קצת שקרים לסופ"ש -
מעולה, וגם ההמשך -
רק ש -
יותר ויותר נראה שהסיכוי היחיד של ראשפורד להישאר זה בהשאלה בלבד ובשכר נמוך יחסית, אם בכלל. אלא אם ימצא את מצבור הקלטות של סרג’י רוברטו.
וגם -
אני בעד שיישאר. צריך שיהיה את מי לזרוק למגרש 10 דקות לסיום התמודדות נוקאאוט באלופות, אחרי חצי שנה של הקפאה, גם בעונה הבאה.
ומצחוקים מזויפים לצחוקים אמיתיים -
אז זו השיטה למנוע ממנו לכבוש מולנו בעונות הבאות?
לא יודע אם זה אמיתי, אבל בחיי שאלבארז וסורלות’ זה אם כל הפנטזיות שלי לחוד. ולא, אני לא מאמין שזה אפשרי(לפחות לא ביחד).
קרלוס מונפור: ״בנוסף, גם מוריצ׳י הוא אופציית לואו קוסט. יש לו סעיף שחרור של 40 מיליון יורו אבל יכול להגיע בהרבה פחות״.
״סורלות׳ ומוריצ׳י הם אופציות לעיבוי הסגל, לא כשחקני הרכב. בהנהלה יש חילוקי דעות אם לנסות בכלל ליזום מהלך על חוליאן אלבארס״.
לוקח את הנורבגי כמחליף ללבה אבל לא חןשב שהוא פתרון למשחק של בארסה כחלוץ פותח
וסורלת חלוץ מצויין בלי קשר.
ומכיון שצריכים עוד חיזוקים בסגל ועוד חלוץ להרכב אז זה לא יקרה
אם רוצים להביא חלוצים בסגנון הזה, כנראה שסופית רוצים להיפטר מארוחו גם את החילוף של חייבים גול לוקחים ממנו.
עכשיו ברצינות, אף פעם לא אהבתי חלוצים שלא מסוגלים ליצור לעצמם מצבים, מבחינתי זה לוקה בחסר לשחקן התקפה, ובמיוחד שזה לא מתאים לצורת המשחק של ברצלונה. לא זכור לי בקבוצה חלוץ פיבוט בסגנון שלהם.
מעדיף להישאר עם פארן בעמדה הזאת.
תגידו בנוער של הקבוצה לא משחקים עם חלוצים או מחפשים כאלה, זה נראה שהתפקיד הזה באקדמיה מבוטל בשביל רכש.
הגבתי פעם על שאלה דומה, איזה מועדון ספציפי מגדל מהנוער חלוצים או מקדם כאלה?
זו העמדה הכי בעייתית שיש. יש ביקוש עצום, היצע נמוך, ורנדמוליות מוחלטת מאיפה הם צצים.
תגיד את זה לפיפו אינזגי או רוד ואן ניסטלרוי שעשו על זה קריירה מטורפת.
זה סוג חלוצים שיש להם חוש מיקום מטורף
אבל מסכים שזה לא מתאים לבארסה הנוכחית מעבר לחלוץ מחליף.
אגב לבארסה של פפ זה דווקא היה עובד טוב, שחקנים שישימו אותך מול השער לשים כדור ברשת לא היה חסר שם
גם לאאו מופיע שוב בעיתונים. לא משעמם להם.
מתאו מורטו אמר שסעיף השחרור של סורלות’ באתלטיקו הוא רק 35 מיליון.
זה מאוד מוזר. פחות מהסכום שהם קנו אותו?
כנראה שבעולם לא עובדים על העמדה הזאת אלה רק לפי חוש ויכולת של שחקן. לפי זה נותנים לו את העמדה.
נראה שהעולם מייצר רק ווינגרים.
דווקא שניהם ספציפית ידעו גם ליצר לעצמם אבל צורת המשחק של הקבוצה שלהם לא היית בנויה ככה.
בגלל עצם התיוג שלהם כדוחקים לא שמה אותם בשורה אחת עם החלוצים הגדולים בהיסטוריה.
לפי מה שאני רואה הם קנו אותו ב-32 מיליון, 35 עם בונוסים.
מחזירים השקעה בלי רווח? מוזר מאוד, הם עד כדי כך לא מרוצים ממנו? הוא עושה את העבודה מצויין לטעמי כחלוץ מחליף.
לא חשוב מיליון לפה או לשם.
סעיף השחרור נסגר כשהחוזה נחתם, לא קשור ליכולת שלו.
גם אם זה 3 מיליון מעל סכום הרכישה, זה מאוד מוזר.
מה שגורם לי לפקפק בכל הידיעה הזאת.
נראה שהקטור פורט בדרך להיכלל בעסקה על באסטוני.
מרגיש כמו עוד כישרון במקום הנכון בזמן הלא נכון.
בכל מקרה, ההכנסה שלו לעסקה מועילה מאוד לייצור פיירפליי עבור העסקה עצמה.
זו דרך היחידה גם שלדעתי נראה עסקה אפשרית על אלבארז, אם הוא יחליט לעזוב.
חבל. אני אוהב אותו, ואין לנו עודף של מגנים איכותיים.
אני חושב שההצלחה של אתלטיקו בליגת האלופות קצת תחסום את המעבר של אלבארז והוא בעצמו לא ירצה לעזוב אחרי עונה כזאת.
דווקא לעשות קיץ עם חלוץ בסגנון של לבה רק יותר טוב כרגע כמו מןריצ׳י שגם מכיר את הליגה והשכר שלו לא יהיה גבוה בטירוף, לצד כישרון מטורף כמו לאאו שלא מרוצה ממילאן והגיע הזמן לקפיצת מדרגה מבחינתו, לצד בלם כמו באסטוני זה סוגר לנו את הקיץ בצורה מדהימה. עדיף את ה30 על ראשפורד להשקיע בלאאו שלדעתי ברמה אחרת.
הפחד היחיד שלי עם לאאו זה האופי שלו.
קאדר התקפי שכולל את לאמין ימאל, רוני בארדג׳י, פראן/לבה, מוריצ׳י, ראפיניה ולאאו זה קאדר התקפי מגוון ומרשים. העיקר שלא ניתקע שוב עם פרמין/אולמו/גאבי באגף.
מסכים ומחזק גם ספציפית שצריך להתעקש על ההישארות של רוני ולהבטיח לו שילוב יותר טוב בהרכב, גם עם לאמין. את העמדה של לאמין אפשר לפתח אבל חושב שגם רוני יכול להיות הרבה יותר ורסטילי ומגוון אם רק ייתנו לו את ההזדמנות. הבנאדם יצא מהפריזר אחרי כמה חודשים ובכמה דקות במטרופוליטנו הספיק להראות ניצוצות. מקווה שפליק יאמין בו יותר עכשיו.
על כל השמועות של לאו, אני מעדיף לא להכניס ראש חולה למיטה בריאה. וגם חייב בסגל חלוץ שלוחץ ברמה אינטנסיבית גבוהה.
אנחנו רגע לפני סיום העונה, ופתיחת הקדנציה השניה והאחרונה של לאפורטה, ועם כל השמות שמתרוצצים בתקשורת והחשיבות של הקיץ הקרוב התחשק לי לכתוב טיפה איך אני רואה את בארסה של העתיד ומה צריך לקרות בשוק ההעברות.
אנחנו כבר 5 שנים כמעט מהרגע שלאפורטה חזר לנשיאות. המועדון הושאר בחורבות ע’'י ברתומאו. לא רק כלכלית, אלא גם מקצועית. אני לא מחדש.
בנוסף, הליגה החליטה לייצר מנגנוני פיקוח נוקשים על הוצאות כלכליות בדיוק בנקודת הזמן שבו פחות פיקוח היה דרוש (או שלא).
את העונה הראשונה בזבז לאפורטה בניסיון למחוק את הצרות ולהחליף דף. ובקיץ הוא עשה את מה שהוא יודע ומה שהזדקקנו לו - לבנות עמוד שדרה חדש למועדון(קונדה, כריסטנסן, ראפיניה, לבנדובסקי, פראן). אבל המועדון היה צריך יותר מקיץ אחד כדי להשלים את הבנייה המחודשת. מה שלא ידעו אז זה שצ’אבי יכשל בצורה מפוארת, דמבלה יבגוד והליגה תקשיח שוב עמדות בצורה שתמנע מבארסה כל אפשרות להשקיע שוב כדי למלא חוסרים, להחליף את העזיבות של בוסי ודמבלה ואת השקיעה של טר שטגן.
לשמחתינו, תמיד יש לה מאסיה. ואת הריק שלא יכולנו למלא מבחוץ, הצלחנו למלא עם כמויות של כישרון מבית. קובארסי, באלדה, גאבי, ברנאל, ימאל, פרמין, קסאדו, אראוחו.
הפריצה של הכישרונות האלה לקבוצת הבוגרים לצד המינוי המוצלח של פליק והמהפך שהוא עזר לבצע אצל רוב השחקנים הבוגרים בסגל שמו אותנו בעמדה מצוינת לקראת הקדנציה השניה של לאפורטה.
עכשיו מגיע החלק החשוב. יש עמוד שדרה של כישרונות גדולים לבנות עליו. יש גם שחקנים בשיא הקריירה, ויש שחקנים שיכולים למלא תפקיד חשוב מהספסל. יש גם עוד טאלנטים בכמויות בדרך מלמטה.
איך לוקחים את המצב הקיים בונים עליו בצורה האופטימלית? להלן:
אני מניח את קווי היסוד האלה(מבחינתי):
אם ניקח את הרשימה שציינתי כפלטפורמה, מדובר בשלד יוצא דופן של שחקנים צעירים, איכותיים ושלמים.
יחד עם זאת ישנם 4 עמדות שאין לנו בהן כישרון דומה שאפשר לבנות עליו:
1.בלם שמאל.
2. מגן ימני שמסוגל לספק תרומה התקפית ולעזור לשחרר את ימאל לתרום גם באיזורי המרכז.
3. כנף שמאל קלאסי לרווח את המשחק, להוריד מהדרישות ההתקפיות מבאלדה ולתת מקום לפדרי לספק את הקסם שלו גם בשליש ההתקפי.
4. ‘9’.
סוג ה-‘9’ הוא נושא יותר מורכב ומעניין לדעתי.
הדבר המכריע פה הוא שחקן שיודע לשים את הכדור ברשת, אבל סוג השחקן שממלא את העמדה הוא נושא למחלוקת לא קטנה בקרב אוהדי הכדורגל. 9 בעל נוכחות ברחבה או 9 ‘‘מזויף’’ שמסוגל להוות יתרון מספרי מחוץ לרחבה? שחקן שמטריד את הבלמים או מישהו שמסוגל לעשות בלאגן ע’‘י תנועה ויצירתיות?
היסטורית, בארסה עשתה את עונות השיא שלה כשבחוד משחקים חלוצים ניידים(סוארז, אטו, רומאריו) או 9 מזויפים(מסי, לאודרופ).
כמובן שאפשר להצליח בשני הדרכים, אבל בתור אוהד בארסה שמושפע מהכדורגל שהמועדון הזה חולם לייצר ולשחזר, אני לא יכול שלא לנטות לצד של החלוצים שמסוגלים לעזור בהנעת כדור ולייצר בלאגן ע’‘י חילופי מקומות. מספיק לי לראות איך אנריקה עושה את זה בהצלחה מרשימה עם פסז’ כדי להבין שזה לא קוריוז שתלוי בכך שיש לך את השחקן הטוב בהיסטוריה. מספיק שיש לך דביל מוכשר כמו דמבלה.
בנוסף, כמו שכתבתי בתנאי 2, בשביל להגיע לשיא טקטי, אנחנו נרצה שחקן שמסוגל לשחק באיזורים שונים ומצבי משחק שונים. מישהו שיכול לשחק בחוד, בקישור, באגפים, מול לחץ גבוה או בלוק נמוך.
זה תמיד היה יתרון עבורנו מלבד אותם פעמים כשקבוצות עברו לשחק באולטרה בונקר בלי להשאיר שום שטחים. אז היה הרגע שבו עברנו ל-plan B עם שחקנים בעלי נוכחות פיזית וחוש המיקום הייחודי. לארסון, מקסי לופז, לוק דה יונג.
עבורי הכיוון פה צריך להיות ברור - 9 ‘‘מגוון’’ עם ‘‘חלוץ רחבה’’ בתור גיבוי.
איך עושים את זה בפועל?
בבארסה, הפיתרון העיקרי תמיד צריך להיות ‘לה מאסיה’. מקצועית, כלכלית, טכנית. קודם כל פונים לבית.
אך ההסתכלות אל מחלקת הנוער במועד הספציפי הזה מציבה איתה 2 קשיים.
בעמדות הספציפיות המדוברות ההיצע דל. למרות הפרויקט המרשים שמנסים להרים עבור בארסה ב’ עם רכישה של כישרונות זרים, כרגע אין המון עומק של ‘‘איכות ודאית’’ בעמדות החסרות, ואם כן כשהרצון הוא להתחרות ‘כאן ועכשיו’’ אז מדובר בשחקנים שיהיה קשה מאוד לשים עליהם כזה לחץ ולצפות לתמורה.
מבין אספרט, פסיפיקו, חאמזה, דני רודריגז וטוני.
עושה רושם שהאחרון הוא היחיד שמשחק בעמדה חסרה ושקרוב לעשות את הקפיצה לבוגרים.
יחד עם זאת, יהיה קשה לראות אותו נכנס לסגל של בארסה כרגע והוא כנראה יצטרך להתפתח במקום אחר קודם.
לכן נצטרך לחפש חיזוק מבחוץ.
בוואקום, הפיתרון יהיה ללכת ולקנות את השחקן הכי טוב הכי צעיר בכל עמדה, ולרוץ עם שלד צעיר שכולו יגיעו לשיא ביחד. כמו שכבר ציינתי, לא בהכרח שמדובר בדבר הכי נכון מבחינה מנטלית וכלכלית. חלק מבנייה נכונה של שלד עתידי זה לתת להם בהווה את העזרה של שחקנים שנמצאים בשיא ושחקנים ותיקים יותר. בארסה חסרה מאוד שחקנים שנמצאים היום בשיאם.
אז בהנחה שאנחנו לא רוצים קבוצה עם ממוצע של גיל צבא, ובהתחשב בכך שיש מצב כלכלי וחוזים קיימים צריך לחשב מסלול.
אם בוחנים את המצב הקיים בסגל, בעמדות המגן ימין והקיצוני שמאל יש לנו את קונדה(ולאחרונה גם אראוחו) וראפיניה, שחקנים מצוינים בשיא בקריירה שלהם שעוד מסוגלים להחזיק מקום בהרכב 3-5 שנים. אבל חשוב לציין שהם שחקנים שלא עומדים בתנאי של ‘‘שחקנים שלמים’’ ולמעשה יוצרים מצב של חוסר איזון טקטי(קונדה שחקן הגנתי דורש קשר התקפי יותר לצידו, וראפיניה שחקן אמצע שזקוק למגן שמאלי התקפי שיכול לתפוס את הקו), ובעתיד אנחנו נאלץ ונרצה להחליף אותם בשחקנים צעירים ושלמים יותר.
בעמדות הבלם השמאלי והחלוץ יש לנו לא מעט שחקנים שיכולים למלא את המשבצת אך בניגוד לקונדה וראפיניה לא מדובר בשחקנים שנמצאים בשיאם או שהשיא שלהם לא מספיק לסטנדרטים שאנחנו שואפים אליהם עבור שחקני ההרכב(לבה, פראן, מרטין, אראוחו).
שני העמדות הללו הן נקודת התורפה הבולטת של בארסה, זו שזקוקה להשקעה המירבית ושהמועדון גם סימן לקיץ הקרוב.
וזה לא מפתיע ששני השמות המובילים הם חוליאן אלבארז ואלסנדרו באסטוני.
מה שלא יהיה ברמת המו’'מ מדובר בשניים מהשחקנים הכי מוערכים באירופה בעמדות הללו ושחקנים שנמצאים בשיא הקריירה עם לא מעט ניסיון ברמות הגבוהות.
בכל הקשור לפן הטקטי מדובר בשני שחקנים מאוד דינמיים בעלי שטח השפעה רחב על המגרש שנולדו להשתלב בשיטה מודרנית של חילופי מקומות.
שחקנים ‘‘אוניברסלים’’ בצורה יוצאת דופן.
אלו בדיוק סוג השחקנים שאנחנו נרצה למלא את המשבצות האלה.
הבעיה היא שמלבדם אין עוד הרבה אופציות דומות, אם נצליח לצרף את שניהם זה יהיה קיץ כמעט מושלם. אם לא, בארסה תצטרך לבחור בין חלופה של שחקנים מנוסים ופחות טובים או השקעה בכישרונות שאולי יוכלו לצמוח למלא את החלל.
בהנחה שצירפנו חלוץ ובלם מובילים אנחנו סוגרים הרכב חזק מאוד ל-4-6 שנים הקרובות ליד השלד הצעיר. ובהמשך נוכל לסיים את השלמת הההרכב(מגן ימני וכנף שמאל) בקיצים שאחרי או לחילופין להחתים כבר עכשיו כישרונות צעירים זולים שיוכלו לצמוח תחת קונדה וראפיניה(שני שמות שעלו בהקשר הנ’‘ל - דניאל בנג’אקי מבנפיקה, וג’סי ביסיוו מקלאב ברוז’).
בתקווה שלקראת 29-30 הקבוצה הזו תגיע לשיא שיוכל להחזיק 6-8 שנים, לפני שיצטרכו להתחיל לרענן.
וריאציה אפשרית נוספת במידה ובארסה לא תצליח להינעל על 9 בקיץ הנוכחי, תהיה הסטה של ראפיניה לעמדה זו. לנצל את הרבגוניות שלו כשחקן אמצע בלי החסרונות שלו על הקו, וללכת על שחקן כנף שיותר משביע רצון מהאפשרויות של חלוצי ‘9’ דרג שני.
למשל, יש היום התלהבות גוברת אצל כל המועדונים המובילים סביב יאן דיומאנדה של זלצבורג(11 גולים ו-7 בישולים בליגה). קינאן יילדיז של יובה עושה רושם מבריק ושל שחקן שעלול להתבזבז, ובראדלי בארקולה של פסז’ עושה רעשים של תחזיקו אותי במועדון הצרפתי. שלושה שחקנים עם כישרון גדול וגם עם קבלות מרשימות שעלולים להחליף קבוצה כבר הקיץ.
בכלי התקשורת של בארסה גם מדברים על מגנים ימנים סולידיים כבר עכשיו ועל הפתיחות במועדון לשמוע הצעות על קונדה. בהתחשב בכפל התפקידים שלו ושל אראוחו, והאפשרות לייצר הכנסה משמעותית בלי לוותר על איכות בסגל זו יכולה להיות אופציה טובה שיכולה לזרז את ההתקדמות אל עבר הקבוצה האידיאלית.
קונדה היה מצוין ב-24/25, אבל אפילו המצוין שלו זה אומר שחקן עם יכולות טכניות די מוגבלות.
החתמה של מגן שיוכל לסייע בחלק ההתקפי בצורה יותר משמעותית, עם שחקנים כמו אראוחו ואריק כגיבוי, סוגר כמעט את כל הפינות הטקטיות בסגל ומשדרג את הההרכב.
לסיכום, לבארסה יש בסיס פנטסטי להמון שנים(במונחים של עולם הכדורגל),
אם נצליח לשמור רק על הצעירים זו קבוצה שתביא המון הצלחות בעתיד. אך הפוטנציאל אם נדע לבנות על השלד הזה הוא עצום.
ישנם 4 עמדות ברורות שבראייה עתידית(והווה) עדיין חסרות, ו-2 מהן מאוד משמעותיות לקיץ הקרוב.
עושה רושם שהמועדון פועל בדיוק בכיוון הזה, וזה משמח.
הרבה אחריות על הכתפיים של הצוות המקצועי והניהולי. במיוחד בהתחשב בשעון החול שמתחיל עבורם בקיץ.
ברור לי שמדובר בניתוח יבש שבוחן הכל בצורה אוטופית, ובארסה תהיה תלויה בעוד המון גורמים ומשתנים, אבל אני כן מאמין שזה ניתוח הגיוני להתבסס עליו שגם הולך להיות הבלופרינט של המועדון לעתיד. ה’‘דרים טים’’ של עידן פדרי-ימאל.
בונוס - שאלת פרמין לופז
לפני שאיל מוחק את ההודעה המושקעת ונותן לי באן לכל החיים, אני חייב להסביר למה הוא לא הוזכר בהודעה כמעט.
לא מזמן מישהו כתב כאן בפורום שפרמין מזכיר את ססק. עושה רושם שזו השוואה טובה מאוד.
פרמין הוא לא ‘8’ בארסאי קלאסי, הוא הרבה יותר פרופיל של ‘10’. הוא אוהב ‘‘לצוף’’ בהתקפה ולתקוף לעומק, לקבל את הכדור ולתקוף ישירות בבעיטה או מסירת עומק. זה נשמע מצחיק לציין את זה כאילו מדובר במשהו רע, אבל ב’‘חזון’’ שבו בארסה משחקת כדורגל הרבה יותר שלם, השטח שבו פרמין פורח אמור להיות משותף ע’'י כל השחקנים בסביבה ובעיקר נשאר פנוי עבור ימאל להיות יותר מרק שחקן כנף.
בסיטואציה הנוכחית שקונדה המגן הימני וימאל מחזיק את הקו, קשר התקפי טהור זה בדיוק מה שצריך בעמדת הקשר הימני, אבל בהסתכלות קדימה(אפילו בלי לקחת את גאבי בחשבון) זה סוג של שחקן שמייצר חוסר איזון טקטי בדומה לקונדה וראפיניה(או פרנקי אם תרצו), וישנה את הדינמיקה מסביבו.
בנוסף, יש את איכות השחקן עצמו ללא קשר לפרופיל הטקטי, ובאופן אישי אני לא רואה אותו כשחקן הרכב בבארסה בשיאו(כן קרוב מאוד).
יחד עם כל זה, העולם אף פעם לא מושלם ועל הספסל תמיד דרושים שחקנים שיכולים לשנות את התבנית הקלאסית. ופרמין יכול להיות בול הסופר סאב שיכול להיכנס לכל עמדה מהחמש הקדמיות ולהוסיף ישירוּת, או אפילו כ-‘10’ ב-343 א-לה קרויף(וכמו ססק בזמנו).
אחלה ניתוח וכל הכבוד על ההשקעה.
אני מסכים עם הרבה דברים, ויש כמה שלא.
אבל זה לא מה שאני רוצה לציין.
בהסתכלות על הקיץ הקרוב, חוליאן+בסטוני יעלו מינימום 150 מיליון. אולי קרוב ל 200. איך נוכל לרכוש אותם תחת הפייר פליי, גם אם יש לנו כסף?
אפילו אם נחזור ל 1:1, מאוד לא סביר שיהיה לנו מרווח נשימה רציני. אולי נהיה כמה מיליונים בודדים מעל התקרה, אבל לא יותר מזה.
אין לנו את מי למכור כדי לממן רכישות בסכומים כאלה.
תודה רבה.
היה לי דיון דומה בעבר, אולי איתך.
יש כמה דברים שאנחנו יודעים אבל לא ברור בדיוק איך יעבדו.
לפי מה שאומרים הרבה דיווחים אנחנו אמורים להיות ב-1:1 בקיץ הקרוב. בנוסף, העלות של לבנדובסקי יורדת מהספרים.
האם זה אחרי ה-1:1? לפני? לא ודאי, אבל אם כן זה בפני עצמו מאפשר רכש אחד גדול.
בנוסף, לגבי באסטוני אם הדיווח על פורט נכון, בהתאם לשווי שיתנו להעברה של המגן זה בפני עצמו מייצר מרווח משמעותי עבור העסקה.
רוצה לומר, מכירה מחושב במקום, והעברה מחושב לאורך השנים, לכן מבחינת הרישום כל מכירה היא מאוד משמעותית.
בכל הנוגע למכירות אני דווקא רואה לא מעט אופציות:
קסאדו החשוד המיידי וכבר יש דיווחים שהוא שוקל בחיוב עזיבה.
פראן שנה לפני סיום החוזה.
בארדג’י עלול לבקש ללכת למקום שבו ישחק.
אראוחו, קונדה, פאטי, טר שטגן ויעקובישווילי.
מי יותר ומי פחות.
והדבר האחרון, לא מזמן התראיין סגן נשיא שאת שמו אני לא זוכר וטען שכדי לקדם העברות ספציפיות עבור הקבוצה, המועדון יכול שוב לנצל את אופציית מכירה מושבי ה-VIP כמו שעשה בעבור אולמו.
הוא גם אמר שהיה אפשר לעשות את זה בינואר, אבל הצוות המקצועי לא ראה צורך בחיזוקים אחרים.
רוב הדיווחים בחודשים האחרונים מצביעים על כך שבארסה תיכנס לשוק ‘‘בכוח’’ ושבעיות הרישום לא יטרידו אותה הפעם. עושה רושם גם שהמועדון מתנהג ככה.
מעמיק ומפורט אריאל, אהבתי מאוד!
למה מבחינתך גם באלדה חלק מהשלד? העונה הנוכחית החלשה שלו צריכה לשים כמה וכמה סימני שאלה מעליו.
