קודם כל כן, הקצנתי בכוונה לצורך הדיון וגם ביצעתי הכללות (כולל בהודעה הבאה). זה לא אומר כלום על אדם ספציפי אלא על כלל הציבור
מה זה אומר בפועל?
פעם היו יותר שכונות חילוניות והיום יש בקושי את בית הכרם כמובלעת. כולם בירושלים הם מיעוט, למה דווקא לליברלים אסור לעשות מה שבא להם? וכמו שטען @Paco-Pavon ירושלים מנבאת (ותמיד ניבאה) את המגמה במדינה. לא אוהבים ליברלים. אתה אפילו אומר את זה בעצמך.
אני ירושלמי אז אתה לא יכול לעבוד עלי. הכיפות הסרוגות שונאים את החרדים ושניהם שונאים את הערבים. המזרחים של גילה ונווה יעקב שונאים את האשכנזים הליברלים וכו׳
תבדיל בין העובדה שבירושלים האחד על אחד הוא הרבה יותר מכיל ומכבד, לבין העובדה שהדינמיקה בין הציבורים השונים היא גרועה בדיוק כמו בשאר מדינת ישראל.
מנסים, שיהיה בהצלחה. אמרו את זה גם ב׳סיבוב׳ הקודם אבל אז רוב החברות הכביכול נוצצות היו יותר ייצור מ R&D אמיתי פרט לכמה צדיקים.
אני לא רואה את זה כך. יש את השכונות החרדיות והמרכזים החרדים (בעיקר גאולה מאה שערים), ויש את השכונות המעורבות של חילונים דתיים מסורתיים וקצת חרדים פה ושם. מרכז העיר, איזור התחנה המרכזית, התחנה הישנה, השוק, כל הקו הזה של הרכבת חופשי לגמרי. אז נכון יש גם שכונות חרדיות, אבל זה לא נורא כמו שאתה מתאר.
למה לליברלים אסור לעשות מה שבא להם? שיעשו, בבחירות אנחנו רואים כמה הם מצליחים, ולא, 90 אחוזים מירושלים לא חרדית ולא רק החרדים לא הולכים איתם. ירושלים העיר הכי חשובה למסורת היהודית, מי שזה לא מדבר אליו שינסה לשנות את זה, אבל לרוב המוחלט של הירושלמים זה לא מתאים.
כולם שונאים את החרדים והחרדים רוצים להיבדל מכולם, זה המצב בכל המדינה. וכן גם עם הערבים יש מתיחות כי העיר הזו ידעה הרבה טרור ויש הרבה שכונות שגידלו לא מעט טרוריסטים בירושלים. חוץ מזה השאר הגזמות. המזרחים והאשכנזים לא שונאים אחד את השני, ואני לא ראיתי פה בעיות מהסוג הזה. יש כאן ערבות הדדית יוצאת מן הכלל, ארגוני חסד וסיוע בכל פינה, וזה ממש לא משנה מי אתה.
אתחיל מהסוף - אתה חייב להבדיל בין האחד על אחד לבין הפוליטיקה. אחד על אחד - מסכים איתך. בירושלים אתה לומד להסתדר ולהכיל את כולם. היחס אחד לשני הוא הרבה יותר מכבד.
אתה רציני תגיד לי? יש ריב על כל מרכול שפתוח בשבת וכל מצעד גאווה הוא מאבק. עזוב שאתה סותר את עצמך מהותית בדיוק משפט אחד אחרי זה
רציני מאוד. שינסו לעשות יותר נכון, זה פשוט לא ילך להם. מדובר בקומץ יחסי שמנסה לשנות את פני ירושלים, אז על כל דבר ילחמו איתו. הרוב המוחלט של הירושלמים לא רוצה מצעדי גאווה פה, זו הקהילה הגאה שנסה לתקוע לנו את זה בגרון בכוח.
זה לא סיפור של מזרחים ואשכנזים, זה הסיפור של אנשי השמנת הפריווילגים מהקיבוצים (שלרוב היו יוצאי אירופה), אל מול האנשים ששוכנו במעברות ואז עברו לשכונות, בין היתר בירושלים (שלרוב היו עולי המזרח). כירושלמים בינינו לבין עצמינו? ממתי עניין אותנו אם מישהו אשכנזי או מזרחי? כשהיית בבית ספר הייתם חבורות נפרדות? איפה אתה פוגש את זה?
איזה לשנות את פני ירושלים, חנן. הם שלושה וחצי אנשים שנשארו בעיר. זה מיעוט נכחד ומתגונן עם חמישה פאבים ושלוש מסעדות.
הכוונה לאשכנזים ומזרחים במובן של ישראל הראשונה והשניה. לא עדתי, אומר לך את זה בתור חצי מזרחי בעצמו. המתאם הכי טוב לזה הוא לדעתי מסורתיים מול חילונים ליברלים. וכן הם לא אוהבים אחד את השני. לא במדינה ולא בירושלים.
זה בדיוק הטענה שלי. שלושה וחצי אנשים שנאבקים לשנות פה את העיר. הירושלמים פשוט לא רוצים את זה. מי שזה לא מתאים לו יכול לעבור לכל מקום אחר בארץ, באמת שיש אופציות אחרות.
לגבי הפסקה השניה שלך אני לא יודע. כולנו ירושלמים כולנו באותה הסירה. אין פה ישראל הראשונה והשניה. אני לא ראיתי בעיות בין המסורתיים לחילונים. אני באמת חושב שאין את הבעיות האלו כאן, לפחות אני לא נתקלתי בכאלו.
תהרוג אותי, אני לא מבין איך שתי הפסקאות שלך לא סותרות אחת את השניה. שלושה וחצי חילונים שמנסים לחיות כמו חילונים. אתה בעצמך אומר שהם לא רצויים ואז מספר לי שאין בעיות בין ישראל הראשונה והשניה.
כמעט כל החילונים שהם לא מסורתיים תומכים במה שהתעוררות מייצגת. מצעד הגאווה הוא נייר לקמוס מצויין לסיפור הזה. רוצים יותר עסקים פתוחים בשבת, מצעד גאווה למי שבא לו וכו׳.
קשה להגיד, כי גם זה מאוד תלוי איפה אתה גר, לכל חבל ארץ מיסוי אחר, והפער בין פרברי מדריד לפרברי קטלוניה הוא גבוה.
יש לך עוד הרבה ערים גדולות המרכזיות לחיות ולעבוד בהן, והנדלן בין אם שכירות או קנייה הוא בהתאם. מוזמן להסתכל באתר של idealista ( היד 2 הספרדי) ולראות בהתאם.
המנוסה המשמעותי בספרד הוא אחוז האבטלה הגבוה ובבתאם רמת ההשכלה בכדי להשיג עבודה טובה, בטח בתחום הפיזיותרפיה. בפרטי המשכורות דיי דומות, גם לוטרינרים אם קראתי בזמנו נכון.
בשבילי נורת אזהרה היא ירידה של 3% ביום. זה גורם לי לבדוק מה המצב בצורה תכופה.
אם יש ירידות גם ביום למחרת, אני ברצינות אשקול למכור.
אבל זה תלוי מה גרם לירידות. בקורונה, כמו שרשמתי לקח לי כמה ימים לקלוט שזה רציני ולא סתם סיפורים של קליקבייטס. בזמן הזה התיק שלי ירד עוד כמה אחוזים טובים.
אין לי אלגוריתם לזהות מראש סימנים לירידה. אני מאמין בטכנולוגיות ומאמין ש AI יישאר לנצח כמו האינטרנט.
נראה שכרגע האיום הכי גדול על שוק המניות הוא הרטוריקה של סין נגד טייוואן. בטיוואן מיוצרים רוב הצ’יפים בעולם, ואם יהיו ירידות בבורסה עקב מהלך צבאי סיני, זה בהחלט יכול לגרום לי למכור.
ההיסטוריה מלמדת שזה דומה לדוט קום. שוויים מנופחים ועסקאות סיבוביות. אז, לאחריהן הגיע הפיצוץ מה שלא סתר את העובדה שהאינטרנט היה שם בשביל להישאר. כלומר, ‘פיצוץ בועה’ מתקיים ביחד עם העובדה שהאיי איי לא הולך לשום מקום. מתי, כמה (אז זה היה מיליארדים, היום הרבה יותר) וגם האם בכלל מן הסתם - אין לדעת
מה שהיה בדוט קום היה מפחיד. הסתכלתי עכשיו, הנסדאק במרץ 2000 הגיע ל 5000 נקודות ואז קרס. לקח פאקינג 15 שנה עד שחזר לרמות האלה. זה מפחיד ברמות.
אני כתבתי פחות או יותר מה אני אעשה - אתחיל לדאוג אם יהיו יומיים רציפים של ירידות חדות, ורק אז אשקול ברצינות למכור בצורה מאסיבית.
אנקדוטה אישית על בועת דוט קום - התחלתי לעבוד בהייטק במשרה מלאה בסוף 1999. קיבלתי אופציות כמקובל, שאפשר היה לממש חלקית אחרי שנה ואז כל שנה עוד קצת. אחרי כמה חודשים , במרץ 2000, האופציות האלה היו שוות למחיר דירה במרכז. אם יכלתי למכור, הייתי יכול לקנות דירה במזומן. אבל כשעברה שנה ויכלתי למכור, הבועה כבר התפוצצה והאופציות לא היו שוות כלום.
