הכי חשוב לברוח כמה שיותר מרשתות חברתיות.
אני אם כבר מנותק. אני לא אדם פוליטי ולא רואה חדשות, רק מתעדכן בכותרות. איך אתה מצליח לגרום לזה לא להשפיע עליך?
עד לא מזמן כדורגל היה מקום המפלט שלי. ריאל מדריד של העונה גם את זה לקחה לי.
2 לייקים
קןרא כל בוקר את ארבע ההסכמות
חנן, כדורגל זה מפלט, אחלה.
אין לך משהו בעולם הזה, גשמי או רוחני המסב לך עונג? המנתק אותך? אין לך איזה ‘מכבה ראש’? לראות סדרה עם בת זוג, לבשל/לאכול, ליצור משהו (אומנות, מוזיקה כדומה), משהו שהוא לא ‘בריחה’ ולא ‘מפלט’ אלא משהו שמשמח אותך או מענג אותך באופן חיובי?
האמת - אני גם נשען על הכדורגל יותר מדי ולצערי רווק זמן רב. גם עשיתי תאונה והלך האוטו. כשחזרתי מהרפתקה, הצרות בצרורות. זה הרגע הכי מביך שהיה לי בחיים.
אני נשען על האימונים בחדר כושר וכל פעם יש אתגר אחר, מרגיש משמעותי בעבודה עם הילדים וכותב כל יום את המחשבות שלי וגם הודיות בטיילת וזה שיפר לי קצת את התחושה. יש לי את הנוסטלגיות שאני אוהב וכתבתי גם פעם רשימה של מאה דברים שאני אוהב.
יכול להגיד שמסביב שהזמן ש”הבחוץ” השפיע עליי למעט ה-07/10, זה הקורונה שהרגשתי חנוק
אני עם חנן כאן, יכול להגיד שבשנתיים האחרונות המצב הבינלאומי ההולך ומחריף של ישראל מאוד מאוד השפיע (ומשפיע) על מצב הרוח שלי, היו תקופות שממש הייתי בחצי דיכאון.
אני מאוד פסימי ואני חושב שאנחנו בדרך לתקופה מאוד אפלה, וכרגע גם קשה לי לחשוב על איך אפשר להפוך את הקערה. בגדול, כנראה שהדרך הכי טובה זה השקעה עצומה בהסברה ו… החלפת הממשלה כמה שיותר מהר, כרגע נתניהו, סמוטריץ’ ובן גביר, בין אם בצד ובין אם לאו (ברור שלא בצדק), נתפסים בעולם כהיטלרים החדשים. החלפה שלהם מאוד תעזור לנסות להתחיל תהליך של ריפוי התדמית.
רוחני מעולם לא היה גם כבחור ישיבה, בטח שהיום לא. מנתק אותי? כן, אבל אלה זמניים. הדאגה לעתיד של כולנו בתכלס לא עוזבת אותי להרבה זמן.
היה לראות כדורגל. באמת שזה לקח אותי לעולם אחר.
הקטארים מממנים קמפיין נגד ישראל. אם נצניהו יוחלף הם ירפו? כבר כולם בכיס שלהם, כאילו הם מובילים 4-0 דקה 80, תעשה גם 19 חילופים - מזה אתה לא חוזר.
הקטע הוא שאני מאמין שכל עוד שנהיה מאוחדים ונשדר חזית אחידה יהיה לנו מספיק עם מי לעשות עסקים. אולי יהיה קשה יותר וכבר היינו במצבים של חרמות ואמברגו ואיומים בעבר ואת הכל שרדנו. הבעיה שלי היא אנחנו מבפנים. זה יותר מלחיץ אותי מהכל.
מסכים שזה המצב הרצוי, אבל לא תמיד קל לכוון לשם.
בשביל זה צריך דת או מעין תפיסה דתית מודרנית, אפילו לא במובן המילולי של המילה: חבר שלי נכנס לדי דיכאון בעקבות ענייני אוקראינה - רוסיה ומה שהוציא אותו זה כל מיני שיט בודהיסטי.
אני משתדל לקבל את זה שיש דברים שאינם בשליטתי.
לייק 1
אני מאז מזדהה. במישור העובדתי, עוזרת לי מאד ההבנה שישנן עובדות ׳קשיחות׳ ושיפור מעמד חסר תקדים של מדינת ישראל בהרבה מובנים. לדוגמה, ברור מיהי המעצמה האזורית (מונח קצת מצחיק כשלעצמו, אבל לא משנה) מספר אחת במזרח התיכון כיום. כמו שאני פסימי לגבי העובדה שהרבה מאד אתגרים קריטיים עומדים ולא נפתרים, ככה מצד שני אני חושב שיכול להיות שמדינת ישראל עומדת בפני עשור חסר תקדים. עוד לא ספרו את הכסף.
אם טורקיה נכנסת לסיפור קנה המידה משתנה, אני לא יודע כמה נהיה מעצמה איזורית ברגע וזה יקרה. כרגע עוד רחוק היום אבל דברים משתנים פה במהירות.
העבודה והילדים. האחד נותן הרגשה “כאילו” אני מצליח לתקן משהו. הסכמתי לקבל כל מקרה הכי מחורבן שאנשים התייאשו ממנו, כל מקרה קשוח ממשרד הביטחון, אפילו הלכתי לעשות קורס בשיקום קטועים בשביל לנסות לתת לאוכלוסיה המתגברת הזאת (הצעירים בעיקר מאז המלחמה מענה). הילדים שם להזכיר לי שיש משהו ששווה להילחם בשבילו פה מתוך הבנה שאין ביטחון אמיתי בחו”ל.
אמונה במשהו מעל? המעט שהיה בי נעלם ב 7.10. לא מקבל את טיעוני הניסים על כל הסבל של החפים מפשע באותו יום.
2 לייקים
רוחני זה לאו דווקא לימוד תורה, או אפילו דת. כל דבר שהוא על הספקטרום של גורם הנאה שאינה רק גשמית היא מדהו רוחני. אפילו בכדורגל יש משהו רוחני בהנאה. ההפשטה שרוחני = דת, אלוקים, בודה היא ממש לא מדוייקת בעיניי.
לייק 1
אני לא חושב שזה משנה. מי המעצמה האזורית כן או לא זה לא דבר מאוד חשוב, בעיקר משחקי אגו, וזה משהו שגם יכול להשתנות די בקלות כל כמה שנים (ראה ערך איראן או ישראל עצמה).
הבעיה העמוקה יותר (וכאן גם הניצחון הגדול של הפלסטינים במלחמה הנוכחית, גם אם לא כיוונו לה מלכתחילה) היא תמורה עמוקה ואמיתית מאוד בתפיסת העולם המערבי את הסכסוך הנוכחי. זה שינוי שיהיה מאוד, מאוד, מאוד קשה, אם בכלל אפשרי, לשנות. הדור המבוגר יותר, שידע את יוסף, הולך ומתמעט, ולא רחוק היום שיהפוך לא רלוונטי (ולאחריו לא קיים). לישראל יהיה קשה מאוד לשרוד, בטח כמדינת עולם ראשון מערבית, כאשר הרוב המכריע באוכלוסיית המערב (אני אפילו לא מדבר על הערבים) תופס אותה כיישות קולוניאלית, אימפריאליסטית, ג’נוסיידית ואפרטהיידית. וכשזה נעשה שלא בצדק זה אפילו יותר קשה, כי אין לנו איך “לתקן את דרכינו” מבלי להפסיק להתקיים.
השיוך של ישראל עם כל המילים הללו (וזו לגמרי מלחמת נראטיב בהובלת קטאר) הפך, בעקבות כל מה שקרה בשנתיים האחרונות, לנחלת הכלל בעולם המערבי. וזה אסון, אולי אסון הרבה יותר גדול מאשר ה-7 לאוקטובר עצמו, כי ההשלכות שלו קטסטרופליות. אני לא מבין למה בקושי מתעסקים בזה בישראל, זה צריך להיות (לצד הסיפור החרדי) הדבר הראשון שמדברים עליו ומנסים לטפל בו ולתקן בכל מהדורת חדשות בוקר וערב.
לייק 1
אני בורח מהמציאות בעזרת ספר טוב או סדרה שמושכת אותי. כדורגל גם, אבל אין מספיק.
לא שאני דכאוני או מצב המדינה משפיע על מצב ברוח שלי. קורא רק כותרות ב 2 מקומות - אחד שמאלני ואחד ימני בשביל האיזון.
מי שלא יכול להתנתק מהחרדות וכל הזמן דואג מה יהיה צריך ללכת לטיפול פסיכולוגי. פורום לא יעזור. יש אנשי מקצוע שזה בדיוק מה שהם יודעים לעשות. זה עדיף מלחיות בחרדות כל הזמן.
3 לייקים
אני הולך לרקוד בצ׳אטה, וגם מפרק את המשרד שלי בפינג פונג. זה נחמד. זה משכיח את הצרות.
לייק 1
10 פוסטים אוחדו לנושא קיים: מלחמת ישראל - איראן :: ברוכים השבים
בימים כאלה, כשספרד מחזירה את השגריר וספרד אחת המדינות שהכי נגדנו, מרגיש לי שהזהות כאוהד ריאל מדריד סותרת את זהותי כישראלי. מאז השביעי לאוקטובר המחשבות האלו קיננו בי, אבל הלכו והתחזקו ככל שהבנתי כמה הספרדים נגדנו. עכשיו אני מוצא את עצמי 5 דקות לפני משחק נוקאאוט באלופות אפילו לא יודע את ההרכב. הבטחתי לעצמי שאני לא מכריח את עצמי לאהוד את הקבוצה או לא לאהוד, אבל הימים בהם אני מרגיש מחובר לקבוצה והמועדון כבר מאחריי.
3 לייקים
לא שדחוף לי שתמשיך לאהוד ריאל אבל השאלה האם המהלכים של השלטון בספרד זה גם מה שהעם מרגיש ורוצה.
אני לא בטוח בכלל. מעולם לא דרכתי בספרד אבל ממה שאני קורא מאנשים שהיו שם (לאחרונה!) במשחקים, אפילו בברצלונה ששייכת לכאורה לחבל ארץ שונא ישראל, מי שהם פגשו ואמרו לו שהם מישראל התגובות היו מאוד אוהדות ומחבקות.
לא שהייתי לוקח את טראמפ כתורה למשה מסיני אבל:
טראמפ שוב במתקפה על ספרד: ״ספרד לא משתפת פעולה. הם היו מאוד רעים. אולי נחתוך את הסחר איתם. הם רעים לנאטו - מקבלים הגנה ולא משלמים את חלקם. האנשים בספרד הם נהדרים אבל המנהיגות לא.״
2 לייקים
דווקא ריאל מדריד זה סמל ללאומנות, משהו שהפרוגרס מתנגד לו ותומך בגלובליזם.
ודווקא מדריד עצמה יותר תומכת בנו מאשר המדינה עצמה.
מבין כל הלאומים בתוך ספרד, הבאסקים הם הכי פרוגרסיבים שיש. לא סתם שהם נתמכו ע"י הסובייטים, אותם אלה שהמציאו את הלאומיות הפלסטינית.
בקיצור, כשהפרוגרס יאבד את השליטה, דברים יזוזו בעולם הזה. אל תיגעו בקבוצות שאתם אוהדים, גם ככה כדורגל זה אסקפיזם מרוע ושליליות שגם ככה קיימים, כולל בכדורגל עצמו.
2 לייקים