חלילה. הכוונה היא ביחס למטרות אחרות אפשריות כמו בדאחיה ואפילו באיראן.
לדעתי כרגע לבנון זו הזירה החשובה ביותר כרגע, דווקא בשל המורכבות שלה.
חלילה. הכוונה היא ביחס למטרות אחרות אפשריות כמו בדאחיה ואפילו באיראן.
לדעתי כרגע לבנון זו הזירה החשובה ביותר כרגע, דווקא בשל המורכבות שלה.
לבנון היא באיזשהו מקום גם המקרה הפשוט מבין השלושה. בסוף זה עם שרובו מוחזק על ידי חיזבאללה במקום רגיש, ופחות אידאולוגיה מטורפת שצריך לעשות לה אינדוקטרינציה. הבעיה היא ׳רק׳ המסוגלות לממש את ריבונות ורצון הרוב (שישראל תרמה לכך שיהיה יותר ויותר על השולחן). הסכסוך בין לבנון לישראל לא נולד עם הקמת מדינת ישראל אלא התווסף לאורך ההיסטוריה. הסיכוי שילך כפי שבא הוא הכי נראה לעין, כרגע.
באיראן המצב הרבה יותר מורכב, עם מדינה שרוצה להיות גרעין ומאיימת עלינו ושכרגע חטפה חזק אבל מתחילה לחוש שהגרוע מאחוריה, שיתכנו הישגים אסטרטגים למערכה (כמה אירוני) ושהסבבים הם לא משהו שיוכל לחזור על עצמו תמיד, בטח לא עם נשיא אחר בבית הלבן.
את הבעיה הפלסטינית אנחנו מכירים.
ברור שהכל אמת לשעתה. סטודנט אחד בטהראן יכול לשנות את פני ההיסטוריה, אבל עדיין…
אני לא חושב שזה פשוט, אבל הייתי מצפה שעל פני כמעט שלוש שנים זה יעשה. ז״א - ובכלל לאורך המלחמה - תחושה חוזרת ונשנית של מדוע לא עשינו הכל מוקדם ומהר הרבה יותר.
לא עשינו הכל מוקדם יותר כנראה בגלל ביידן, ריבוי החזיתות ואולי גם הנכונות של שר הביטחון והרמטכ”ל הרלוונטיים. כנראה צריך לפעול מהר יותר, אבל קשה לי לבקר ברצינות לאור איום הרחפנים.
מהותית אין לי ביקורת כל עוד ממשיכים לעשות נכבה שיעית ולפי מה שאני מכיר זה אכן המצב.
השאלה איך מוכרים יאוש בבחירות?
על החלק הראשון אני יכול לחלוק.
איום הרחפנים הוא דוגמה טובה למה עשוי להתפתח כשפועלים לאט מדי. יש מחיר לאי קבלת החלטות. ראינו את זה בעזה: לא הסכמנו לתת ערבויות לאי חזרה ללחימה, עד שהגיע טראמפ וכפה עלינו מתווה שמבוסס על מתווה ביידן, היינו דומה מאד. בינתיים עשינו בערך כלום, נפגענו מאד בינלאומית והפסדנו חטופים וחיילים.
גם פה הזמן לא תמיד לטובתנו. כמו שכתבתי קודם, חוסר היכולת של ממשלת לבנון לפעול לבדה והעובדה שבסוף השאלה מתנקזת לפתחה של ישראל לא תשתנה בכל הסכם שלא נחתום עליו. צריך להיזהר שלא נקבל שוב כוח בינלאומי לא אפקטיבי שימנע מאיתנו לפעול וישרת את התעצמות האויב.
למה כלום? יש שטח כבוש בלבנון, כולל מנהרות מאוד משמעותיות כולל אחת שהיתה אמורה להוביל ל7.10 על סטרואידים.
אפשר להתווכח על הקצב ועל הנסיבות, אבל הכיוון (בעיני) נכון.
ליאור: לא יודע, אני לא מתייחס כאן לקמפיינים. אפשר גם להתייחס לכך, אבל נדמה לי שבנושא לבנון אין חילוקי דעות משמעותיים בין הגושים ואשמח כמובן להתבדות.
הכוונה בעזה
33 פוסטים אוחדו לנושא קיים: פוליטיקה וזה :: שחיתות, מושחת, הושחתנו
מעניין אם זה סתם עוד סבב או חזרה למלחמה.
הלילה עוד צעיר
מקווה מאד שהוא לא הולך לעשות את הטעות של לשלם במזומן ולקבל אשראי בלי כיסוי
סוכנות הידיעות הממשלתית IRNA פרסמה את מה שלטענתה הם עיקרי מזכר ההבנות המתגבש בין איראן לארה”ב. לפי הדיווח, ההסכם הנוכחי אינו עוסק כלל בסוגיית הגרעין, אלא רק בסיום המלחמה וביצירת מסגרת למשא ומתן שיימשך 60 יום לאחר החתימה.
לפי IRNA, במהלך אותם 60 יום יידונו שלושה נושאים בלבד: תוכנית הגרעין האזרחית של איראן, הסרת הסנקציות האמריקאיות ופיצויים. עוד נטען כי איראן אינה מעניקה בשלב זה התחייבויות חדשות, כי סוגיית הטילים כלל אינה על הפרק, וכי ארה”ב מתחייבת לפעול להפסקת המלחמה בלבנון.
הדיווח כולל גם טענות שלפיהן חלק מהנכסים האיראניים המוקפאים ישוחררו מיד עם החתימה ושסוגיית מצרי הורמוז תוסדר במסגרת אזורית מול עומאן.
חדשות איראן בטלגרם: Telegram: Join Group Chat
מתגעגעים לאובאמה?
ביבי חזר על אותה טעות פעם שניה. תקיפה של בית ריק בדאחיה. האיראנים בעזרת חיזבאללה טמנו לו פח וסחטו את טראמפ. הסכם צמברליין 2 מקווה שלא יביא לנו שואה שניה.
המלחמה הסתימה. אני עוד פוחד שיכריחו אותנו לסגת מדרום לבנון.
סמוטריץ ובן גביר תופסים לו את הביצה הימנית וטראמפ את השמאלית.
איזה כישלון מפואר
אני מאוכזב מטראמפ ברמות קשות, אבל עדיין עדיף פי מאה מקאמלה האריס
עוד רבות ידובר על המלחמה הראשונה בהיסטוריה בה הצד שהפסיד צבאית הכתיב את תנאי הכניעה של הצד המנצח והשפיל אותו עד עפר. הדבר היחיד שאני עוד מתלבט לגביו זה מי יצא יותר מושפל ואפס מהסיפור הזה, טראמפ או ביבי.
ובכלל, מוזר לי שהאמריקאים לא רואים ו/או מבינים שהמוניטין שלהם נפגע מאוד מאוד עם ההסכמים האלו: בין אם כמעצמת על שיכולה להפעיל כח צבאי על מנת להגיע להישג נדרש כלשהו, ובין אם כבת ברית אמינה (וזה אגב לא בפעם הראשונה בהיסטוריה).
המלחמה באיראן שהחלה בקול תרועה גדול הופכת לאט לאט לאחד הכשלונות הכי גדולים שיכולנו לחשוב עליהם.
טראמפ. ביבי בסוף פוליטיקאי במדינה קטנה וזניחה שמנסה להיבחר שוב. טראמפ מתגלה כאחד המדינאים החלשים ומהטומטמים בתולדות נשיאי ארה״ב.
כשבוחרים פופוליסטים לנשיאות או לראשות הממשלה הם פועלים אך ורק עבור טובתם האישית והמיידית. לא מבין מה הפליאה פה.
היו לי ציפיות, כי נראה שלראשונה מזה הרבה זמן מנסים לקרוא תיגר על הסטאטוס קוו העולמי. אפילו אם זה מתוך אינטרס אמריקאי, אם משהו מהפעולות באיראן או בוונצואלה היה מניב פירות זה היה יכול להפוך את כל אחת מהמדינות למקום טוב יותר.
גם טראמפ, כמו ביבי, חשב טוב טקטית, אבל לא אסטרטגית.
אני קצת מופתע לרעה מחוסר התחכום. א׳-ב׳ של משא ומתן - לטראמפ היה דדליין קשיח בדמות יום הולדת לו / לארה״ב וכו׳, ומי שרוצה לסיים בכל מחיר הוא חסר מינוף על פני מי שמחפש למרוח. אחרי הכל, כל הפופוליזם שבעולם לא יאפשר לו להיבחר שוב (ואם הוא חושב שכן אז הוא אפילו עוד יותר מטומטם/מסוכן).
לצאת למלחמה כדי לשפר את מצבך זה אמיץ / לא טריוויאלי, לצאת למלחמה עם עדיפות ברורה ולסיים על הברכיים סתם זה ממש מביך. וכן, זה תופס גם לביבי, רק שאצלו לפחות יש היגיון אלקטורלי / הישרדותי בחלק מהצעדים.
טראמפ יצא למלחמה מתוך מחשבה ילדותית שזה יהיה קל ושהאיראנים מפחדים ממנו. נתניהו לקה באותו טמטום. עכשיו הוא צריך להוכיח שהוא, כמו האיראנים, גם לא מפחד מטראמפ.
הבעיה שלטראמפ יש הרבה יותר כוח על נתניהו מאשר על משמרות ההפכה. אם נתניהו יעלה את הלהבות מול ארה”ב נקבל חצי ספרטה (והביביסטים יהיו מרוצים). אתמול שמעתי שבעוטף יש שוויץ.
העדות שלו ממש קרובה לסיום… טראמפ זנח אותו ואת ביטול משפטו והסקרים מבעיתים. מלחמה בלבנון במחיר הפסקת סיוע אמריקאי יכולה לדחות את הבחירות.
אני לא חושב שנתניהו לקה באותו טמטום. הוא פשוט חשב שיצליח להפיל את המשטר או להעמיד את אמריקה בסיטואציה שהיא כבר מושקעת ואין דרך חזרה. טראמפ מצידו הבין שזה לצאת עכשיו מושפל או להכניס את המדינה שלו לחודשים ארוכים של מלחמה עם boots on the ground.
מהמר שזה לא יקרה. זה הקלף שהכי קל לטראמפ לתת לנתניהו והוא יתן לו אותו. עוד מעט תשמע שביבי איז גרייט אנד שרה איז אוסום.
המבחן יהיה בלבנון. נראה אם ישראל תצליח לעמוד על חופש הפעולה שלה.
בוודאי שמעתם שטראמפ קיים שיחה קשה מאד עם ביבי, ואותו אומר Israel is killing civilians.
סיבה נוספת לכך שהמצב מדיר שינה מעיני בלשון המעטה: נתניהו עומד (אמת לשעתה וכו׳) בפני שתי ברירות:
נקווה מאד שעימות כזה אם יהיה יעבור בשקט, ושבכללי טראמפ ירצה שנסיים את המלחמה הזו עם הישגים כלשהם. עם זאת, קשה שלא לחשוב על המקומות הפחות טובים אליהם זה יכול ללכת.
מדאיג