אבל לא הפוך. יש הרבה יותר צהובים ראשונים שאין להם צהוב שני.
לא יודע איך הצלחת להבין הפוך את מה שכתבתי.
אבל לא הפוך. יש הרבה יותר צהובים ראשונים שאין להם צהוב שני.
לא יודע איך הצלחת להבין הפוך את מה שכתבתי.
לדעתי אחרי צהוב שני צריך לבחון את שני הצהובים. כמה פעמים ראינו צהוב ראשון מגוחך לחלוטין, שגורם לנו האוהדים להתמרמר על זה שהצהוב השני לא היה אמור להרחיק את השחקן?
או שבכללי אחרי צהובים ה-var יסתכל (בזמן שהמשחק ממשיך לרוץ, הרי אין סיבה לעצור משחק) ויעדכן את השופט אם צריך לבטל.
קיצר אני הגיוני מדי. שום סיכוי שזה יכנס מתישהו.
לא צריך להגזים, הואר בא למנוע טעויות גסות. שחקן שמקבל צהוב ראשון לא מוצדק, עדיין משחק תחת הידיעה שהוא רחוק צהוב נוסף מאדום, וצריך להיזהר.
לא ברור לי למה לא פשוט עוברים ל”צלנג’” כמו בטניס וזהו. 3 לכל קבוצה במשחק/מחצית ושישתמשו בהם איך שהם רוצים.
רעיון מעניין. אבל בכל צלנג המשחק יעצר? זה יהרוג הרבה מהקצב. לפעמים מאמנים יקחו רק למנוע/לעצור מומנטום.
צ’אלנג נכנס בספורט האמריקאי פעם רק בפוטבול ובשנים האחרונות גם בכדורסל. רעיון טוב שלא ברור למה לא מיישמים לכדורגל.
אלו משחקים שבילד אין נעצרים כל כמה שניות לרבות השעון מה שאין בכדורגל. אתה רוצה שזה יעבור לכדורגל?
אבל הכדורגל בלע את הואר, לא זורקים צ’אלנג על כל אירוע כי יש מספר מוגבל של צ’אלנג’ים. זה עוד 2-3 עצירות ואר בתמורה ליותר הוגנות. לא שווה את זה?
בעיני ממש לא.
במונדיאליטו שנגמר לפני כמה ימים היה דבר דומה עם הכרטיס הירוק.
לכל מאמן היו 2 כרטיסים שהם בעצם הצ’אלנג’ של הטניס (שאגב עכשיו נעלם למעשה שהשיפוט אוטומטי).
מערכת var שמתערבת בצהוב שני, השאלה אם היא תתערב גם כשמגיע צהוב שני והשופט לא שלף כרטיס ? כי זה יכול לייצור עיוותים באותו משחק וטענות מפה עד הודעה חדשה.
שום סיכוי שהמערכת תתעסק במה שאתה מכוון אליו, כי גם ככה ההחלטה על מה נותנים צהוב נעה בין: “השחקן נשם ליד השופט” ועד “הוא בעט לו בראש, אבל לשחקן אין זעזוע מוח, אז צהוב זה סבבה”.
מה שכן, אולי זה יגרום לשופטים להפסיק לפחד להוציא צהוב שני. כיום צהוב ראשון הוא סוג של תעודת ביטוח.
לדעתי אי אפשר לתת לואר להתערב בצהוב שני כי זה יוביל בהכרח לדיון על צהוב ראשון, שנשרק או לא נשרק. אין לזה סוף.
אחד הדברים שאני אוהב במימוש הנוכחי של הואר שהוא יחסית נמנע מאוד מפגיעה בתמריצים שליליים בכל המקומות שבהם הוא יתערב. החלטה לגבי צהוב שני תהרוס את האיזון הזה.
אני מוכן לחתום שפיפא עירבה עמוקות כלכלנים בניסוח חוקי הואר הנוכחיים, נעשתה שם עבודה יפה מאוד בכל הקשור לנושא התמריצים.
לא רואה מה ההעיה. צהוב ראשון לא בודקים, צהוב שני כן בודקים.
כן, זה אומר שיש להם דין שונה, אבל זה ממילא כבר ככה.
אם כבר שינוי ב var לדעתי הרבה יותר חשוב מצהוב שני זה להתחיל לבדוק כל קרן אם הייתה קרן, לוקח בדיוק 5 שניות לפני שהבלמים מספיקים לעלות ולהתמקם אפילו, כי כבר העונה ראיתי כמה וכמה שערים שהובקעו מקרנות שלא היו אמורים להיות קרנות.
לדעתי צריך לשנות לגמרי את האופן שבו נשפט משחק כדורגל. במקום שופט, קוונים וצוות ואר, שיהיו מספר שופטים בתאים נפרדים מול מסכים שיציגו את המהלך ממספר מצלמות, ויקחו החלטות על כל סוגיית שיפוט בזמן אמת, ממש שניות בודדות לכל שאלת שיפוט מינורית, וכמובן קצת יותר עבור החלטות משמעותיות יותר. ההחלטה הסופית לפי הצבעת הרוב תועבר לאיזשהו מנהל משחק שרק אחראי להעביר את החלטת צוות השיפוט ולסמן על הדשא מאיפה מתבצעת הבעיטה וכו’.
בשלב השני שפיפא יתחילו להשקיע יותר בנושא ופחות בסרטונים מטומטמים עם זלאטן ויפתחו מערכת שבה כל ההחלטות נלקחות על ידי AI.
5 שניות? הצחקת אותי. תראה כמה זמן לוקח לשופטי הכדורסל לבדוק בווידאו ולהחליט מי נגע אחרון בכדור. גם אם בכדורגל זה כנראה קצת פשוט יותר כי יש פחות נקודות מגע אפשריות עם הכדור, עדיין מדובר על אירוע של חצי דקה לפחות (כשאני כולל בפנים את התקשורת בין חדר הוואר לשופט, וההנהונים תמיר-סטיינמן-סטייל של השופט תוך כדי).
לקרן יש הסתברות של אחוזים בודדים בלבד להפוך לשער, ויש סדר גודל 10 קרנות בכל משחק. אתה מציע לשלם עוד 10×חצי דקה של קנס בכל משחק ומשחק, כלומר בערך 5 דקות נוספות של עצירת המשחק, שעמום ובזבוז זמן, כדי למנוע אולי 1-2 שערים (לטורניר בודד) במשך עונה שלמה שהובקעו מקרן לא חוקית. יחס עלות-תועלת קטסטרופלי.
שינוי הוואר הראשון צריך להיות קיצור הזמן של מה שרק אפשר, בראש ובראשונה - אוטומציה מלאה של בדיקת קווי הנבדל.
מה הכוונה?
אני לא יודע איפה לכתוב את זה, אבל אני כבר לא מסוגל לחגוג גולים מתוך הרחבה בשמחה אמיתית כי מפחד שיונף הדגל. ה-4:0 של ברצלונה בעונה שעברה בסנטיאגו ברנבאו חיזק את זה עוד יותר וכמובן שעם קיליאן אמבפה המגמה החמירה. ציפיתי גם שזמן הבדיקה יהיה נמוך יותר ויש מקרים שהשופטים הולכים ל-VAR והם נראים לי כל כך ברורים מאליהם.
אגב זה עלה פה בדיון מוקדם יותר: להשאיר את מה שישנו אותו הדבר נניח פדרי והכרטיס הצהוב בשל המשיכה בחולצה של ויניסיוס ג’וניור. מה לעשות, פאול חכם, עוצר מתפרצת מסוכנת מאוד אבל זה לא שווה יותר.
ניכר שהייתה מחשבה עמוקה:
אפשר לחשוב על עוד דוגמאות, אבל אני חושב שזה מבהיר את הנקודה. נקודה 4 לדעתי ממש דוגמא טובה לזה. תקרא אותה לעומק - היא מביאה דוגמא שרחוקה מלהיות ברורה מאליה.
השיקול של איך לעצב את חוקי ה-VAR היה, לטעמי, באופן ברור שילוב של הבאים:
כשאני חווה את חוקי ה-VAR האלו אני ממש מרגיש את הניסיון הברור הזה לייצר אופטימום עם מגבלות שעמידה במגבלות (2 ו-3) חשוב יותר אפילו מאשר הניסיון להגיע לאופטימום עצמו. שים לב, בכל הדוגמאות שנתתי אפשר היה לחשוב על מנגנון אחר שיכול, לפעמים, להביא אפילו לצדק גדול יותר עבור אותו אירוע נקודתי. ועדיין, מגבלות 2 ו-3 תועדפו על פני השאיפה לצדק, ובצדק לטעמי. מכניזם מעולה שנלקח באופן ישיר מקורסים מתקדמים בכלכלה ותורת משחקים של עיצוב מנגנונים.