בגלל זה אני לא מצפה משוסקו למשל, להיכנס לפורום שלכם ולהטיף לכם מוסר על ההנהלה של ריאל מדריד. זה שדארקו נכנס לפה ומטיף לנו מוסר זה בעיה אחרת.
החולצה זה הבעיה קטנה אבל שמדגימה בעיה גדולה יותר. אם החולצה היתה ארוע חד פעמי או הבעיה הגדולה בניהול שלנו, היתי מסכים עם דארקו. אבל כתב האישום נגד ההנהלה שלנו הוא כל כך גדול. שאני אומר לעצמי, שהלואי וזה היה הבעיה הכי גדולה של ההנהלה שלנו וברצלונה. אבל זוהי בעיה הכי קטנה שלנו איתם. מי שבאמת עוקב אחריהם, מבין את זה.
מי שבאמת רוצה להבין, הנה חלק קטן מכתב האישום נגד ההנהלה הנוכחית, וזה רק ההקדמה וממוקד בתקופה של רוסל:
אני רק יכתוב נקודה קטנה, תחת ברתואמו ורוסל ברצלונה בפעם הראשונה בתולדתיה לא רק הואשמה בעבירות פלילות אלא גם הורשעה בהם. ומה ברתומאו ורוסל עשו? לקחו אחריות? לא חתמו על הסדר טיעון שמטיל את האחריות על המועדון ומנקה אותם.
ובאמת שהחולצה זה רק אנקדוטה קטנה. הלואי שהיא היתה הבעיה הכי גדולה שלנו. ברגעים אלו יוביץ חתם מנדי והזארד בדרך . לעומת זאת, אצלנו מתמקדים בלחרבן את העונה הבאה עם הבוטלר הבסקי שלנו.
בשנה וחצי שמתחילת 2011/12 ועד הפציעה מול פריז מסי כבש ל130 גולים רק בבארסה (עגול, בדוק אותי).
אתה בטח סקרן מה קרה בשנה הזאת שמסי התפוצץ ברמה שלא הייתה דומה לה בקריירה שלו. אז ככה - ססק נרכש ותיאגו עלה לקבוצה הראשונה. עם קישור שכלל את צ’אבי, אינייסטה, ססק, תיאגו ובוסקטס מסי (שעבר לשחק כחלוץ מדומה) לא התרכז בבניית המשחק בכלל (ולמרות זאת הוא עדיין סיים את השנה וחצי הזאת עם 40 בישולים בערך). זו התקופה שהוא שיחק בה בעמדה הכי קדמית בהיסטוריה, והוא פשוט טחן יריבות על ימין ועל שמאל.
מאז ססק התפגר, צ’אבי הזדקן, תיאגו עזב, ראקיטיץ’ הגיע ומסי מחזיק לנו את הקישור. תאמין לי שמסי, בגיל 32 ישמח מאוד אם דה יונג ארתור ובוסקטס ידאגו לבנות את המשחק של בארסה, והוא יוכל לשחק עם סוארז, גריזמן ודמבלה ב1/3 האחרון של המגרש. גם המספרים שלו יעלו בהתאם. גם בגיל הזה.
תאמין לי שאתה טועה, מסי מעדיף לבנות את ההתקפות כי הוא בונה אותם ככה שבסוף הוא יקבל את הכדור בחזרה במצב שממנו הוא יבקיע, לך תבנה על אחרים שהם לא מסי שיסדרו לך מצבים כמו מסי…
גם בתקופת השחקנים שציינת מסי היה בונה המשחק, כל תפקידם של האחרים זה להניע את הכדור כדי לתת אותו למסי במקום שממנו מסי יוכל לבנות משהו, יש כאלה שעושים זאת יותר טוב ויש כאלה שפחות.
לפי מה שאני קראתי, ארתור אמר שבנבחרת יש לו יותר חופש ללכת אחורה כדי לבנות משחק. זה קצת שונה מהציטוט ששוסאקו הביא.
“The main thing is that I participate in the creation of the play further forward at Barcelona , [whereas] in the national team I have more freedom to go back and build the play,” he said.
"I think that’s the biggest difference, as Tite gave me more freedom to look for the ball further back.
“[At Barcelona] I get more between the lines and I have to move towards the attack.”
הציטוט שלי ממארקה, עם תרגום של גוגל לאנגלית.
קרלס פויול מספר: סירב פעמיים לריאל מדריד: "זה קרה בהתחלה שנה לאחר שהם הביאו את לואיס פיגו (2001/02) וגם בעונת 2004/05 אז חוזה אנטוניו קמאצ’ו מונה למאמן והוא רצה לצרף אותי ואת רונאלדיניו. אבל סירבתי כי הייתי מחובר לברצלונה שהיא מבחינתי הקבוצה הטובה בעולם והשתוקקתי לזכות איתה בתואר. בסיום אותה עונה זכה הקפטן באליפות ראשונה בקריירה במה שפתח את דור ההצלחות…
אמנם הוא קיבל הצעה מקבוצה יותר גדולה, אבל הוא כבר היה בקבוצה שהיא לא סלטה וכאלה, וכנראה שההצעה הכספית לא הייתה מספיק גבוה כדי לשכנע אותו לעזוב את הבית, ותוסיף לזה שהוא כבר היה בחוזה מקצועני ארוך טווח בניגוד לסימונס הילד שאם לא היה עובר היה יכול להפסיד המון כסף.
גם מקצועית הסיכוי שלו להיכנס להרכב של אותה ריאל היה נמוך מהסיכוי שלו להחליף את אחד מההולנדים הבינוניים של ברצלונה.
אני לא אומר שאין שחקנים נאמנים לסמל, אני רק טוען שזה בערבון מוגבל, אם ריאל היו נותנים לו חוזה הגבוה ב-50% מהחוזה הנוכחי שלו בברצלונה הוא היה עובר.
תקח את עצמך כדוגמא, אתה האוהד הכי שרוף של ברצלונה, אם אני מציע לך מיליון יורו לעבור לאהוד את ריאל מדריד אתה לא תחליף קבוצה ? אני יודע שתמורת 100,000 יורו אני הופך לאוהד הכי שרוף של ברצלונה והיונייטד()
אם אתה באמת מאמין בזה אז הדיון שלנו הגיע למבוי סתום.
אני מאמין שאם זה היה 1 מיליון בברצלונה ו 1.1 מיליון בריאל שהיית בוחר בריאל, אבל אני כן מאמין לך שככה אתה באמת חושב עכשיו, כשהכסף יהיה מונח על השולחן תחשוב אחרת.
אתה יוצא מנקודת הנחה שכסף זה הכל בחיים (או לפחות השיקול המרכזי בכל מעבר לקבוצה או בהקבלה אל האדם הפשוט - קבלה לעבודה חדשה), אני טוען שיש שיקולים שהם מעבר לכסף, ויותר מזה בספורט מקצועני יש גם אלמנט של נאמנות, שוב, ממש לא לכל אחד ובאמת שרק ליחידי סגולה, אבל הם קיימים והם נשארים בקבוצה בעיקר בגלל נאמנות ולא רק בגלל שלא הציעו להם את ה15% יותר.
כסף זה לא הכל בחיים, לא הייתי מוכן לקבל מיליארד דולר ולוותר על הבריאות שלי לדוגמא, לא הייתי מוותר על אהבת חיי תמורת שום סכום.
אבל קבוצת כדורגל ? תזמין אותי למנת פלאפל(משהו טוב לא החרא שמגישים באיקיאה, והרבה חריף) פלוס שתייה ואני אהיה אוהד ברצלונה יחד איתך למשך 90 דקות.