טוב אז מתחילה לה עוד עונה שתוגדר כעונת מעבר. קבוצה חדשה ולא מתואמת, אין התקפה, אין שוער, כמעט ואין הגנה. מה הציפיות שלכם מהעונה הזאת ומה יקרה בכל זאת כדי שבסופה תגדירו אותה כעונה מוצלחת? מה המינימום שתדרשו מהקבוצה חרף הנסיבות?
יש לי 0 ציפיות מהעונה הזאת, ובכל זאת אני מצפה להתאכזב בסופה.
היתה לי תקווה שלמרות שאין התקפה שלפחות נראה כדורגל מודרני, מהיר וישיר, יש לנו סגל מתאים, לקח לאנצ’לוטי 3 וחצי משחקים בלבד לקחת ממני את התקווה היחידה מהעונה הזאת.
עכשיו כנראה ונראה את אותו כדורגל מסריח רק שבניגוד לעונה שעברה אפילו התקפה אין לנו.
מותר לי לשנות קצת את נושא הדיון ולהגיד מהן הציפיות שלי מעצמי? להפסיק לקחת ללב, לשחרר ולהגיד “אנחנו ריאל מדריד” אבל לא ריאל מדריד שאני מכיר. אפילו להוריד הילוך גם כאן ובפייסבוק ולהתמקד בעיקר בפודקאסט שיש פעם בשבוע - קלאסיקו. מודה שכל האירועים האחרונים ממש הוציאו לי את החשק. אבל זה חזק ממני. ביום שישי היה היום הראשון שלי כמחנך כיתה ובבית ספר בו גדלתי וזה מרגש בטירוף. דיברתי קצת עם הורים, כתבו לי בוואטספ, שוחחתי עם מורים אחרים וכדומה. וכמה דקות אחר כך שוב עניין אותי מהן הקלישאות שקרלו אנצ’לוטי יגיד במסיבת העיתונאים ו"לוודא" שגונסאלו בסגל. זו הבריחה שלי.
לא הייתי באף משחק מאז הקורונה, ה-0:2 על ברצלונה עם כריסטיאנו רונאלדו ביציע ותודה למריאנו דיאס על המזכרת הנפלאה. פספסתי את הדרך המדהימה לגביע ה-14, ולהגיד שאני מתפתה לטוס השנה? לא ממש.
האמת שקשה לי מאוד לענות על השאלה הזו. אליפות לאט לאט מתחילה להיות לא ריאלית. וגם בגלל המאמן שיש לנו, אנחנו לא נשחק כקבוצה מודרנית כלומר לחץ גבוה. אולי ליהנות מג’וד בלינגהאם ולנצח בקלאסיקוס את ברצלונה. אולי לראות את רודריגו עושה עוד צעד מסוים קדימה. היו ימים שריאל מדריד הייתה משחקת כדורגל יפה ולא מגיעה לכלום. היו ימים שריאל שיחקה כדורגל לא יפה לעין אבל ניצחה, נניח עם זינדין זידאן. אם אין לא את זה ולא את זה - יהיה לי קשה.
להגיע לליגת האלופות שנה הבאה. אנחנו מרחק פציעה של ג’וד מלהתדרדר למקום העשירי.
ציפיתי מרודריגו קצת ליותר ושפדה יפסיק להפציץ את הכדור לכיוון הכללי של השער כי בתכל’ס אני לא רואה שחקן אחר שמגיע לדאבל פיגרס.
הציפייה שלי מהעונה היא שמישהו אשכרה יבקיע שערים. כל השאר בונוס.
״ציפיה? אני בז לציפיה. אני צוחק היישר בפניה. חה חה חה״ (תחליפו ציפיה בסכנה) זה בערך מתאר את הקיץ
אז הציפיות האמיתיות - פשוט שהקבוצה הזאת תמצא דרך לייצר עוד מצבים ושערים ולא בצורה מזליקית עם ג׳וד. אולי 4231 בהתאם לנסיבות
לתת הזדמנות אמיתית לצעירים להוכיח את עצמם ולראות מה הם שווים כדי לחסוך את השכר לימוד מהשנים הבאות - ניקו פז ומארוול. וגם לתת הרבה דקות לארדה ובראהים - מארדה זה נראה שבאמת יכול לצאת משהו גדול, ומבראהים: זה גם קשור לציפיה הראשונה - עוד שחקן מול צפיפות, עם דריבל ויכולת לעשות משהו לא צפוי, וגם לשניה של ״יאלה, אם הוא לא מספיק טוב אז שיראו את זה בעונה המבוזבזת הזאת ולא שיפול האסימון רק בעתיד״
בסוף, אני חושב שמאבק על האליפות הוא הגיוני מאוד, בארסה התחזקה נורא במיוחד לנוכח זה שאין להם כסף… אבל גם להם יש את הבעיות שלהם, ואתלטיקו - נראה איך הם ייראו ללא קראסקו
בצמפיונס זה תלוי הגרלה, אבל שה בין רבע לחצי גמר. באמת שחוץ מסיטי אין באמת קבוצות טובות באירופה. ארסנל לא בנויים להתמודד ברצינות בשתי תחרויות ובאיירן נראית לא טוב עם טוכל
באמת אין לכם מטרות לעונה הזאת? מפתיעות אותי קצת התשובות פה, לא אשקר.
חד משמעית אליפות.
היה פה חלון קטסטרופלי בקנה מידה היסטורי וההתנהלות של פלורנטינו כבר הפכה מהשלב של “הוא תמיד יודע מה הוא עושה, יש לו משהו בשרוול שאנחנו לא נחשוב עליו” ל-“משהו מסריח ומוזר קורה שם”.
אבל, עם כל הכבוד לקיתונות הביקורת, אני לא חושב שהמצב מחפיר עד כדי לאבד אליפות בפתיחת העונה.
הכל בסדר, אני דווקא “מבסוט” שהפציעות באות בעונה כזאת שאין לה יותר מדי לאן להמריא, ככה נראה את גולר, את ברהים, את רודריגו בשמאל (ונבין שויני ברמה אחרת ממנו) ואולי אפילו את ניקו פז.
הכל בסדר, זה שנכוונו מקיץ בזיוני של החלטות לא אומר שאין מטרות.
אני חושב אבל שדברים שקורים בחלון ההעברות ואיך שפלורנטינו פרס מתנהל - זה גם מחלחל למטה. לשחקנים עצמם, אין ברירה - אולי לא לחדשים, לאוהדים, לתקשורת, לתחושה הכללית במועדון שאין כבר את התשוקה הבלתי נגמרת לנצח והפעם אין סיבה להיות שבעים. יש המון לחץ על שחקני המפתח הצעירים שלנו, גם על ג’וד.
לטעמי צ’אבי מאמן לא משהו בכלל אבל יש מקרים שהוא משאיר את קרלו אנצ’לוטי בכיס הקטן ועם מאמן אחר שלא רק מסתפק בהקראת דף המסרים - הייתי שליו יותר.
ברצלונה לא תקבל את הגולים השטותיים האלה כמו שספגנו אתמול, לא תמיד יהיה אפשר לעשות רמונטדה. העונה עוד בחיתוליה אבל כן יש לה את רוברט לבנדובסקי שעדיין לא הייתי מספיד אותו, יאמין למאל צעיר אבל זה נראה טוב ומבטיח לא פחות מעוסמאן דמבלה, והיא כמובן התחזקה. אנחנו גם מפסידי אליפויות סדרתיים, על החתום: אשתקד. מישהו חשב שזה יהיה המצב אחרי שניצחנו 6 מ-6 כולל 1:2 בדרבי החוץ ועוד ללא קארים בנזמה?
הציפיות שלי נמוכות בעיקר בגלל המאמן שלנו. הסגל ממש לא שלם אבל אין לי ספק שמאמן רציני יותר היה מוציא ממנו הרבה יותר.
אני רואה את לברקוזן של צ’אבי אלונסו פותחת על שלוש משלוש בגרמניה. אני רואה את ברייטון של דה זרבי משחקת כדורגל מהפנט.
כמו שנאמר כאן כבר יש לנו לא מעט שחקנים שאפשר היה להשתמש בהם בצורה נכונה יותר. קרלו איננו האיש לכך.
בקיצור, מרגיש כמו עונת מעבר. עצוב.
בכנות, אין יותר מידי ציפיות.
זה כדורגל וזו ריאל מדריד אז ברור שתמיד הכל יכול לקרות, האם אנחנו יכולים לקחת אליפות ובאיזה סנריו אפילו את הצ’מפיונס? ברור, תמיד.
אבל צריכים להסתדר כל כך הרבה כוכבים כדי שזה יקרה, שהשחקנים ישארו בריאים, שג’וד ימשיך כמו שהוא, שחוסלו יבקיע את ה10+ שערים, שויני ורודריגו ישפרו עוד יותר את הסטטיסטיקה מעונה שעברה ושארדה גולר וברהים יכנסו לרוטציה כמו שצריך כדי שיהיה אפשר לדבר על משהו, זה יהיה קשה מאד.
באופן אישי הייתי שמח לחזור ולהנות מהכדורגל שלנו לפני הכל, זה משהו שלא ממש היה קיים בשנים האחרונות וספק אם עוד יקרה בעידן של קרלו.
מתחבר מאד לדברים שדור כתב- אני אוהד את הקבוצה כבר מעל ל25 שנה, כבר לא ילד בן 37 נשוי עם 3 ילדים קטנים ואיכשהו במקום תהליך טבעי של פרופורציות קורה ההפך, כל שער ניצחון הוא קטרזיס וכל הפסד הוא עצבים ודיכאון, צריך לדעת גם לשחרר לפעמים.
מקווה שנסיים את העונה איכשהו עם טעם מתוק ולפחות תואר משמעותי אחד.
הציפיות שלי הן מאבק על האליפות עד הישורת האחרונה, ויני ורודריגו עושים עוד צעד מבחינת ההשפעה על הקבוצה, ושג’וד יהיה לי בריא.
באירופה אין לי ציפיות מעבר להגעה לרבע הגמר, בגלל השחיקה שכל הבכירים יעברו העונה. ג’וד בקצב של מעל 90 דקות בממוצע למשחק שזה סטטיסטית לא אמור להיות אפשרי.
מצפה עוד שבחלון של ינואר יהיה איזשהו תיקון משמעותי לאוזלת הרגל של החלון הנוכחי- מאז הגעת גולר פשוט הלכו לישון
קצת באסה לדבר על ציפיות כמעט אך ורק בגלל אנצ׳לוטי. אני תולה כל שביב של מעפניות ואכזבות רק בו. מאמן אחר היה בונה פה פאקינג קבוצה וזה הבעיה — אנחנו פאקאינג לא קבוצה. יש לי גם תלונות לפרס חד משמעית. אני חושב שלמעט מוריניו, לא היה אף מאמן מאז שפרס נשיא שקיבל את השחקנים שרצה. גם זידאן לא בדיוק קיבל את השחקנים שרצה ולכן עזב. מוריניו היחידי שהקבוצה נבנתה בצלמו. הזוי בעיני שככה מתנהל מועדון כדורגל. ועדיין…… אפשר להוציא יותר מהסגל הזה.
אז למרות הנ״ל, עדיין יש לנו חומר שחקנים ברמה פסיכית. כל עוד ארדה יחזור וייראה שהוא שחקן מעולה, בראהים ימשיך לקבל דקות (היו ניצוצות אתמול), וסבאיוס ומנדי ייתנו את ה20-30 דקות שלהם מהספסל אחרי הפציעה, יש מקום לאופטימיות.
← לכן, הציפיות שלי, שהן יותר בגדר סטייטמנט של אוהד ריאל הן לזכות בליגה חד משמעית וגם בצ׳מפיונס (כי תמיד האמנתי באחרון, גם במאנחוסים של שמינית הגמר).
*אבל אם אני צריך להיות נטו ריאלי, שזה קצת לא אפשרי בתור אוהד ריאל, אז אני אגיד מינימום ליגה.
ציפייה שניה שאני סוג של משווע לה, זה שרודריגו יתפוצץ העונה. הוא כנראה השחקן הכי טוב בסגל עם ג׳וד (כך נראה), אבל יש לו אופי של ילד כל כך טוב ועדין שככה זה נראה גם על המגרש. מצד אחד זה למה אני אוהב אותו קשות, מצד שני אם היה לו את האופי של ויני/ג׳וד/אמבפה, הוא היה משהו מהפנט.
אז רודריגו, בתור שחקן שהיה ילד טוב בעצמו, אני מפציר בך: fake it until you make it.
לי יש לא מעט ציפיות או מטרות מהעונה הזאת. חלק במישור ההישגי, והחלק העיקרי הוא הפרויקט שלנו, מה שיביא הישגים בעתיד ולאו דווקא בעונה הנוכחית, שכנראה גם לא מעניינת מישהו בתוך המועדון.
במישור ההישגי, המטרה העיקרית היא החזרת האליפות. העונה גם ריאל וגם ברצלונה מקרטעות והאליפות פתוחה למרות שאנחנו לא בשיאנו. למעשה מפתיחת העונה הם נראים אף יותר גרוע מאיתנו, אם כי יש סיכוי שקאנסלו ישפר אותם משמעותית. נכון לעתה אני רואה באתלטיקו איום הרבה יותר גדול. באירופה אני רוצה את רבע הגמר כמינימום, אבל חצי הוא המטרה שלי. חשוב לי מאוד לא לזוז משם. בינתיים אני לא רואה איזושהי גדולה מלבד סיטי ש"גדולה עלינו", כולן נראות פח, ואני חושב שככל שהעונה נתקדם והמכונה תשומן אנחנו גם נראה יותר טוב מכיוון שכרגע חוסר התיאום מאוד בולט במשחק שלנו.
עיקר מה שאנחנו יכולים להשיג מהעונה הזאת זה שיפור של הפוטנציאלים שלנו, השתפרות כקבוצה, והקניית מערך חדש שיוכל לשמש את הקבוצה בעתיד במקרה ויצטרכו. בהתחשב בכך שהקבוצה כל כך צעירה, יש המון ניסיון שהצעירים שלנו יכולים לקבל.
שיפור הפוטנציאלים:
-
ג’וד בלינגהאם. תחשבו על זה שקשר בוקס טו בוקס יפתח יכולות כיבוש של שחקן 9. בניגוד למספרים שהוא ניפק בעונה הקודמת, לא מדובר בקשר התקפי, אלא בשחקן ששיחק בעמדה המקבילה של קרוס בדורטמונד. מהעמדה הזאת הוא תרם מספרים מאוד יפים הודות ליכולת שלו על שטח קטן והתנועה החכמה שלו ללא הכדור. בתיאוריה, כשיגיע חלוץ וכבר לא נצטרך אותו ככובש של הקבוצה היכולת שלו לתזמן את הכניסות פנימה, להריח שערים, ולתרום עוד כמות נכבדה של שערים (בשנה שעברה 14 שערים, בגיל 19, מעמדה של קשר 8). אחרי שיצבור ניסיון, יחדד את החושים שלו ככובש, הוא יוכל לא רק לסגור לנו פינה שם כשהחלוץ שלנו יפצע, אלא גם להוסיף ים שערים מהקישור.
-
ויני. עם ויני יש שתי בעיות. הראשונה והקריטית ביותר היא המנטלית. הבנאדם לא מסוגל להישאר מרוכז במשחק, וכל דבר מוציא אותו מריכוז. הוא חייב לסמן באגודל לשחקן שמסר לו מסירה, להרים את הקהל אחרי שהשיג קרן, לנתח כל שריקה או אי שריקה של השופט משל עבר את קורס הבכיינים בניהול צ’אבי הרננדז. היו שלבים בעונה שעברה שחודשים הוא לא התעסק בכדורגל ותרם מעורבויות, ואלו גם היו החודשים בהם הפסדנו את האליפות. אם העונה הוא ילמד לשחרר, להתעלם מהפרובוקציות, ולהישאר מרוכז במשחק ולענות ליריבים שלו על הדשא במקום להתלונן לשופט ולחייך חיוך של טמבל אחרי כל שריקה שלדעתו הייתה צריכה להישרק, אין לי ספק שהוא יוכל לתרום אפילו הרבה יותר. לשמחתנו העונה התחילה עם כיוון מאוד מעודד מהבחינה הזאת. הוא זכה ליותר שמירה מהשופטים, ובתמורה לכך גם לא התעסק איתם ולא התגלגל על הדשא בכל פעם שנשפו לעברו. הוא לא נכנע למניפולציות והתגרויות של שחקני היריבה ונשאר מרוכז בכדורגל. אמנם הוא לא היה ביכולת גבוהה, אבל זה שטויות והמגמה חיובית מאוד מהבחינה הזאת.
הבעיה השניה עם ויני היא שהוא שחקן דיי מטומטם. הוא יודע לקבל את הכדור על בלטה אחת ספציפית, ומשם להתחיל את הפעולות שלו שהן אמנם מאוד יעלות אבל חוזרות על עצמן. אם ויני ידע לתפקד גם מבלטות אחרות יהיה הרבה יותר קשה לסגור אותו ולהתכונן אליו. אם העונה, במערך המוזר הזה שאנחנו משחקים, ויני ידע להשתמש נכון במגן שלו ולא לחסום לו את האגף, ובמקביל גם יתנסה במשחק באזור ההאלף ספייס, אנחנו נהנה משחק הרבה יותר טוב מויני המאוד מוגבל שהכרנו. בנוסף לזה הוא גם יהיה קרוב יותר לרחבה ויגיע להרבה יותר מצבי הבקעה. -
פדה. פדה בשנים האחרונות שיחק באגף, בילה על הספסל, היה תחת הצל של שלישיית הקישור המיתולוגית, אבל העונה הוא יצטרך לקחת את המושכות ולהוביל את הקישור שלנו. ממשחק למשחק הוא מפשיר יותר ויותר והמטרה העיקרית שלנו היא שהעונה הוא יתפקד כקשר המוביל בשלישיית הקישור שלנו. אתמול בדקות שהוא היה על הדשא ראינו את אותו שחקן מפחיד שהיה, עם פריצות קדימה, הצטרפויות טובות מהקו השני והרבה עבודה.
-
קמאבינגה. בדיון המשחק האחרון כשהתדיינו עליו, היו כאלה שלא הסכימו לגבי היכולת ההתקפית של קמא וטענו שהן קיימות. הבעיה שהן קיימות רק בפוטנציאל, ולמרות שהוא יכול לבעוט למסור ולעבור שחקנים ברמה גבוהה, התקומה ההתקפית שלו בתכלס כמעט ולא קיימת. מה שחסרה לו זו בעיקר ההגנה של איך ומתי להצטרף קדימה, ותמיד ההצטרפות שלו או מאוחרת, או שהוא לא מתמקם בעמדה טובה, או שהוא כלל לא מצטרף. מדובר באתלט על ובשחקן שקורא את ההגנה בצורה נהדרת אבל התרומה ההתקפית שלו לא גבוהה. באחד הראיונות האחרונים שאנצ’לוטי נתן הוא נשאל על כך ואמר שזו מטרה עבורו העונה ועובדים איתו על זה. שחקן בוקס טו בוקס עם איכויות כמו של קמא, שגם ישפר את המשחק ההתקפי שלו, יהיה נכס אדיר למועדון לעוד הרבה שנים.
ישנם עוד צעירים שיכולים לפרוץ קדימה העונה, דוגמת רודריגו (רק עם ויני מקדימה וללא שחקן במועדון כמו קיין או אמבפה ישאיר לו הרבה מקום לפרוץ), טשואמני שהתחיל את העונה בינתיים נהדר, ואולי גם יצא משהו משחקנים כמו גולר או גרסיה.
שיפור כקבוצה.
אמנם העונה ככל הנראה לא תיזכר כמוצלחת בתולדות המועדון, אבל אולי העונה הבאה או שלאחריה כן, אחרי שהקבוצה תתחבר ו(אינשאללה) יפתחו כבר את הכיס וישלימו את העמדות החסרות. דווקא מאמן כמו אנצ’לוטי, שנותן לשחקנים לזרום עם האינסטינקטים שלהם ולא מכריח אותם לשחק תבניות משחק ספציפיות, יעזור להיכרות של השחקנים אחד עם השני. כשהתיאום בין השחקנים שכבר נמצאים בקבוצה יעבוד, התיאום בין שחקני הקבוצה לאחר שהפרויקט יושלם יעבור הרבה יותר חלק ויותר מהר.
כרגע חוסר התיאום הוא מה שמגביל הכי הרבה את הקבוצה. שחקן אחד חושב שצריך למסור לאחור כשהשני רץ בכלל לעומק, עוזבים אחד לשני בהגנה ואין סדר. אלה דברים שישתפרו עם הזמן, וטוב שהם קורים עכשיו, בטח כשבינתיים אנחנו גם מנצלים את החולשה של היריבות שלנו ועדיין מנצחים, ותוך כדי גם משתפרים ולומדים מטעויות.
מערך חדש
כתבתי את זה כבר בדיון הטקטיקה אאלט, אני ממש מחבב את המערך החדש. הוא מאתגר את השחקנים שלנו ויכול להוציא מהם את המקסימום. אנחנו קוראים לו יהלום, אבל הוא יהלום רק במעברים בין סיטואציות ועל הנייר. כשאנחנו תוקפים הוא מערך 2-3-5, וכשאנחנו מגנים הוא 4-4-2 כשג’וד יורד אחורה לצד הקשר האחורי, ושני הקשרים האחרים תופסים את האגפים. אפשר לראות את זה גם כאותו מערך של שנה שעברה רק שהפעם התפקיד של המגנים בהתקפה הרבה יותר קריטי, והחלוץ השנה הוא למעשה בלינגהאם, שעושה עבודה דומה למה שבנזמה עשה בניהול ההתקפות וכניסה לרחבה כאשר הוא מזהה הזדמנות.
המערך הזה הוא כל כך גמיש, אפשר לתת לו כל כך הרבה אינטרפטציות וטוויסטים, והוא מנצל את היכולות של הסגל הנוכחי שלנו בצורה טובה מאוד. אם נרוץ ככה בצורה טובה העונה, גם בעוד מספר שנים אחרי מספר מאמנים, כל עוד השלד של השחקנים במרכז יישאר זהה, תמיד תהיה לנו אופציה בשרוול לשחק את המערך הזה בעת הצורך.
אני חושב שיש לנו המון מה להוציא מהעונה הזאת. אני אמנם גם מאוכזב מהיעדר הרכש, גם אני הייתי רוצה לראות מאמן אחר ולא את קרלו על הקווים, אבל יש גם חצי כוס מלאה ואני חושב שבמועדון מנצלים את הלימונים לעשות לימונדה. בינתיים הנקודות שכתבתי פה אלו נקודות שעובדים עליהם בצורה אקטיבית במועדון, ואפשר לראות את זה קורה בפועל על הדשא כמו במקרים של בלינגהאם וויני, או מראיונות כמו במקרים של רודריגו וקמא. אם במועדון יצליחו בתהליכים הללו, הנכסים שכבר יש לנו במועדון יהיו הרבה יותר בשלים בעתיד להביא תיארים, ויהפכו מפוטנציאלים לשחקני וורלד קלאס מוכחים.
שאלה שמעניינת אותי גם בהקשר של השרשור הזה, כמה כאן באמת מאמינים שג’וד יסיים את העונה כשחקן עם ממוצע של שער למשחק ? נראה לי שהרבה כאן מתחילים להאמין שזה אפשרי, בדורטמונד הוא היה 0.2 שערים למשחק.
אני אישית מאמין שהסטטיסטיקה תתיישר בסוף, אם יסיים עם 0.4 שערים למשחק זה יהיה הישג יפה מאוד, אם ימשיך בקצב הזה ויסיים עם 0.8 ומעלה ממוצע למשחק אז אפשר יהיה לפתוח דיון מי השחקן השני הכי טוב בעולם אחרי ג’וד.
ברור שמתישהו הסטטיסטיקה שלו תתאזן, אבל מתישהו גם שאר הקבוצה תתאזן ויגיעו שערים גם משחקנים כמו רודריגו ויני ושאר שחקני הקישור פה ושם.
בינתיים אגב אני לא חושב שהוא בשיאו והוא מסוגל להרבה יותר. בחצי השני של העונה, אם הוא לא יתקע מפציעות, אני חושב שהוא יבלוט הרבה יותר מכיוון שהוא שחקן שתלוי בקבוצה למרות היותו שחקן טוב מהבחינה האינדיווידואלית. ראינו בשני המשחקים האחרונים איך הוא מתקשה ששומרים אותו אישית בצורה אדוקה, ומתישהו יצליחו ללמוד איך עושים את זה בצורה אופטימלית. נקווה שעד אז ויני ורודריגו יכנסו לעניינים ויורידו מעליו את הפוקוס המוגזם.
אגב בדורטמונד בשנה האחרונה הוא סיים עם הרבה יותר מ0.2 למשחק, אולי אתה מתייחס לאורך כל העונות שלו שם. אצלינו הוא גם משחק בעמדה הרבה יותר התקפית, גם המשחק בנוי סביבו, וגם הוא שחקן יותר טוב. באיזור 0.6 שערים ל90 דקות נשמע לי סביר עבורו. בכל מקרה, לא משנה לי כמה גולים הוא יבקיע כל עוד שהוא ילמד לעשות את הכניסות האלה מעמדת השר ולדפוק שערים.
רק מזכיר שזה 23 שערי ליגה, בנוסף ל 6 שערים בצ’מפיונס.
למה זה נשמע לך כזה אבסורדי? 5 מהם הוא כבר כבש, כשהוא לא באמת ביכולת שיא והקבוצה לא ביכולת שיא. מתישהו האופוריה תתפזר ועדיין הוא יהיה שחקן מצוין.
בעונה שעברה הוא כבש 0.32 אאלט, כשהוא משחק בעמדה אחורית יותר והקבוצה לא בנויה סביבו.
אם הוא יסיים עם 0.4 אנחנו בצרות צרורות.
הסטטיסטיקה תתיישר כאשר יתחילו לשחק אותו בתפקיד שלו, שזה בקישור. הוא מבקיע היום המון כי הוא משחק סוג של 9 מדומה, והוא מספיק כשרוני כדי לנצל את זה להבקעת שערים. כלומר, ברור שגם אם ימשיך לשחק שם הוא לא ימשיך להבקיע ככה, אבל אני כן חושב שהוא יבקיע די הרבה בתפקיד הזה. זה לא לטובת המועדון, כי אנחנו נראים חרא (מה לעשות שג’וד אמנם תותח על, אבל קשר תותח על ולא חלוץ), אבל את המספרים של ג’וד זה מנפח.
אגב, לדעתי בסוף גם ג’וד עצמו נראה פחות טוב בגלל זה. אנחנו קצת לא שמים לב לזה אבל ב-2 מתוך ה-4 משחקים הוא היה די חלש, ובשלישי היה נחמד. רק במשחק אחד מהארבעה הוא היה ממש מעולה. היו שם המון דברים שהתחברו למה שקרה, אבל לא היה חסר הרבה בכלל שהיינו מדברים אחרת לגמרי בשלב הזה, גם על הקבוצה כולה וגם על ג’וד.
@SantiagoBernabeu נתתי לך לייק על תגובה מאוד מושקעת, וגם כי הצלחת לכתוב תגובה יפה, ארוכה, מנומקת, ואחת כזו שאני לא מסכים עם בערך כל התוכן שלה. שווה לייק לגמרי.
יאללה דבר, כולנו נחכים.