נכון,
אך עם זאת, המצב פה בארץ ביחס לברצלונה גובל בשטיפת מוח.
הנה השבוע מתקיימת הרצאה של נדב יעקבי העוסקת ב"העברת השרביט" מברצלונה הגדולה של פפ (אי שם בדמדומי 2012) לליברפול של קלופ 2020,
כאילו לא קרה דבר באמצע, לא הייתה איזה קבוצה קטנה שזכתה ב4 צ’מפיונס ב5 שנים.
זה מצב בלתי נסבל, ובתור אחד שמסתובב לא אחת במדינות זרות ובניכר, אני יכול לומר שהטירוף הזה כלפי ברצלונה קורה רק בארץ.
ישנן מדינות שעד היום מוכרות חולצות של ראול בשאלקה בשווקים, יודעים להעריך גדולה.
פה כל גמד שעולה מהלה מאסיה הוא הדבר הגדול הבא, זה בלתי נסבל. באמת בלתי נסבל.
ואתמול, הכותרות על צמצום הפער של ברצלונה בפסגה פשוט היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי.
כמעט כל האתרים עם אותה כותרת, שבמילים אחרות אומרת לכל מאן דבעי - ‘ברצלונה בדרך חזרה למקומה הטבעי, לא לדאוג’
2 לייקים
אולי זה פשוט לפי מאזן האליפויות בעצם? 
לייק 1
You Sure You Want To Go There?
לייק 1
כן… כשמסי בפיגור לא רגיל מהפסגה אני לא חושב שהתקשורת מכוונת לאליפויות משנות השבעים והשמונים.
כמו שאם הייתי אוהד הקבוצה שמנעה מכם צ’מפיונס אחרי 3 שנים לא הייתי מתלונן אם הייתי קורא “ריאל מדריד מודחת מליגת האלופות” או “ריאל מדריד צימקה את התוצאה” אחרי כל שער ולא להפך.
הייתי קצת ציני בכל מקרה כי אני לא כל כך תומך בטענת הקבוצה של המדינה שכולם מלקקים לה והתקשורת פה שייכת לה.
אני חושב שבשלב מסוים זה קצת דעך ועבר לזרקור אחר: מסי. אני לא אשכח ‘צפו בגולאסו של מסי’ או משהו כזה ב-One אחרי שהוא שלח כדור חופשי די עלוב והבלם של אספניול נגח את זה לרשת. לא מרגיש ‘מקופח’ כאוהד ריאל מדריד מאף אתר ספורט. רק קצת הטרלות מצד בארסה מאניה 
לגבי האליפויות, אין ספק שיש כאן הישג אדיר של בארסה, אבל כמו שאומרים עלינו בצ’מפיונס - בואו נשים דברים על דיוקם. היה כאן גם אלמנט (מסוים) של מזל. אני מתייחס לתשע השנים של כריסטיאנו, העונה שעברה מבחינתי הייתה שנת שבתון, סיוט שלא באמת קרה. ב-2009/10 כשלנו בשני הקלאסיקו אבל בראשון היינו מעולים, כבשנו בלי סוף, התמודדנו עם רונאלדו שנעדר מלא מעט משחקי ליגה. 96 נק’ ליגה לא הספיקו. גם בדסימה היינו קבוצה מעולה. אפילו בטרבל של בארסה שברור שהם היו קבוצה עם התקפה שלא הייתה כמוהה - ניצחנו וניצחנו וניצחנו והובלנו את הטבלה לא מעט. רוצה לומר: אתלטיקו מדריד זכתה באליפות אחת, אבל מאזן של 2:6 לבארסה בשאר העונות זה מקפח אותנו.
אגב גם ה6-2 המקורי מקפח אותנו, הבטיחו לנו שלאס לא לחיץ וקנאברו בלם גדול
7 לייקים
עוד שיעור היסטוריה: 18 שנה עברו מאז החמישייה של פרננדו מוריינטס נגד לאס פלמאס. השחקן הראשון שעושה זאת מאז פרנץ פושקאש בתחילת שנות ה-60. כריסטיאנו רונאלדו עשה זאת פעמיים בליגה ב-2014/15 ו-2015/16 אך כמובן שמדובר בלבל אחר. ריאל אירחה את לאס פלמאס בברנבאו בעונת 2001/02 וכאילו כדי לפנות לו את הבמה - ראול נעדר בשל פציעה. מוריינטס היה מלך שערי הליגה של הקבוצה באותה העונה עם 18. כמעט שליש הגיעו באותו ערב. ריאל נקמה בקבוצת התחתית שניצחה אותה 1:3 בסיבוב הראשון והוציאה עצבים אחרי שני חוץ רצופים בליגה.
בדקה ה-20 הרשת זזה בפעם הראשונה. מורו נגח נהדר לרשת אחרי הרמה של פיגו שבישל לו לא פחות מארבעה שערים באותו ערב. זידאן כבש שער חביב מאגף שמאל בדקה ה-32 ואז מורו המשיך, שוב בנגיחה בדקה ה-35, שוב פיגו. בדקה ה-70 הוא נהנה משגיאה איומה של השוער וכעבור כמה שניות הגיע שער עצמי אומללה של האורחת. בדקה ה-79 מורו רץ לעיגול האמצע בפעם החמישית בערב אותו לא ישכח לעולם, אחרי עוד הרמה של פיגו.
מורו אמר: “כשכבשתי את השער השני הבנתי שזה יכול להיות היום שלי. אבל כשחקן בקבוצת בוגרים מעולם לא כבשתי חמישייה. אפילו שלושער לא היה לי בריאל מדריד. אני חושב שהכל הצליח לי. משישה ניסיונות כבשתי חמישה, ועוד החמצתי פנדל. ארבעה היו מצד ימין. הקדשתי את השערים לסבתא שלי שנפטרה”. באותו משחק ריאל זכתה לפנדל, סנטיאגו סולארי רצה לבעוט ומורו עזב לו. הברנבאו שאג את שמו, החלוץ הרגיש לא בנוח אבל בעט בסופו של דבר והחמיץ.
"ארבעה היו מצד ימין. הקדשתי את השערים לסבתא שלי שנפטרה. “שמרתי את החולצה מאז. אני מסתכל עליה. שומר אותה ליד הכדורים שיש לי מהשלושערים. אחד עם הנבחרת, אחד בוולנסיה, אחד בסראגוסה. לכריסטיאנו יש בטח 30”.
לגבי מה שאמרת: פפה חסר, איתו זה נגמר בהפסד מכובד. וברצינות: כל הרעיון הזה לשחק בקו הגנה גבוה נגדם היה מביך. חייב לומר שה-0:5 עם מוריניו אולי כאב אפילו יותר דווקא כי היינו אז באמת קבוצה גדולה או יותר נכון קבוצה גדולה בהתהוות.
כל 50 השערים של איסקו בריאל מדריד. בעונת הבכורה שלו כבש 11 שערים (שיחק לא פחות מ-53 משחקים) רקורד אותו שחזר בעונת הדאבל 2016/17. בקליפ נהדר תוכלו לצפות בכל הגולים שלו - משער הבכורה במשחקו הראשון נגד בטיס ודווקא בנגיחה (שער נגיחה ראשון בקריירה), הגולאסו נגד ספורטינג גיחון ב-2016/17, הבלטה הקבועה ממנה הוא מסובב לחיבור, השער הענק נגד ולנסיה ב-2014/15, בסופר קאפ האירופי נגד מנצ’סטר יונייטד (2017/18) והשער החשוב ביותר כנראה - נגד אתלטיקו מדריד בויסנטה קאלדרון. אפשר לראות גם את השוני המסוים בסגנון המשחק, איך היה מצטרף נהדר מעמדה אחורית בעבר.
יוליאן נגלסמן, המאמן הנפלא של לייפציג, היה יכול להיות יורשו של זינדין זידאן. מנכ"ל המועדון, חוסה אנחל סאנצ’ס, הציע לו לאמן את הקבוצה בקיץ 2018 עוד לפני שפנו לז’ולן לופטגי, אך הוא סרב. המאמן התראיין בתקשורת לקראת שמינית גמר ליגת האלופות בין לייפציג לטוטנהאם וסיפר:
"זה נורמלי שכאשר ריאל מדריד רוצה אותך אתה חושב על זה. הופתעתי, זה החמיא לי, שקלתי את זה אך הרגשתי לא בנוח ללכת. רציתי להשתפר כמאמן ובריאל מדריד אין לך זמן לזה. אין לך הזדמנות להיות מאמן טוב יותר מכיוון שעלייך להיות הטוב ביותר. אם אתה מגיע לריאל מדריד או לברצלנוה האוהדים, התקשורת והמנהלים לא נותנים לך זמן, אתה חייב לנצח, לזכות בתארים. אתה לא יכול להגיד שאתה צעיר. לא קל לתכנן את הקריירה שלך, כי הכדורגל לא צפוי אבל חשוב לקחת החלטות נכונות. ריאל מדריד היא מהגדולות ביותר וחשבתי לעצמי “אם בגיל 31 אלך לריאל מדריד אז מה אחר כך? מעבר לכך, גורם חשוב היה השפה. זה חשוב לי. אני אוהב לדבר עם השחקנים שלי ולשלוט בהכל. בספרדית אני יודע להגיד רק ‘שלום, מה שלומך?’ וזהו. הבנתי שזה לא הזמן”.
2 לייקים
בהמשך לדיון שהתקיים פה לאחרונה על בנזמה מול חלוצים אחרים, וכמה לבנדובסקי רק רגל מסיימת בניגוד לפליימייקר שלנו - אז אתמול.
רמה מעליו כששניהם בשיאם, וביכולת ממוצעת לאורך שנים הם לא באותה קטגוריה.
9 לייקים
(אחרי ולנסיה)
בואנה איזה נאחס דפקתי… אשכרה שוב בדרך הבטוחה לעונה של שער כל 2 הופעות.
שאת שלושת הקלאסיקוס האחרונים בבית הפסדנו על האפס.
הישג נדרש ליום ראשון: שער ביתי ראשון לעיני האוהדים ודור רומנו, מזה כמעט 3 שנים.
לייק 1
כמו שיש ת’רד לאקס מדרידיסטאס, צריך אחד למדרידיסטאס לעתיד, רק כדי שנוכל לשטוף את העיניים מדי פעם עם אמבפה:
(סליחה אם זה קשר קלוש מידי, התירוץ שלי הוא שזה רלוונטי למקרה ששוב פעם יעלה הדיון האם שווה להביא אותו ב300 מיליון)
לייק 1
אז בהתחלה זה התחיל בתור גימיק מטומטם ועכשיו מסתבר שיש לי עוד קלף עד כמה אני אוהד גדול חוץ מזה שהייתי בדסימה. בשביל ריאל מדריד “נדבקתי” בקורונה (בידוד שבועיים, התחלנו ב-2/3). אם היינו מנצחים גם את סיטי זה היה שווה את זה. וברצינות: בוירוס של הכדורגל נדבקתי מגיל שבע. אם אתה לא חלק מזה אתה לעולם לא תבין…
9 לייקים
מזל טוב ריאל מדריד. המועדון הגדול בתבל חוגג 118 שנה להיווסדו. כן-כן חברים, ה-6 במרץ 1902 לא היה “עוד יום בהיסטוריה” בכדורגל העולמי. המועדון פינק אותנו עם סרטון לכבוד המאורע:
https://twitter.com/realmadrid/status/1235852620637626368
והתרומה הצנועה שלי? בואו נראה אתכם עונים נכונה על 20 שאלות בחידון שלי : שיאן התארים וההופעות, הגלאקטיקוס, מי כבש את שער הבכורה שלו נגד ברצלונה דווקא בקלאסיקו ועוד ועוד ועוד. מאתגר? ברמה בינונית פלוס-מינוס. מוזמנים גם לספר על הדרך, מי שלא מתעצל - איך התחלתם לאהוד את הקבוצה, המשחק הראשון, רגע זכור והשחקן האהוב.
בואו לבחור גם את הרגע הזכור ביותר שלכם מריאל מדריד - צ’מפיונס, אליפויות, אולי פאסיו וכריסטיאנו - לחצו כאן
לייק 1
לאלה שלא איבדו את האמונה: אם ריאל תנצח את כל 11 מחזורי סיום העונה (מחכים לה עוד משחקי חוץ קשים נגד סוסיאדד ובילבאו) - סביר להניח שזה יספיק לאליפות. אלה שעדיין עמוק בתוך זה: ב-AS הציגו את המספרים של ריאל של זידאן ב-11 מחזורי סיום העונה . והרקורד? תלוי איך מסתכלים על זה.
בשנתיים הראשונות זה עבד נפלא - ריאל ניצחה את כל 12 מחזורי הסיום ב-15-16, כולל מהפך בקאמפ נואו בקלאסיקו (ותודה לכריסטיאנו) - אך זה לא הספיק לאליפות. ב-11 מחזורי הסיום יחס השערים היה נפלא 8:36, במקביל להצלחה בליגת האלופות. בעונת הדאבל רשמה עשרה ניצחונות, תיקו והפסד בודד, יחס שערים 14:37. רביעיות על סלטה ויגו בבלאידוס וסביליה בברנבאו בין היתר. חוץ מאתלטיקו (תיקו 1:1 בברנבאו) והקלאסיקו (הפסד אכזרי) - ריאל ניצחה בכל המשחקים גם עם ‘ריאל מדרידB’ - שחקני הספסל.
ב-17-18 מנגד ריאל ניצחה בשישה משחקים בלבד וסיימה לא מעט בתיקו - ארבע פעמים. אשתקד? חמישה ניצחונות מול ארבעה הפסדים (כולל לראיו וייקאנו החלשה שירדה ליגה). זידאן לא ניצח באף משחק חוץ מאז שחזר במרץ, סיים עם הפסד ביתי מאכזב 2:0 לבטיס ויחס השערים עמד על 14:16 - רע מאוד.
הברנבאו ריק. זוכרים? ברוח הקורונה המתפשטת שמביאה למשחקים ללא קהל - קצת היסטוריה. הפעם האחרונה בה הברנבאו היה שומם מאוהדים - ב-1987 כאשר נאפולי ובעיקר דייגו הגדול הגיעו לברנבאו בגביע אירופה. ריאל סבלה מסנקציה של אופ"א ואירחה ללא קהל. קרלוס סנטיאנה נזכר: "זה היה משונה ומאוד לא נעים. משחק באירופה שכה מזוהה עם המועדון, נגד מראדונה - ואין אוהדים. עלינו במדרגות ויצאנו מחדר ההלבשה, הסתכלנו קדימה ולא האמנו. לא ראית אף אחד בברנבאו, היינו בהלם. אף אחד לא מעודד אותך, אתה שומע הכל, אפילו את מה שהמאמן אמר, והפעם באמת. בברנבאו יש הד נמוך מהקרקע ושמעת כל שחקן - “תמסור לי”, “תעשה תנועה”. ריאל ניצחה 0:2. סנטיאנה התנחם בכך שהיה קפטן ויש לו תמונה משותפת עם מראדונה. “בנאפולי קיבלו אותנו לא רק בבוז אלא גם באבנים”.
מחזה דומה היה לריאל גם במשחק חוץ באיטליה ב-2004/05, שלב הבתים נגד רומא. האיטלקים ספגו עונש על כך שהאוהדים זרקו חפצים על השופט במשחק הביתי נגד דינמו קייב, והם אירחו את שני המשחקים שנותרו ללא קהל. המשחק היה חסר חשיבות לריאל שניצחה 0:3 את היריבה האומללה עם צמד של פיגו ושער יפה של רונאלדו.
לייק 1
נמצא חולה קורונה בואלדבבאס, ככל הנראה מהצוות של הכדורסל (אלא מה? @Elvis). כל המועדון גם כדורגל וגם כדורסל נכנסים לבידוד
טוב… אז מה עושים עכשיו? למישהו בא לשחק גוגואים?
2 לייקים
