אי אפשר להשוות לא בין השחקנים או בין הכדורגל של היום לכדורגל של אז. תקופות שונות. שחקנים שונים. כמו שאתה בצדק גמור מבדיל בין מסי לסימונס (ffs צאבי סימונס לא יהיה מסי הבא…) אתה לא יכול להשוות בין צאבי או איניסטה לשחקן שהיום גדל בנוער.
היום מערכת השיקולים צריכה להיות הרבה יותר קרה וצינית, הלב צריך להיות במקום השני, כי אם אתה הולך רק לפי הלב הסוף שלך לשחק כדורגל ביפאן.
דרך אגב, אם לדעתך צאבי סימונס הלך עם הכסף, אז מה ההבדל בינו לבין אנסו פטי? בן 16 שיקבל משכורת שנתית של
115 אלף יורו לשנה. (אין לי שום דבר נגד זה, שהיה בריא) לפי השיקול שלך, אנסו לא בחר להישאר בברצלונה בגלל כסף? אני מניח שאם ברצלונה היתה מתנהלת לפי העצות של הרומנטיקנים (במקרה שלו), אנסו פטי היה משחק לצד סימונס בפסז…
אין יותר מקום לקבל החלטות שמבוססות נטו על רגש בכדורגל של היום ובטח לא בברצלונה הנוכחית.
בסיפור הנוכחי, אין שטן ואין מלאך. שתי הצדדים קיבלו החלטות לגטימיות. אין פה תאב בצע או רשע. ודרך אגב, לא רק שאני מאחל הצלחה לצאבי סימונס, אם הוא באמת יצליח ובעתיד הוא ירצה לחזור, אהלן וסאהלן.
כל הכבוד. בוא ניקח מקרה קיצון ברור (צ’אבי) ונצעק שזה “מקרה קלאסי”. זה שהצליח לצ’אבי לא מגבה את הטענה שלך, זה רק אומר ש(נגיד ש…) אמא של צ’אבי לקחה סיכון ענק והשתלם לה. על כל צ’אבי יש עשרות ילדים מוכשרים שנעלמו אל תוך דפי ההיסטוריה וזה בלי לדבר בכלל על כל ה"אם ואם" ומה היה קורה אם צ’אבי היה הופך לשחקן הרכב במילאן הגדולה של אותה תקופה. שלא לדבר על ההבדל התהומי בין שחקנים בגיל 18-19 לבין גילאי 15-16 וההבטחה שלהם לעתיד.
בנוגע להמשך- אתה מוזמן לדלל את התנשאות שלך בקצת מים. במיוחד אחרי כתיבה כל כך נמוכה בפסקה השניה, בה אתה בעצם לא כותב כלום ושם דבר שקשור לטענה שלך או לדיון חוץ מהשורה האחרונה שמסכמת בנחרצות (בלי שום הסבר) את התגובה האחרונה שלך.
צ’אבי היה בן 19(ואני בטוח שאף אחד לא הבטיח לו הרכב במילאן של אז, ונראה לי שאתה מתבלבל בינו לבין אנייסטה), כלומר חתם על חוזה מקצועני בוגר ראשון שלו, בדיוק מה שצ’אבי השני המתולתל יעשה אחרי סיום החוזה הנוכחי שהוא חתם עליו עם פ.ס.ז’ בשנת 2022 כשיהיה בן 19.
כלומר צ’אבי חתם עם ברצלונה על חוזה ל 5 שנים עם חוזה אני מניח מאוד מכובד, הוא כבר היה שחקן שכבר הוכיח את עצמו בנוער, גם אם מילאן הציעו לו איזה 10% יותר זה כבר לא היה קריטי כי הוא כבר היה מבוסס כלכלית להמשך החיים שלו, מקרה לא דומה לסימונס שמציעים לו חוזה שיסדר אותו כלכלית כבר עכשיו בגיל 16 מבלי שעדיין הוכיח שמגיע לו חוזה מקצועני בן 5 שנים בבוגרים של קבוצת פאר.
שוב, אם ההורים שלו היו מוותרים על חוזה כזה אז הם מטומטמים.
בלי קשר לכסף, לאחרונה נהיה טרנד ששחקני בית עוזבים את ברצלונה בהזדמנות הראשונה. אנחנו לא יודעים מה היו השיקולים של המשפחה של השחקן. בטענה שעדיף ציפור אחד ביד מאשר שתיים על העץ בנוגע לנושא הכספי יש המון היגיון, אבל יותר מזה - כשנותנים לך כסף מראים שמאמינים בך וסומכים עליך.
בייחוד אחרי הרכישות הקפריזיות (בעיניי) של הנהלת ברצלונה והעובדה שכבר עבר זמן מאז השתלב שחקן בית באמת בקבוצה (למעט סרג’י רוברטו), לא צריך יותר מידי כדי לשכנע שחקן צעיר לעזוב את הלה מאסיה.
ההתנשאות שלי באה אחרי תגובות כמו “אני מבין שדיברת עם מסי וצ’אבי בגיל 16 כדי הצהיר עובדות”, עם כל הכבוד (ובאמת יש) הדיונים עם אוהדי ריאל הם ככל הנראה מה ששומר על הפורום חי, אבל יש מיעוט קטן שגם חושב שהוא מבין בברצלונה ובמערכת שלה יותר מכל האוהדים של ברצלונה, אז או שזה יגובה בעובדות או שהכתיבה הנמוכה תהיה הרבה יותר נפוצה כאן לצערי.
על כל צ’אבי יש מקרה סאמפר שרצה, באמת רצה לשחק בקבוצה הראשונה וקיבל בלוקים מצד ההנהלה, המאמן, הושאל שמונה פעמים בערך ונפצע 20 פעם.
כמו כל דבר בחיים יש סיכון, אם שחקן לא מאמין שיוכל לקבל הרכב לעולם בברצלונה, אם שחקן לא מאמין שהוא באמת יקבל הזדמנות, אז פה אני מבין אותו ואת הרצון ללכת, אם שחקן מתיימר להיות הכישרון הכי גדול (רמז - הוא לא, יש את מוריבה ואת אנסו שבאותה קטגוריה איתו) של הלה מאסיה הולך כי הציעו לו יותר כסף ויותר תנאים אז מבחינתי הוא יכול ללכת. אני אישית לא יכול לקבוע למה הוא עזב כי אין לי קשר ישיר עם השחקן או עם משפחתו, זאת כרגע הנחת העבודה ולפיה אני מגיב.
אני אוהד כדורגל, ברור שאני אהיה רומנטיקן, מישהו מאיתנו לא אוהב לראות ילדים שגדלו במועדון ונלחמו להגיע לקבוצה הראשונה וגם מצליחים? שוב אני אומר, שיקולים מקצועיים או אישיים הם דבר לגיטימי, כסף (בגיל כזה) הוא שיקול מזערי מבחינתי, בטח אם החלום שלו הוא להצליח בברצלונה (כמו ריקי פוץ, אלניה, אוריול בוסקטס ועוד ועוד שחיכו עד גיל 19-20 לעלות לקבוצה הראשונה ולא חיפשו בגיל 15 כבר את החוזה המקצועי הראשון ולא משנה איפה).
זה כבר תוצר של הנהלה (בעיקר ברתומאו וסגורה) שהרסה את הלה מאסיה, משה דיבר על זה רבות…
עכשיו הוא כנראה יעוף (סגורה, ברתומאו ב2021 בתקווה) וקלייברט יהיה אחראי על הלה מאסיה.
רומנטיקה זה טוב ויפה, אך אתה שוכח שעבור אותם אנשים מדובר במקצוע ולא רק בתחביב.
כשמציעים לנער בן 15 חוזה מקצועני מבלי לחכות עוד 4 שנים זה לא משהו שצריך לוותר עליו בקלות ראש. כמו שאם יציעו לך תפקיד בכיר הרבה יותר בחברה אחרת אץה כנראה תיקח ולא תשאר “נאמן” כביכול.
אגב, חד וחלק לשיטת העבודה של ההנהלה שלכם יש קשר. צאבי כילד ראה איך שחקני משתלה משתלבים יפה בקבוצה. סימונס רואה שאפילו שחקנים כשרוניים מאוד כמו סאמפר (לדבריכם, לא ראיתי דקת משחק שלו) לא משתלבים בבוגרת, ולכן זה עוד יותר חיזק את הרצון לעבור.
לדעתי הרצון החזק לשחק ולקבל צאנס אמיתי זה מה שכן אומר שהראש במקום הנכון. בסופו של דבר שחקן כדורגל צריך לרצות לשחק יותר מאשר לחמם ספסלים בברסה
זה לא התפקיד שלי להעמיד אף אחד במקום פה, בשביל זה יש מנהלים ואני מתנצל.
לא צריך להגרר למלחמות או לקחת עקיצות ללב (במיוחד מטיטי שידוע שמתבטא בקשיחות לפעמים) אחרת יהיה לנו פה פורום יבש מאוד. תהיה בטוח שגם אוהדי ריאל מעריכים אתכם ואת הדעות שלכם, אחרי הכל אנחנו לא טוקבקיסטים פה.
3.צורת התבטאות היא חשובה מאוד בפורומים כמו שלנו אבל התוכן חשוב פי כמה. לדוגמא, המשפט של טיטי שאתה הבנת כהתגרות, אני הבנתי כ"אף אחד מאיתנו לא יודע מה עובר לשחקנים בראש במיוחד בשנים שהם ילדים סהכ במחלקות הנוער אז אין טעם להביא הנחות כעובדות לדיון".
והכי חשוב- זה שאני אוהד ריאל לא אומר בהכרח שאני מבין פחות במועדון שלכם מאוהד ברצלונה, כולנו אנשים רציניים שמתעניינים בכדורגל (בטח שביריבות הישירות והמרות שלנו) וחוקרים לעומק לפני שמגיבים. כל אין לך או לי חבר קרוב במועדון/הנהלה כולנו קוראים את אותם דברים.
אגב, בנקודה הרביעית ערכתי ל4 איזה חמש פעמים וזה משנה לי את זה ל3… מה הולך פה?
תראה, ההיגיון שמאחורי הדברים ברור לי, זה נורא תלוי סיטואציה, מסי למשל קיבל הצעות מטורפות בכל הגילאים (כולל בגיל 16 ממאמן יובה) אבל תחושת הנאמנות שלו כלפי הקבוצה שלקחה אותו בגיל 13, שילמה על הטיפולים שלו ונתנה לו את הבמה להצליח גדולים יותר משיקולים כלכליים. מסי מרוויח סכומים מונפצים היום אך בעבר הוא הרוויח בדיוק כמו שחקני נוער אחרים. מה שקורה היום בעולם עם שחקני נוער זה חד משמעית מבזה.
וגם הטיעון הזה מקובל, למרות ששוב, הבחירה בפאריס היא בחירה מוזרה בעיניי.
אם היה הולך לאקדמיה של סיטי (כמו חלק לא קטן משחקני הנוער של בארסה בשנים האחרונות) כדי להתאמן תחת אידיאולוגיית הטיקי טאקה ולשחק ולהתפתח בעתיד תחת פפ הייתי הרבה יותר מבין ורך, אבל היי אולי הוא כמו ניימאר הלך אחרי הלב
רק כדי לסגור דברים, כמובן שיש אוהדי ריאל שמבינים בברצלונה, אולי חלקם יותר מאוהדים מסויימים, אני מסכים שאף אחד מאיתנו לא יושב עם עיתון הבוקר וקפה מול שחקני ברצלונה ושואל אותם שאלות, גם הבהרתי את עצמי כי אולי לא השתמע שאני מדבר מתוך דעה (ריגשית) של אוהד, לא ניסיתי לרגע להגיד שסימונס עזב רק בגלל שהבטיחו לו כמה ג’ובות, באופן כללי כל שחקן נוער שהבחירה שלו מושפעת קודם מכסף ורק אחר כך מנאמנות/רצון להצליח בבארסה/כל קשר מקצועי אחר מבחינתי יכול ללכת לחפש את עצמו בחוץ. אם בגיל 16 הוא דורש עוד כמה מאות אלפים בגיל 23 בחוזה המקצועי השני/שלישי שלו הוא ידרוש שכר כמו של רונאלדו ואם לא הוא ילך לפאריס התורנית שישלמו לו פי 6 רק כדי להוציא את הז** החוצה לברתומאו.
מה זה משנה תוצר של מה זה? כשחקן צעיר, או הורים של שחקן צעיר שרואים שאף אחד לא מצליח להתפתח לכדי שחקן מקצוען בקבוצה הראשונה משנה להם הסיבות? הם ירצו מן הסתם לתת לבן שלהם את מירב הסיכויים.
מה יקרה בעתיד רק אלוהים יודע. אני לא הייתי סומך על הנחות כאלו אם היה מדובר בעתיד של הבן שלי.
אתה מדבר על תקופה של לפני 15 שנה בה בגיל 17 מסי כבר הפך לשחקן הרכב.
אם מסי היה היום בן 17, אין לי ספק שהוא לא היה נשאר בברצלונה מכמה סיבות.
א. הסכומים שסימונס מקבל היו בדיחה עצובה לעומת מה שהיו מציעים למסי.
ב. וואלורדה היה אומר שמסי כישרון גדול והוא בונה עליו, ובפועל נותן לו לשחק בגביע מול הקבוצה מהליגה השלישית, ובשאר הזמן שולח אותו לבארסה ב’.
ג. גם במשחק וחצי שמסי היה משחק, הוא היה מוחלף דקה 60 ע"י סוארז וגריזמן.
ד. סיכוי לא רע שבארסה הייתה מחפשת למכור אותו כדי לממן את ניימאר.
לא שאני לא מעריך את התגובה, אני חושב שהיא מדוייקת להפליא ומראה כמה ההנהלה והמאמן שלנו מושכים אותנו אחורה, רק סייג קטן, כל האם ואם ואם האלה עם מסי הם שטויות בסופו של דבר.
מסי הפך בגיל 17 לשחקן הרכב עם רונאלדיניו, אטו, סביולה, ג’ולי (ואסקרו החלוץ האימתני כמובן) לפניו, זה לא שלא היו שחקנים. מסי היה הופך לשחקן הרכב גם אם היו משחקים נבחרת ברזיל של שנות ה60 הולנד של ה70 ואיטליה של ה90 לפניו.
מסי קיבל הצעה בגיל 16 מקאפלו כי המאמן אמר עליו אחרי המשחק “הייתי המום ששחקן בגיל הזה, מול 90 אלף צופים, לא מוטרד מהמגן ששומר עליו. נראה היה שהוא יודע כל דבר שבכוונתו לעשות. היכולת האישית, הכדרור, פנטזיה… הוא לקח את הכדור ופשוט דהר לשער בתעוזה בלתי רגילה. על שחקנים כמו בארזי או מאלדיני ידענו שיהיו גדולים בזכות הכישרון שלהם. משם זה תלוי בראש ובנכונות של שחקן לעבוד ולהקריב, אבל אצל מסי הבחנתי במשהו שונה מכל מה שראיתי עד אז. לנוכח מה שהראה באותם רגעים, לא היה לי ספק שהוא יגיע לפסגה”.
ב2006 שנה וחצי מאוחר יותר (מסי בן 18-19) :
“לא קל לשפר קבוצה כמו יובה, שהיא ב-95 אחוז מושלמת, ואנחנו לא נחתים אף אחד בינואר. מיכאל באלאק הוא שחקן שיכול להוסיף לנו הרבה, אבל החלום האמיתי שלי הוא ליונל מסי”.
אז כן, מסי היה מגיע רחוק גם עם מאמנים כושלים או הנהלה מחורבנת, אולי הוא לא היה נשאר בבארסה מבחירה, אבל אף אחד לא היה פוסח על פניו ומשאיל אותו לאיזה אייבאר לצורך העניין.
עולם הכדורגל שונה היום ממה שהיה לפני 15-20-25 שנה, לא זוכר ששחקני נוער היו זוכים לחוזים שמנים בזמנים ההם, היום כל שחקן בן 12 כבר עם סוכן צמוד(סימונס עוד לא בן 16 וכבר עם פאקינג ראיולה !!!).
מתי מועדון שילם 45 מיליון יורו על שחקן ברזילאי בן 16 ומשהו ? כשרק כמה שנים לפני כמה מיליוני דולרים בודדים על אודגארד(השחקן הטוב בעולם לגילו אז) נחשב לשערורייתי.
אי אפשר להשוות אז להיום, היום יש הרבה כסף שמוצע לשחקנים צעירים לפני שהפכו למקצוענים, יש הרבה יותר אפשרויות ומי שלא מנצל את זה לטובתו טיפש.
אני מעריך שאם בוסקטס, צ’אבי ופויול (בכוונה קטאלונים) היו משחקים היום בנוער של ברצלונה והיו מקבלים חוזה הרבה יותר גדול במדריד שהם היו עוברים בלי לחשוב פעמיים, וההפך גם נכון, שחקנים מהנוער של ריאל היו הולכים אחרי הכסף הגדול שהיה מוצע בברצלונה.
לשלם כמה מאות אלפי דולרים לסימונס הזה נראה כהימור נכון בהערכה שהוא יהיה שווה 60-70-80 מיליון יורו לפחות עוד 5 שנים. אם פוגעים רק ב-1 מ- 10 עדיין לא מפסידים כסף.
מסי הוא היוצא דופן, אבל תחזור לתקופה שהוא הגיע מארגנטינה וסיפור המפית. ברצלונה לא רצתה להחתים אותו ומשכה זמן. בלי צרלי רשאק ומינגלה הוא היה בורח לנו בין הידים…
עכשיו, תחזור בזמן ובמקום ריקארד (שלא מקבל מספיק קרדיט) ובלי פפ ויותר מזה, ברתומאו ורוסל בהנהלה ומאמן מסוגו של ואלורדה היו בשנים הראשונה של מסי, במיוחד שהוא היה בברצלונה ב. אתה בטוח שמסי שורד אותם? אני לא.
למעשה, המזל הכי גדול שלנו, שרוסל נכשל במזימה שלו להדיח את לאפורטה באי אמון כמה חודשים לפני המינוי של פפ. ההיסטוריה שלנו ושל עולם הכדורגל היתה שונה לגמרי.
קודם כל, יש כמה אנשים בעולם שאני מאמין להם והולך איתם עד הסוף. הראשון זה אנדרס איניסטה והשני זה קרלס פויול… דבר שני כל מה שאתה כותב זה ספוקלציה ודעה שלך. אין דרך באמת לבחון את זה.
בוכים יותר מידי על סימונס, לדעתי קובו יגרום לנו לבכות הרבה יותר מאשר הוא.
אני לא מאמין לאף אחד כשזה נוגע לכסף, במיוחד לא לדברים שנאמרו(כנראה) ע"י השחקנים המדוברים אחרי שהפכו לכוכבי על בברצלונה, בנוער אחרי קבלת הצעה כספית להרבה כסף אני מניח שהיו מדברים אחרת.
פויול שהיה צעיר קיבל הצעות וסירב. (למרות שרצו להשאיל אותו) . אתה צודק לגבי 99 אחוז מהאנשים, יש אחוז בודד שמילה שלהם זה מילה. אבל שוב. אי אפשר לבחון את זה.
נכון, אולי סיטי עדיפה. אך בהנחה שלא סיטי לא עדיף את הרע במיעוטו?
בפסז הוא יקבל מתקנים ברמה לא פחות גבוהה ויתאמן בקבוצה לא פחות טובה. בנוסף כרגע מצבת השחקנים בהתקפה שלכם כל כך מלאה שאני לא רואה איך אפילו עןד שנתיים הוא ישתלב שם. הרי אני רואה את גריזמן ומסי נותנים לפחות עוד 4 שנים, דמבלה צעיר, וניימאר כשיגיע גם לא מבוגר. גם עם הנהלה שכן מקדמת שחקנים אני לא רואה אותו מתחרה בשחקנים האלו…
לנער כמוהו, עדיף לבחור במועדון טיפה פחות מצליח בסד"ג של פורטו עד דורטמונד מאשר ללכת לקבוצה כמו פסז.
לא סתם קבוצות בסגנון של דורטמונד מגדלים את הכישרונות הכי גדולים של הכדורגל… וקבוצות בסגנון של פסז קונות מכל הבא ביד… זה לא צירוף מקרים.
את אל חאליפי מעניין פחות האקדמיה של פסז מאשר להביא את הניימאר הבא… לדעתי הוא לא בחר טוב. אבל הזמן יגיד.
גם להשאר בברסה לא היה עושה לו טוב, אז לפחות לעשות קצת כסף על הדרך.
ולא גם בפסז לא קל, אבל זה לא מסי, סוארז, גריזמן, דמבלה וקוטיניו.
בפסז יש את ניימאר (שכנראה לא יאריך חוזה) ואת אמבפה (שגם לא נראה כמו מי שיאריך). ושאר השחקנים הם לא הטופ של הכדורגל, עם כל הכבוד לדי מריה ודראקסלר… (שהראשון כבר לא ילד)
מסכים איתך לגבי פויול ואינייסטה. בני אדם משכמם ומעלה. אין היום שחקנים עם אופי כזה אצילי בכדורגל של היום והצלחתי להתרגש מהם במהלך השנים כאילו הם לא שיחקו אצל הקבוצה שחירבה לי את הילדות.
אבל עוד פעם, יש כל כך הרבה משתנים בגילאים האלה, כמו הורים לוחצים, מערכת, מצב סוציו-אקונומי, ודברים שאנשים לוקחים בחשבון לפני הנאמנות שלהם לקבוצה כזו או אחרת.
