כשעולה השם אוסימן אני מזיל ריר. חלוץ עצום, אם היה מחליף את לבה כבר היינו לוקחים את הצ’מפיונס למרות שעוד לא עלינו לחצי…
חלוץ ענק, פיזי, גב לשער, גולר מהסרטים.
א. אני לא נכנסתי בהודעה שלי אם זה מוצדק או לא מוצדק, לדעתי אחרי הפציעה שלו והחוסר רצון שלו לעזוב את ברצלונה בחלון האחרון זה נגמר.
ב. אתה פשוט משכתב את ההיסטוריה כי אתה פשוט מלא אגנדה נגדו (מזכיר את יובל נגד פראן…). לפני הפציעות של פאטי. הוא התנהל בצורה לא רק מקצוענית אלא אפילו התחיל להוכיח את הפוטנציאל שלו. שהוא התחיל דיברו עליו בפורום פה כמו על יאמל.
הפציעות שלו גמרו אותו.
איזה אג’נדה יש לי נגד פאטי?
הוא לא כזה מעניין אותי. שזה בעצם כל הסיפור.
ברור שהפציעות גמרו אותו, ולכן הוא לא כדורגלן מקצועני בעיני. הוא עלה לבוגרים ומאז בעיקר פצוע או על הספסל בגלל שהוא חוזר מפציעה. הוא לא עשה את הפריצה לשחקן שמקבל דקות רגילות ומצליח בצורה רציפה.
מעבר לזה, הוא גם לא נלחם לצאת למקום שבו יקבל דקות סדירות.
לייק 1
הוא עלה לבוגרים והתחיל לפרוע שטרות. זה לא דעה זה עובדה. פה אתה פשוט “משכתב את ההיסטוריה”
אז למרבה הצער הוא נפצע ללא הפסקה ומפה נגמר התפקיד שלו בברצלונה.
היה צריך לעזוב, ברור שפה הוא דפק לעצמו סופית כל סיכוי להצליח.
הסיפור שלו עצוב בעיני.
לייק 1
אתה פשוט לא מבין מה אני טוען.
לא דיברתי על היכולת שלו, אלא על העובדה שהוא לא באמת עשה את המעבר מנוער לבוגרים ברמה היומיומית שזה הדבר הכי חשוב.
אנסו פאטי הוא מסכן. מדובר על ילד שהיה כישרון על עם פוטנציאל מטורף שרגע אחד שינה לו את הקריירה לרעה.
אחרי זה אפשר להצביע על המון דברים שהם אולי-אולי בברצלונה טעו בשיקום שלו, אולי הוא טעה כשכבר לא סמך על הצוות הרפואי ובחר בגישה שמרנית, אולי היה צריך לתת לו יותר הזדמנויות, אולי הוא פשוט רוצה את החוזה הטוב כי הוא מרגיש שהוא גמור, אולי נמאס לו מכדורגל בגלל הפציעות. אולי הוא פגוע מברצלונה. אולי 100 דברים-לצערי הוא גמור בברצלונה אצל פליק והוא יעזוב בסיום העונה כאחד השחקנים הכי טראגיים שאני זוכר במועדון בעשור האחרון. לא פחות ולא יותר. ההייפ סביבו היה מטורף והוא גם הוכיח על המגרש.
2 לייקים
צריך לזכור מה קרה:
אם אני זוכר נכון. הוא נפצע שתי פציעות משמעותיות, הצוות הרפואי של ברצלונה המליץ לו לעבור שתי ניתוחים שבשתיהם הניתוחים לא עזרו לו. בפעם השלישית הוא החליט לחפש חוות דעת רפואית אחרת.
הוא עשה את המעבר מנוער לבוגרים, בצורה טובה. אפשר לקרוא לזה מזל רע פציעות או הכל ביחד. פשוט לא היה מסוגל להחזיק מעמד יותר מידי.
האם הוא היה צריך בקיץ להבין שהוא בברצלונה לא יקבל דקות ולעזוב ? כן גם מנדש אמר לו את זה.
זה לא סותר שהוא היה כישרון מטורף. לא הכל היה באשמתו גם.
לייק 1
אהמ אהמ…
תביא ללאפורטה כוכב ב 55 מיליון ומחר הוא מחתים אותו.
(אח״כ כבר נבין איך לרשום אותו 
)
ברצינות, איך 55 באינפלציה הקשה שהייתה לפני שנתיים שלוש נחשב למחיר של כוכב🤔
לייק 1
תחשוב שניקו וויליאמס בתחילת העונה אחרי יורו מעולה היה שווה 60 כמה שנים אחרי. בכללי אני לא מצליח לתפוס את הרעיון של ערך שוק בתור משהו מוגדר וברור. בפועל, הוא פשוט מנע מאיתנו הזדמנות להנחית שחקן שיכול היה לתרום לנו יותר.
3 לייקים
אגב @Aimarito , מה אתה חושב על מקרה פאטי? אתה יודע יותר טוב בדיוק מה קרה לו בברך. יש לו סיכוי לחזור לרמה הגבוה? זה פסיכולוגי? טעו בדרך?
לא מסכים. כשפראן הגיע מחירי שחקנים היו גבוהים יותר כי הטרור של טבאס רק התחיל ועוד לא פגע בקבוצות כמו שיהיה אחכ.
המחיר של ניקו השנה משקף גם את זה שהרבה קבוצות התחילו להיפטר משחקנים בגלל מגבלות השכר ולא בקטע של למכור כי זה נוח.
אתה היית משחרר את גריזמן בגרושים? מתחנן שיקחו את לנגלה? מורח לאומטיטי את החוזה?
כל קבוצות הלה ליגה נדפקו והתחילו לעשות צעדים שלא היו חולמות עליהם, וזה ניכר מאוד גם במחירי השחקנים.
אבל כשאנחנו קנינו את פראן כולם עוד היו בהיי מהחוזה של ה cvc ולא הבינו שזה כמו לשים פלסטר על שטף דם.
55 לאותה שנה זה מחיר סביר מאוד.
אנסה להסביר בקצרה, כי היה פה קצת מהכל. זה התחיל מקרע במיניסקוס. כתלוי בקרע ובגיל המטופל עדיף לפעמים לתפור כדי לשמור על המניסקוס כי זו רקמה חשובה לספיגת עומסים, וצעירים נוטים להחלים טוב. החיסרון? שיקום ארוך (5-6 חודשים), ואחוז יחסית גבוה של “התחרבנות” (סיכויי הצלחה של תיפרת מיניסקוס עומדים על 77% אחוזי הצלחה. אני כמטפל מתנהל בצורה מאוד שמרנית בשיקומים של תפירות מניסקוס בגלל הסטטיסטיקה הזאת, שני המקרים היחידים שהיו לי בעיות עם תפירות זה כי המטופלים שהיו לי שמו זין על ההנחיות שלי).
התפירה של פאטי התחרבנה. לא יודע באשמת מי. יכול להיות שמישהו ניסה לדחוף מהר מידי בחזרה שלו, יכול להיות שפאטי עשה שטויות, קשה להגיד, אבל בפועל הוא היה בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה, מה שהביא לניתוח נוסף של חיתוך חלקי במיניסקוס בשביל להוריד את הקרעים שנוצרו אחרי התפירה. שיקום קצר יותר ופחות בעיות בטווח הקרוב (חודש וחצי חודשיים לחזרה למגרש).
כמובן שעבר לא מעט זמן מאז שפאטי התחיל את כל הפרוצדורות, והיה ככל הנראה אלמנט של כושר כללי ופסיכולוגי, אבל בסוף הוא הצליח וניסו לאפשר לו הדרגתיות ולאפשר לו בכל פעם פרק זמן ספציפי בחזרה למשחק (נכנס כחילוף אחרון, אחר כך שני וכ’ו). מה קרה אחר כך? הוא כבש שער בתוספת הזמן בסופר קופה מול ריאל ונגרר להארכה ושיחק יותר זמן ממה שהיה אמור. ובאחד הספרינטים שלו הוא קרע את ההמסטרינגס. אני לא חשוף לבדיוק דרגת הקרע, אבל לפי חלק מההערכות נאמר שמדובר על קרע שהוא יותר גידי משרירי, ואם אני לא טועה גם היה חשד לשבר תלישה.
מה הכוונה לשרירי לעומת גידי? כל שריר הופך לגיד ברגע שהוא מתחבר לעצם. ככל שהרקמה הקרועה יותר שרירית יש יותר אספקת דם, ועל כן פוטנציאל ההחלמה טוב יותר. ככל שיותר גידי, פוטנציאל ההחלמה הולך ופוחת, אז פאטי ככל הנראה היה עם קרע גידי, והאורטופדים בברצלונה המליצו לו על ניתוח מחשש לחזרה ולנזק אפשרי שיכול לקרות לו בעקבות הפציעה. לפי הדיווחים פאטי מיצה את שולחן הניתוחים והחליט שהוא הולך על שמרני.
מה שקרה מנקודה זו ואילך זה עיניין של פרשנות. חשש פסיכולוגי מספרינטים? כאבים כרוניים? קושי בהפקת כוח? דכאונות? הכל אפשרי בסיטואציה כזאת, ורב הנסתר על הגלוי. מה שאני כן יודע להגיד שהילדים בלה מאסיה ממש התבאסו בשבילו. בזמנו ראיתי איתם את ההפסד ליונייטד ובעוד כולם הסתלבטו על פראן טורס, כולם ממש התבאסו בשביל פאטי. הוא גדל במועדון, סומן כהבטחה גדולה, והמועדון עד השנה לא ממש זרק אותו מכל המדרגות אלא ניסו לתת לו אופציות לחזור ולהוכיח את עצמו. מי אשם? קשה להגיד, זה סיפור מורכב ויש פה לא מעט חוסר מזל ונסיבתיות. אני לא יודע אם הוא יוכל לחזור לרמות הגבוהות, אבל אם זה לא קרה עד כה קשה לי להגיד שיש לי ציפיות להמשך.
אני קצת לא מבין את ההגיון. בארסה קנו את פראן מסיטי עם כסף שלא היה להם. רק שנה אלחר מכן קנית בסכום דומה את ראפיניה שהיה מייצר המצבים הטוב ביותר ב EPL והיית בקרב מחירים עם צ’לסי עליו. אינפלציית המחירים הייתה שמורה לשחקנים בקאליבר גבוה יותר, והרעיון הוא לא רק המחיר כמו שהוא, אלא העובדה שכסף שאתה מבזבז הוא הזדמנות עתידית שאתה מונע מעצמך. אני טוען שלא רק שפראן לא שווה את הכסף הזה, הוא גם מנע מאיתנו כמה הזדמנויות טובות יותר בשוק.
11 לייקים
אוקיי אז האם הפציעות של המיניסקןס מאחוריו? האם זאת לא הברך אלא הגיד עכשיו? מה קורה בעצם שם אחרי שהוא בחר בטיפול השמרני, הוא בסדר? הוא בעצם בחר נכון?
המניסקוס עצמו לא העיניין כבר, אלא הגיד של המסטרינגס. לפי הסטטיסטיקה הוא כנראה בחר לא נכון, וחלק מהעיניין הוא שהוא עדיין לא חוזר לשחק או מצליח לעשות ספרינטים
כשאין אספקת דם טובה לרקמה, הרקמה עצמה עם פוטנציאל החלמה פחות טוב מרקמות אחרות ועולה החשש לקרעים נוספים.
לייק 1
את ראפיניה קנית ב - 75 מיליון וגם הוא לא הגיע על תקן של כוכב אלא על תקן של הבטחה.
ולקח לו שלוש עונות לממש את ההבטחה. עד הקיץ האחרון כולם רצו למכור ורק השחקן רצה להוכיח שהוא יכול לממש את ההבטחה.
אמנם יש דיבורים השנה על כדור הזהב, אבל זה רק בגלל התוצאות. בפועל הוא עדיין לא בסטטוס של כוכב לא מעורער שבברור יישאר בקדמת הבמה גם שנים קדימה.
שוב, 75 מיליון ששמנו עליו זה לא מחיר של כוכב וזה עדיין יותר ממה ששמנו על פראן.
הקטע הוא שגם בלי היכולת לספרינטים שהיו לו הוא עדיין יכול להיות שחקן לגיטימי בפורטוגל, ארה״ב ובעוד ליגות משניות. חבל שלא מביאים לו צ׳אנס בברסה למרות הסקיל הזה שירד. הוא יכול להסתגל, כמו עוד שחקנים שהסתגלו אחרי פציעות ששינו אותם כשחקנים. אטו בעיניי הוא דוגמה מובהקת.
א. זה הוא שלא מוכן לעבור.
ב. ספרינטים בכדורגל הפך להכריח. ספרינטים זו יציאה קדימה, זה מתפרצת, זה לחץ גבוה זו היכולת לייצר מהירות לקראת ניטור. ספרינט זה דבר חשוב מאוד בכדורגל העולמי שהפך להיות יותר אתלטי, אפילו בפורטוגל. ארה"ב זו אופציה לא רעה.
ג. אם הוא לא משחק על המהירות שלו הוא צריך לפצות בתכונות אחרות. הוא לא גבוה במיוחד או פיסי במיוחד. קשה לי לראות אותו הופך לשחקן מטרה עם המימדים שלו.
לגבי פראן טורס - אני לא כ"כ מבין מה הדיון.
נכון שהייתה אינפלציית מחירי שחקנים בשנים האחרונות, כולל בשנה שבה הגיע פראן, אבל בארסה לא ממש הייתה חלק מאינפלציית המחירים הזאת. עם המצב הכלכלי שהיא הייתה בו באותו שלב, היא לא באמת יכלה להתחרות ברמת המחירים שהתפתחה, ולכן חיפשה הזדמנויות כאלה ואחרות - שחקנים בסוף חוזה, שחקנים שמוכנים לרדת משמעותית בתנאים כדי לשחק בבארסה, שחקנים מבוגרים שיכולים לתרום ולתת עוד שנה-שנתיים בטופ, שחקנים מוכשרים שאכזבו בקבוצות הקודמות שלהן ולכן רוצים להוכיח שעדיין שייכים לרמות האלה, ועוד.
לכן, אם נסתכל רק על בארסה ועל הרכישות שלה באותן שנה-שנתיים, המצב די ברור:
2021/2:
2022/3:
אז לאור התמונה החד-משמעית הזו, השאלה שנשאלת היא האם פראן טורס שווה את הכסף שהושקע בו, ובעיקר את התקן עליו הוא הגיע - הרכש היקר ביותר (בפער עצום) באותה עונה קשה וגורלית, ואחד הרכשים היקרים ביותר באותן שנתיים*? לדעתי לפחות, התשובה ברורה.
עם זאת, השאלה המעניינת יותר עכשיו, היא לנסות להתייחס למצב הקיים, ולא ליפול להטיות של כמה כבר השקעתם (שיכולה להשפיע באופן לא מוצלח על ההחלטה, לשני הכיוונים - השקענו הרבה אז לא רוצים לצאת פראיירים, או שהוא לא שווה את מה שהשקענו בעבר ולכן בואו ניפטר ממנו) - ולהחליט האם פראן טורס הוא שחקן סגל לגיטימי בברצלונה (במעמד המתאים, כמובן). בעיניי לפחות, על בסיס מה שהוא תורם כרגע - כנראה שכן.
*כמאמר צד - השאלה הזו עולה באופן טבעי גם כלפי הרכשים היקרים האחרים באותן שנתיים - ראפיניה, לבנדובסקי וקונדה:
- לגבי קונדה אני חושבת שהולכת ומתגבשת הסכמה שאכן היה שווה את זה, בעיקר לאור הדעיכה המסויימת של אראוחו (וגם של כריסטנסן, למרות שמראש היכולת הגבוהה שלו היוותה הפתעה), והמחסור הרציני במגן ימני.
- לגבי לבנדובסקי, הדעות חלוקות כנראה - מצד אחד הוא ללא ספק עזר המון בלסחוב אתכם לאליפות ה-1-0-ים של צ’אבי**, וגם העונה יש לו לא מעט מניות, מה גם שאין יותר מידיי תחליפים טובים ובמחירים סבירים - לא בסגל הקבוצה, ולא בשוק. מצד שני, הרבה טוענים שהוא לא עושה מספיק בדקות הרבות שהוא מקבל (למרות המספרים הגבוהים אובייקטיבית), וחלוץ אחר היה עושה יותר. קצת מזכיר את הדיון שהיה אצלנו לאורך שנים לגבי בנזמה, כשמן הסתם לאוהדי הקבוצה תמיד יהיו ציפיות גבוהות יותר מאשר לאוהדים “נייטרליים”.
- ולגבי ראפיניה - אלמלא העונה המטורפת הנוכחית, הוא בהחלט היה נכנס בדיוק לאותה קטגוריה מושמצת כמו של פראן טורס. והוא אכן היה שם לפי כלל הפורום כמעט, עד תחילת השנה הזאת.
**שאלה מעניינת, שלמרות שהתשובה לכאורה פשוטה, אני מניח שיהיו כאן בפורום חילוקי דעות לגביה - האם האליפות של צ’אבי היא “נקודת זכות” או בכלל “נקודה שלילית”?
מצד אחד, מדובר באליפות - תואר גדול, אז בוודאי שמדובר בנקודה חיובית. מצד שני, האליפות הזאת הושגה בדרך לא דרך, עם כדורגל משמים רוב הזמן וללא התווייה של דרך אמיתית חדשה, וזיכתה את צ’אבי בעוד עונה (מבוזבזת). מצד שלישי, האליפות הזאת כן עזרה להחזיר/להחזיק את בארסה לקדמת הבמה, ועם שלוש שנים שחונות ברצף, לעומת זאת, לא בטוח שבארסה הייתה מצליחה להמשיך למשוך ולרכוש שחקנים ואנשי מקצוע ברמות הגבוהות ביותר. שאלה.
4 לייקים
הכדורגל של צ׳אבי לא היה יפה, אבל הוא החזיר משהו שלא היה לנו שנים-לחימה, כבוד עצמי, תשוקה לסמל. שחקנים שעלו למגרש טרפו את הדשא ואכלו חצץ למען הסמל. הוא גידל בסוף דור של שחקנים שאוהבים את המועדון ורואים בו מקום קדוש, הוא קידם את הערכים האלה והחזיר את היוקרה לפחות של הצעירים כלפי המועדון. זה לא משהו שאפשר להמעיט ממנו. אני חושב שעל כל הצעירים שיש לנו היום, צ׳אבי צריך לקבל קרדיט עצום.
בנוסף, האליפות החזירה את הרלוונטיות של ברצלונה מבחינה תחרותית. אם ברצלונה לא הייתה זוכה באליפות אני חושב שהיא הייתה יכולה להידרדר לעונות אפילו יותר בינוניות, וריאל מדריד מנטאלית הייתה מקבלת בוסט חזק בייחוד מול ברצלונה. עצם זה שחזרנו להיות תחרות רצינית בליגה וגם לשלוט בה במשך עונה, עזר לנו בתדמית שהייתה מאוד פגועה.
5 לייקים
אני מבין את הנקודה שאתה מנסה להעביר אפילו שצ’אבי אכזב אותי בסגנון שלו. אני חושב שהקדנציה שלו מפוספסת ולא היה קורה כלום לו היה מגיע כעוזר מאמן.