כשלבני המשיכה ב’דיאלוג’ או כשגנץ נפגש עם אבו מאזן - הפכו אותו למשוגע. חלק מהתגובות:
באופוזיציה תקפו את דבר הפגישה. מהליכוד נמסר: “הממשלה הישראלית-פלסטינית של בנט מחזירה את אבו מאזן והפלסטינים לסדר היום. ויתורים מסוכנים לביטחון ישראל הם רק עניין של זמן. ממשלת בנט-סער-לפיד מסוכנת לישראל”.
מפלגת הציונות הדתית מסרה: “עשר שנים שהימין הצליח להפוך את אבו-מאזן ללא רלוונטי ולפרסונה נון-גרטה בעולם ולהוריד מסדר היום את שיח חלוקת הארץ והקמת מדינת טרור בלב ליבה של ארץ ישראל. בנט וממשלת השמאל שלו מחזירים את אוסלו אל השולחן ואת אבו-מאזן למרכז הבמה. בנט, רע ליהודים”.
מנגד, גם בחמאס תקפו: “הפגישה של יו"ר הרשות אבו מאזן עם שר המלחמה הישראלי בני גנץ מגונה ובלתי מתקבלת מצד כל הגורמים הלאומיים, זוהי סטייה מהרוח הלאומית של עמנו הפלסטיני. במקביל לפגישה הזאת בוצעה מתקפה של המתנחלים על אנשינו בגדה המערבית, מה שמוסיף עוד יותר למבוכה מהפשע של הנהגת הרשות. זוהי דקירה באינתיפאדה בגדה”.
“ההתנהגות הזאת של הנהגת הרשות מעמיקה את הפילוג הפוליטי הפלסטיני, מסבכת את המצב הפלסטיני, מעודדת את הגורמים באזור שרוצים לנרמל את היחסים עם ישראל ומחלישים את העמדה הפלסטינית המתנגדת לנורמליזציה”, הוסיפו בחמאס.
המדיניות של ‘חמאס הוא נכס’ היא מדיניות שמטרתה למשוך זמן ובסוף להעיף את הערבים. לכן סמוטריץ’ תמך בה. אותו דבר למדוע לא התחילו מרפיח - כי רצו להעיף את העזתים למצרים דרך המעבר.
אתה בעצמך הסכמת פה שישראל שוגה במדיניות החוץ שלה כיוון שהיא לא מסוגלת לשחק את המשחק. זו ביקורת לגיטימית מאד.
לגבי ניהול המלחמה - את ההישג של רצועות ביטחון כלשהן או איזורי כניסה של צה"ל ניתן היה להשיג לפני שירו כדור כי הייתה לנו כל הלגיטימציה לכך. לאחר מכן היינו צריכים להשתמש בכוח כדי שזה יקרה. גם אם היו שאמרו הפוך - והיו - הציפייה שלא יבקרו את הממשלה היא לא נכונה ולא ריאלית. הנהגה תמיד נשפטת על פי מבחן התוצאה. ביבי היה עושה בדיוק את זה.
אנחנו כמעט שם, עוד מעט האסימון יפול סופית
כל המחאה של לפני המלחמה לא הייתה, הרי, על הרפורמה המשפטית אלא ציבור שיצא מהבית שלו ואמר ‘די, אי אפשר להתנהל ככה’. אני יודע שזה קשה לעבור צד אבל מה לעשות שהמחנה השני מנהל את המדינה הרבה יותר טוב וגם הרבה יותר הגון.
אידיאולוגיות שייכות למאה העשרים. אז אני אדייק את עצמי: הויכוח הוא לא על האם ה"מנהיג" בעד ארץ ישראל השלמה או האם הוא בעד פתרון 2 מדינות ל-2 עמים. הויכוח הוא על איך מנהלים מדינה או איך במקרה שלנו עכשיו - איך מנהלים מלחמה.
אני לא אסנגר על גנץ ולפיד כמובן והם אכן אפסים גמורים בכל מה שקשור ללהיות אלטרנטיבה שלטונית. הדבר היחיד שהם יכולים להציע זה ענייניות. מה קורה כשמנהלים מדינה או מלחמה בצורה מקצועית, נטולת אינטרסים אישיים (באופן יחסי כמובן)? זה מה שיש למי שאינו נתניהו להציע. בעיניי זה חתיכת הבדל ענק.
אני מתקשה להסביר את מה שאני מנסה לטעון בלי להישמע כאילו אני מחפש תירוצים לגנץ ושות’ אבל עוד לפני שמישהו חשב פוליטיקה נתניהו כבר מיסגר את הדיון. עוד לפני שהתקיים דיון על עתיד עזה נתניהו כבר סינדל פוליטית את כולם ל’רק לא הפיתרון היחיד שאפשרי’. עוד לפני שמישהו חשב פוליטית נתניהו כבר הוביל למלחמה ארוכה.
כולם משחקים לפי החוקים ובינתיים נתניהו גונב את הכדור.
אני מצפה מפוליטיקאים שיהיו פחות מפגרים ויבינו שכשהיריב שלהם משחק פוליטיקה הם לא יכולים להשאיר את המגרש ריק. נתניהו לא אשם שכולם מטומטמים. הוא אשם בזה שהוא נעדר מוסר ברמה הכי בסיסית שיש. פסיכופת.
הוא שילם לבעל עיתון (אם אפשר לקרוא לזה עיתון) שיקנה סיפורים נגדו כדי לא לפרסם אותו… ואז הוא שיקר ורימה וזייף כדי להעלים את מה שהוא ידע שלא חוקי. המון פשעים שמנוגדים לחוק… אז נגיד אה שטויות כולה עבר על כמה חוקים? אז בשביל מה צריך מערכת חוק?
יש איזה בלבול שהשתרש לפיו למנהיגים מותר לעבור על החוק כי אם תעמיד אותם לדין אז אתה פוגע במהלך הדמוקרטי של רצון העם…
אם אתה מציע לא להעמיד את טראמפ לדין אז בוא נבטל את חוקי המס, את חוקי ניהול הקמפיין, את החוקים שאוסרים על זיוף מסמכים…
שימו לב שהדיון הוא לא על טראמפ אלא על האם החוקים צריכים להתבטל? אם אתם מסכימים שלא הרי שטראמפ נמצא אשם ולכן כמו כל אזרח צריך לשלם את המחיר.
רדיפה פוליטית זה כשמאשימים מישהו במשהו שהוא לא עשה.
בעייתי כי המציאות יותר אפורה מזה. זה קצת כמו תפיסות ברחבה בקרן. זה קורה, כולם יודעים שזה קורה וכשמענישים על זה מסתמן כסלקטיבי. השאלה היא לא אם מישהו עשה משהו או לא אלא “את מי מחפשים יותר”.
יתכן מאד ואני לא מכיר טוב את הפרטים. להבנתי היא ניסה להשתיק אישה שניצלה באופן ציני את הסיטואציה ושילם לה בצורה שיהיה קשה לעלות עליה כדי שזה לא יתגלה.
לא מכיר מעבר. יתכן וכדי להשלים את ההסתרה הזו הוא עשה דברים אסורים - אתה מכיר את דעותי וטראמפ הוא לא בדיוק הסגנון שלי - אבל מהותית אני לא מזהה פה הרבה. אם רבע ממה שאומרים עליו נכון, וזה שהוא רמאי שרימה בערך כל מי שעשה איתו עסקים (מילים ששמעתי מתומכי שמאל אמריקאים) - אז הפרשה הזו היא הסיפור הקטן. אם זה רק הסיפור של הבגידה באשתו - לא יודע…
תפיסות ברחבה משול להעלמת מס? לזיוף מסמכים? לתשלום דמי השתקה ברמאות? להטיית קמפיין? אני הייתי אומר שתפיסה ברחבה זה ניסיון לעבור פקק מהשוליים כדי להגיע לפניה ימינה בלי לעמוד 3 דקות.
אבל יש מערכת משפט בארה"ב והמושבעים פה אחד מצאו אותו אשם בכל אחד מסעיפי האישום…
יש חוק. מועמד לנשיאות צריך לציית לחוק. אם הוא מפר את החוק הוא עומד לדין ככל אדם ואם הוא יוצא אשם אז הוא עבריין מורשע. טראמפ היחיד שעמד למשפט על זיוף? על הטיית קמפיין? על העלמת מס? מגיע לו יחס מיוחד?
זו לא הנקודה שלי. אני מסכים איתך שזה צריך להיות אסור כמו כל עבירה אחרת. ברגע שזה לא נאכף באותו אופן על כל הצדדים זה מסתמן העבירה לא חמורה בסטנדרטים שנועדה “לתפור תיקים”.
אידאלית: פנדלים, כרטיסים או לחילופין פסילה, משפט וכ’ו. בפועל, אם זה לא נאכף בכל מצב זה בעייתי.
בפנדלים אתה יכול להוכיח שבארסה קופחה לעומת ריאל מדריד. אני לא מבין איך מסיקים תפירת תיקים פה? את מי היו צריכים להעמיד לדין ולא העמידו? מי מהמועמדים העלים מס? או שילם דמי שתיקה? או היטה קמפיין?
טראמפ להגנתו טוען תפרו לי תיק. יש הוכחה כלשהי לטענה? הרי תפירת תיק זה נגד החוק… כל עבריין יטען לאכיפה בררנית. מה זה אומר?
יש נאום מפורסם שלו באיידהו (אאל"ט) שהוא טוען שהמערכת מכורה כי הוא עצמו משתמש בפריצות שלה כל הזמן. עבירות כמו השתקה, טובות הנאה והעלמת מס הן כנראה הכי נפוצות באנשים הדרגים הללו. המון ספורטאים, אומנים וגם מנהיגים נתפסו או הועלו חשדות בעיניין נגדם.
לא כולם נתפסים, ה var באופן נוח לא תמיד עובד. כשאחד נתפס בעבירות בסדר גודל הזה זה מרגיש “לא מספיק”.
מה אכפת לי בת’כלס, שגם הוא וגם ביבי ילכו לכלא. אין לי בעיה עם מועמדים אחרים בימין או אצל הרפובליקנים.
