז - בשלהי הקריירה שלהם ולא ישארו פה עוד הרבה.
אולי החיוך יחזור לכולנו ואולי נשכח לו את הכל, אבל ה wake up call ביום שאחרי יהיה כואב. והיום הזה, לצערנו, לא רחוק…
אני חושב שהנקודה שאתה מפספס היא שלא הגיע לו מענק כזה בחוזה הישן.
הוא חתם חוזה חדש עם מענק נאמנות בו בזמן שהוא יודע בוודאות שהוא לא נשאר
זה מקרה שונה ממענק שהגיע לו מראש (למשל לפני הרצון לעזוב) והוא רק היה ממתין לתאריך כדי לקבל את הסכום.
2 לייקים
אכן פספסתי את הנקודה הזאת. סחט אתכם אם כך. טעות שלי!
תום לב הוא עקרון חזק גם בארה"ב. תקף גם לגבי קיום החוזה וגם לגבי מו"מ, בדומה לדין הישראלי. גם הבריטי דומה נורא.
שאלה שמסקרנת אותי- כשניימאר חתם על החוזה החדש זה שינה לו את הסעיף שחרור?
הייתי מחכה למשה עם תשובה מהיימנה (הוא הרבה יותר מעודכן ובעניינים מכולנו).
למיטב זכרוני היה עדכון של סעיף השחרור (עם שמועות שהוא התעקש לא להעלות אותו מעבר לסכום שכולנו מכירים).
חשוב לתזכר שלפני המעבר לפריס כל השחקנים הגדולים והקטנים בבארסה היו עם סעיפי שחרור מצחיקים ביחס לתרומה שלהם (בדיעבד לקייס ניימאר וגם בהקשר למה שקורה בליגה האנגלית בשנים האחרונות).
בניגוד למדריד שכבר היו לה סעיפי שחרור מפלצתיים באותו זמן, בארסה באותה תקופה החזיקה בסעיפי שחרור שפויים, וגם זה של ניימאר היה שפוי אף אחרי אותו עדכון בחוזה החדש.
לאחר המקרה הזה כל החוזים החדשים שנחתמו כבר הגיעו עם סעיפי שחרור מגוכחים.
סרג׳י רוברטו לא שווה 500 מיליון אירו בשום יקום, אבל זה סעיף השחרור שלו כתוצאה מאותו מהלך של ניי.
לייק 1
אז רגע, שאבין נכון. לניימאר היה סעיף שחרור נמוך אז הןא העלה אותו ועל הדרך סידר לעצמו מענק. בעצם המפסידה העיקרית היא פסז. אם לא החוזה “המגעיל” ניימאר היה פשוט עובר במחיר הגיוני ולא ב222 מיליון.
מה היה סעיף השחרור הקודם של ניימאר?
כל הביקורת פה על ניימאר מגוחכת להחריד, זה שההנהלה שלנו מטומטמת זו לא אשמתו. אף אחד פה מאיתנו לא היה מוותר למקום העבודה שלו על מענק גבוה יותר מהמשכורת השנתית שלנו(המענק היה יותר גבוה מהמשכורת השנתית של ניימאר בבארסה). אגב, העובדה שמדובר במיליונר לא באמת משנה, הסטטיסטיקה מראה שכ65% משחקני הNBA יהיו חסרי כל אחרי הפרישה, כששכר המינימום בליגה גבוה מ400 אלף דולר.
מועדוני ספורט אלה גופים עסקיים שחושבים רק על עצמם(לגיטימי לחלוטין), ואין שום סיבה שהשחקנים לא יחשבו רק על עצמם (וגם זה לגיטימי לחלוטין). להזכיר לכם שיש לנו נשיא שיושב בבית סוהר, שאותה בארסה שאנחנו אוהבים, בעיסקת ניימאר המושחתת הביאה לפה את דוגלאס ששיחק על חשבון שחקן בית הרבה יותר טוב ממנו(מונטויה). זו אותה בארסה שלא ידעה להיפרד מפויול אחד הסמלים שלה, שבאמת הקריב את גופו למועדון(כמה פציעות האיש עבר), וזה ככה בשלוף מהזיכרון, לא עשיתי מחקר מעמיק.
אנחנו לא שונים בקטע הזה, ריאל לא ידעה להיפרד מראול ואיקר. רומא לא יודעת להיפרד מדה רוסי. מכבי בעטה לאבי נמני, הסמל הכי גדול שלה, בתחת כשהוא כבר לא התאים לה. מכבי חיפה סירבה להעניק לראובן עטר עונת פרישה. מכבי כדורסל הצילה לסופו את התחת כשהוא עלה ליציע ועל הדרך דרס ילדים. היא גם הצילה את ביינום כשהוא החליט לדרוס מבלים עם הרכב. והיא טיפלה בקפן שלה בכפפות של משי כשהוא קרא לשולדברנד נאצי ואיחל לו סרטן בראש. מנגד הם הראשונים להתלונן כששרים “שואה למכבי” ו"שמעון תתאבד", בלי קשר הקהל של הפועל בכדורסל זה הקהל הכי דוחה בארץ.
מסי השחקן הכי גדול בהיסטוריה של המועדון הגיע לפה מאינטרס(הטיפול בהורמון גדילה) ונשאר פה מאינטרס(חתיכת משכורת), על הדרך הוא כמעט גרם למועדון לבעוט סמל גדול אחר שלו(לואיס אנריקה).
בקיצור, גם הספורט הוא חלק מהעולם העיסקי הקר. כל אחד דואג לתחת שלו מאמנים/מועדונים/שחקנים/סוכנים, אין שום סיבה שניימאר יתנהג בצורה אחרת.
ואחרי שאמרתי את כל זה אני עדיין לא רוצה אותו במועדון. האיש עם ראש בעייתי, פציע מאוד, ואנחנו הולכים לשלם עליו סכום מופקע. אני הייתי מוותר עליו ועל גריזמן גם במחיר ביזבוז של עוד שנת מסי. עדיף לא לעשות עיסקאות בכלל מאשר לעשות עיסקאות רעות בכוח. אם אין סחורה חמה בשוקף הייתי חוסך את הכסף ומנסה להביא את אמבפה בקיץ הבא. גם אם הסיכוי לנצח את ריאל וזידאן בקטע הזה הוא אפסי, לפחות נגרום להם להוציא יותר ולא נבזבז כסף מיותר. אולי בקיץ הבא יהיו מלפפונים חמים יותר.
4 לייקים
רק לראות את ניימאר מעיף לדשא שחקן ברזילאי צעיר שהעז בטעות לעשות לו שחיל באימון הנבחרת לפני שנפצע, או את המכה שהביא בזמנו לסמדו שהעז לשמור אותו אישית לוחצת לפני שברח מבארסה. כאמור ניימאר ילד קקה ודוחה, הוא גם כנראה כריזמטי ושובה לב בדרך אופנתית ומאוסה, וואטאבר. בשורה התחתונה לא זוכר משחק אחד רע שלו במדים שלנו במובן של לתת את מה שיש לו (אגו, ריקוד מיותר אבל, גם נחישות בלתי נגמרת). ועוד פרט קטן, ההתקפה המהירה שלנו סובלת מרמת אינטליגנציה נמוכה (להוציא את דיוס ומדי פעם אלבה), סוארס מבקיע נהדר ברגעי סולו והכל הכל תקוע.
אז צריך חדות של ניימאר שם, לפחות בשביל לפתוח שוב למסי את התיאבון.
לייק 1
סעיף שחרור באופן טבעי עולה בעת חידוש חוזה.
חידוש חוזה מחזק את המעמד של השחקן במועדון ועל הדרך מעלה את השכר שלו. כ"פיצוי" המועדון מגדיל את סעיף השחרור.
חלק מהמיקוח של שחקן הוא להשאיר את סעיף השחרור נמוך כי זה נותן לו מנוף על המועדון כשהוא רוצה העלאת שכר נוספת.
לעומת זאת, המועדון רוצה להרים את סעיף השחרור כי זה מגדיל את הכוח שלו מול השחקן.
כאמור - מו"מ לגיטימי.
לא זוכר מה היה סעיף השחרור הקודם.
מקווה שמשה או טל יוכלו לעשות קצת סדר בנושא.
קודם כל, אין צדיקים בסיפור הזה, אני היתי שולח גם את ברתומאו וגם את ניימאר ל"גרדום". שתיהם אפסים
בחוזה החדש סעיף השחרור של ניימאר עלה, אבל ניימאר ידע מראש, כמה פאריס מוכנים לשלם עליו ולכן הוא הוא מראש ובידיעה מלאה העלה אותו לסכום שבעיני הקטארים זה סכום מגוחך (אני חושב 222 מיליון אירו) . הכל היה סגור מראש עם אל חאליפי…
בוא נבדיל בין שתי מסלולים. מסלול משפטי/ פלילי לבין המסלול מוסרי/אתי. בתחום הפלילי/המשפטי, אין לי באמת מושג, בימים אלו זה מתברר בתביעה שנדונה בבית משפט.
בתחום המוסרי/אתי ניימאר אשם. אני לא מתכון לחפור פה יותר מידי על זה, מי שעדיין לא מבין את זה. רק תרשו לי להגיד דבר אחד, אותו אחד צריך להזדהות בשם פה, כדי שנדע בחיים לא לעשות איתו שום עיסקה. אני לא רוצה שום קשר, לא כלכלי ולא חברי עם אנשים שחושבים שלבצע תרגיל עוקץ זה דבר לגטימי.
לתחום שיותר כואב לי ויותר חשוב לי להתכתב עליו בברצלונה. הרי זה הלה מאסיה. כל מי שרוצה להבין איך ברתומאו הרס את הלה מאסיה, מוזמן לקרוא את השירשור הבא: (עצוב לי ואני מאוד כועס.) וגם חשוב לדעת שאותו אחד, שצייץ הוא לא סתם אוהד או אחד שמקטר אלא עיתונאי שמסקר במשך שנים את הלה מאסיה. הוא מנהל החשבון של https://twitter.com/Youngcules לטעמי עמוד הכי טוב ומקצועי בתחום של הלה מאסיה בברצלונה.
https://twitter.com/navidjaaan/status/1143164439316914177
https://twitter.com/Liraninho/status/1143247101222117377
דרך אגב, העיתונאי שחיבר את התחקיר על לה מאסיה הוא צאבי טורס, מי שמבין ספרדית ויכול לתרגם את זה . זה יהיה נפלא:
4 לייקים