קרוס הצליח להשכיח את העובדה שגם רויס פורש ולהטות את כל האהדה אלינו בגמר הזה אחרי שכולם רצו שדורטמונד תיקח, עוד שחמט של המאסטרו.
כן אבל הוא בסה"כ היטה את האהדה לרוחב ולא לעומק, ואחרי התנועה שהאוהדים בעולם עשו לכיוון הליגה הספרדית האנדרדוגית - זה היה מתבקש משחקן ברמתו שיטה את האהדה לכיוונינו.
לא יודע, לא נפלתי מהכיסא.
כמו כל דבר שקרוס עשה בקריירה, רק עוד כמה שנים נעריך
ואני חשבתי שאני משווה שחקן 50/50 לשחקן 50/50 אחר…
טוני קרוס יחודי בכך שהוא לא ורסיטלי וכופה סגנון משחק מסויים על הקבוצה, התאים אז לקבוצה ההיא היום כבר קשה למצוא לו מקום בשיטות המודרניות.
קרוס יכול היום להצליח בקבוצה שמשחקת עם 4 קשרים, לא יכול לשחק בקישור של 3, קרוס מאוד חכם והוא יודע זאת יותר מכולם, לדעתי הבין כנראה שעם ההגעה של אמבפה שנשחק 433 עונה הבאה וזה יפגע בעיקר בו והחליט לפרוש בשיא כשהוא שחקן מאוד חשוב בקבוצה.
דרך מאוד מיושנת להסתכל על הדברים. מודריץ’ וקרוס השלימו אחד את השני כל כך טוב לא כי הם היו דומים. שניהם על הנייר שחקני 5050 אבל התפקוד שלהם היה שונה.
קרוס היה צריך את מודריץ׳ שישלים אותו כדי להצליח עד כדי כך. מודריץ׳ היה משלים נפלא כל קשר שהיה משחק לצידו (כפי שעשה, למשל, עם פאקינג ראקיטיץ׳ בקרואטיה במשך שנים). פרגון-פרגון אבל בואו לא ניסחף עם המחמאות למלך הכרובית. זה עלבון ללוקה.
כרוב. פרוסות כרוב, תימין, שמן זית, מלח, פלפל. זה המתכון שגיא פרסם פה בזמנו. שמח להגיד שניסיתי והוא אחלה.
אחד המשפטים הכי הזויים שאי פעם נכתבו כאן !
קרוס שחקן מאוד מוגבל שחייב שישלימו אותו, מודריץ’ זה הקשר המושלם, לא צריך אף אחד שישלים אותו והוא יכול להשלים ולהפוך כל קשר לצידו לקשר מדהים.
תגידו, החוזה הנוכחי של קרוס התחיל ונגמר מתי?
כי 2 תגובות מעל זו שציטטת פה, קיימת התגובה הזו -
אפשר להבין מראיון של קרוס ב-2020, שהוא תכנן לפרוש בסיום החוזה שלו כבר אז. כלומר - יש מצב שיש פה דיוק גרמני בשיא תפארתו, ואחלה מילה.
עריכה: הוא סיים חוזה בשנה שעברה, והעריך בשנה. אז…טכנית הוא עדיין דייק.
פרידה קשה וצפויה. ככה זה עם השחקן הזה הכול צפוי ובכל זאת קשה לך לעכל שהוא עשה את זה באמת. גם פס שהוא כל כך ברור כשהבלם יוצא קדימה ומשאיר חור מאחור משאיר אותך פעור פה כשקרוס עושה את זה.
כל כך הרבה תכונות יש בשחקן הזה שהופכות אותו לייחודי ברמה ההיסטורית. ועל כולם אני בטוח שאני ואחרים ירחיבו כשההודעה תתעכל וככל שהסיפור שלו ביורו יתקרב לסיום אמיתי. אך יש תכונה אחת שתמיד בלטה בו אצלי והיא בוהקת בעיקר עכשיו אחרי הודעת הפרישה שלו. וזה שהוא שחקן שתמיד מכתיב את הדברים. גם במשחקים הכי לא צפויים, שלחצו אותנו, שהתבנקרו מולנו, שתקפו אותו אישית בקרבות מיקום במגרש או סתם למנוע ממנו קבלת מסירה במקום שנוח לו. הוא לא איבד את בראש והמשיך לעשות את אותו הדבר. לפעמים זה היה מייאש אותך כאוהד שהוא ככה. אבל תחשבו עכשיו מה עובר על האוהד ממול שחייב שהקבוצה שלו תיתן גול והוא רואה את קרוס עם הכדור. מה רמת הייאוש של אותו אוהד. אני יכול להזדהות עם אותו יריב ולהגיד לו שגם אני הרגשתי את זה עם צ’אבי הרננדז כשהוא שיחק מולי. בים הכדורגל שאני אוהב עד לכדי לפעמים אובססיה יש מלא נעלמים, קרוס וצ’אבי הם הקבוע. הם ההיגיון בתוך האיגיון. איזה היסטורי השחקן הזה. אני עוד יכתוב עליו הרבה מילים, פרידה כל כך קשה עבורי ועם זאת כל כך קרוסית. הוא קבע שהוא יפרוש בשיא וכל ההצלחה העונה וההייפ מהעונה הבאה לא הזיזו אותו מילימטר.
נ"ב, אחרי הפרישה שלו לוקה די בוודאות יישאר. אני אישית לא חשבתי שהוא צריך להמשיך לעוד עונה. אבל במצב שנוצר אין ברירה אלא להשאיר אותו. עזיבה של קרוס ולוקה באותו הקיץ זה כבר לא אפשרי גם מבחינה אישית ובטח ברמה המקצועית.
למה מה הבעיה אם לוקה מודריץ’ מבין שהוא משחק נניח 35 משחקים בעונה ובימים הגדולים הוא עולה מהספסל, קיצץ גם בשכר שלו לפי מה שפורסם ככה עשה צעד לקראת המועדון אז מה הבעיה? אני חושב שהשער נגד סביליה הרים אותו מהקרשים נקרא לזה ככה. בקלאסיקו נגד ברצלונה אמנם עם מרכז שדה חסר - הוא היה מצוין. מודריץ’ כשחקן ספסל זה אחלה. זה לא מקרה נניח כמו מרסלו בקיץ 2022 שממש כאב לי שיעזוב ונפלט לי פה מהמקלדת להשאיר אותו בשביל ‘חדר ההלבשה’ שזה לא מספיק.
חייב להגיד לכם אגב שידידה שלחה לי וואטספ בצהריים כשביקשתי ממנה משהו אחר בכלל ואמרה לי “ראית על טוני קרוס?”. ישר נכנסתי לטוויטר וראיתי הודעה רשמית, אני הייתי משוכנע בימים לפניכן שהוא חותם לעוד עונה. וכשלא הייתה תמונה עם חולצה והכיתוב 2024 - פה חשדתי. ממליץ לכם לחפש את הפוסט שהקדיש לו לוקה מודריץ’, מרגש לא פחות מזה של פדה ואלוורדה.
שלוקה לא מודע לעצמו. קל מאוד ללוקה היום להגיד שהוא רוצה להמשיך עוד עונה ושאין לו בעיה להיות שחקן סגל ואפילו להוריד דרסטית בשכר (ראיתי דיווחים של אפילו 50 אחוז!!! קיצוץ). על פניו הכול יפה, אבל כשאתה נזכר איך הוא הגיב בתחילת העונה כשהוא סופספל אתה מבין שזה לא מצב שנוח לו איתו אישית וכמובן שמרמור של שחקן בקליבר של מודריץ’ (גדול הקשרים לדעתי, אפילו מעל זיזו) משפיע על המערכת ברמה המקצועית. ולמה אני אומר שללוקה קל להגיד את זה היום, מהסיבה הפשוטה שבלי לשים לב הוא משחק בשלושה החודשים האחרונים המון. הרבה מעבר למה שהיה מיועד בעונה הבאה בתיאוריה ובטח בעונה הנוכחית בפועל (חצי העונה הראשונה). לוקה לשיטתי מוכן להיות שחקן סגל לגיטמי ולקבל את מעמדו בקבוצה כשהוא במצב הנוכחי!!!, כשהוא משחק כל משחק ולרוב אפילו פותח. אני לא מאמין לו שלא יתחילו פרצופים אחרי שני משחקים שהוא לא יקבל דקות. ועדיין, במצב הנוכחי לאחר פרישת קרוס הוא חייב להישאר. בעולם המושלם שלי, בעונה הבאה קרוס היה הופך ללוקה של העונה.
אני לא זוכר שחקן שהייתי כ"כ רגוע כשהכדור היה אצלו כמו טוני קרוס. לקרוס אין שום תחליף.
התחליף הוא כנראה לשנות שיטה. לא בטוח שזה יהיה גרוע, אגב. ימים יגידו.
בדיוק חשבתי על זה היום , הקריב את סוף הקריירה שלו למעננו גם מחוץ למגרש
טוב אז היו שחקנים גדולים ממנו שעזבו , סמלים יותר ואהובים יותר.
ראול , איקר , רונאלדו , ראמוס ומרסלו ועוד …
אבל משום מה קשה לי עם הפרידה הזאת ממש ואני מסתובב עם תחושות של עצב ומחנק וקשה לי לאכול את זה , אולי כי זה בעצם סוף עידן ממש של הקבוצה ההיא (ובכלל הקישור ההוא) , זאת שכבשה את אירופה והחזירה לכולנו את הגאווה , אולי בגלל שעם פרידה מלוקה כבר השלמתי נוכח המעמד החדש שלו העונה או אולי בגלל שראיתי בקישור שלנו כל השנים ככוח הכי גדול בעצם של הקבוצה שזללה את הגביע עם האוזניים 5 פעמים - וזאת באמת עובדה כי גם שרונאלדו עזב והשושלת נעצרה הם היו שם ושלטו בקצב והחזירו אותנו למסלול האירופי ,
אבל נראה לי בעיקר בגלל העונה הגדולה של טוני
וזה בא לי ממש לא צפוי .
איך אפשר לסכם שחקן כזה ענק בהודעה אחת , רבות עוד ידובר …
אבל הדבר אולי שהכי חשוב להגיד יותר מה - %99.99 אחוזי דיוק במסירות זה האופי שלו ומה שהוא נתן בחדר הלבשה , שחקן שמשחקים גדולים שקצת הייתי חושש מהיריבה הייתי מסתכל ורואה את הבלונדיני עם ה-8 על הגב נותן עוד פס היה מרגיע אותי …
אני לא דואג לגבי העתיד כי כבר המועדון שלנו כבר הוכיח לא פעם שאין שחקן שגדול מהקבוצה ולכל אחד יש מחליף ובטוח שזה יהיה שם גו’ד שיביא משהו אחר קצת ומרענן בקישור , שיהיה לנו בהצלחה !
תודה רבה טוני על המון המון רגעי אושר
ובטוח שאתה מכין לנו עוד אחד גדול ואחרון לפני שאתה הולך
A por la 15 !!!
מה שמדהים בקרוס זה שהוא לא היה מהיר, לא היה טכני בטירוף, לא ידע לכדרר, לא היה פיזי, לא היה לו דמיון במשחק שלו ועדיין היה מנהל המשחק הכי טוב בדור שלו, והדור שלו הוא אולי הדור הכי מוכשר בהיסטוריה מבחינת שחקני קישור, הוא היה שחקן חכם, מאוד חכם, וככזה גם היה מודע יותר מכולם לחיסרונות שלו, iq הכדורגל שלו הוא מהכי גבוהים אי פעם, להיות לא לחיץ ולא לאבד כדורים עם כל החסרונות שלו זאת גאונות טהורה.
טוני קרוס הקדיש 20 דקות וזה גם לא מספיק זמן, מהפרק האחרון בפודקאסט עם אחיו - להחלטה הקריטית שקיבל - ההחלטה לתלות את הנעליים אחרי יורו 2024. “לא רציתי שמישהו מהסביבה שלי יצטרך להגיד לי ‘טוני - זה נגמר’”.
“כל מי שהקשיב לי היטב בשנים האחרונות, שמע אותי אומר בשלב מסוים שהאופציה היחידה עבורי היא לסיים את הקריירה שלי בריאל מדריד. העונה האחרונה שלי בריאל פירושה שהקיץ הזה יהיה הסוף. זה הרבה יותר קל לחשוב על זה הרבה זמן מאשר להגיד את זה. אני מקבל צמרמורת כשאני חווה משהו, כשאני באצטדיון או כשמישהו אומר משהו, וזה נותן לך צמרמורת, אז זה חייב להיות מיוחד גם מחוץ לספורט, אני חושב שזו הייתה כנראה ההחלטה הכי קשה בחיי, שלא נאלצתי לקבל החלטה קשה יותר. הכדורגל אצלי התחיל בגיל שש ואתה מנהל את זה במידה מסוימת עד שאתה בן 34, זו החלטה מאוד מאוד רצינית, אם הכדורגל תמיד היה במרכז החיים שלך. לכן זה לא כל כך קל עכשיו אני יכול להבין את ההרגשה הזו, מצד אחד מאוד שמח ועצוב מצד שני”.
ההחלטה שלו בקיץ שעבר להמשיך: “כבר הייתי קצת בנקודה של קבלת ההחלטה הזו לפני שנה. גם אז חשבתי על זה הרבה זמן. בדיעבד, אני חייב לומר שזו הייתה החלטה נכונה להמשיך עוד שנה, כי הדברים באמת הסתדרו כפי שקיוויתי - שאני נשאר בריא, זה לא היה יותר מדי עבור הגוף שלי, זו הייתה עוד עונה שלמה ללא פציעות. בנוסף, נהניתי מאוד ברוב המשחקים. הצלחתי לשמור על הרמה שלי והצלחנו כקבוצה, זו תמיד מטרה גדולה כשחושבים על פרישה, שרוצים לפרוש בהצלחה עוד לפני גמר ליגת האלופות, אני יכול לומר שזו הייתה עונה מוצלחת. עכשיו זה נראה כמו הרגע הכי טוב בקריירה שלי עם כל כך הרבה דוגמאות זה לא קל. הקריירה חמקמקה, לא רציתי לאיבוד, זה עלול לקרות מהר מאוד, ושהאנשים סביבי היו צריכים להגיד לי בסוף: 'זה נגמר! או שבסוף אשב כאן על הספסל עוד שנתיים-שלוש. זה, במובנים מסוימים, לא יהיה ראוי לקריירה, אז אני שמח, שמח וקצת גאה שהצלחתי להימנע מכל הדברים האלה. זו הרגשה נעימה”.
תגובת האנשים: “משפטים שאמרו לי הרבה - ‘אבל אתה במרחק קילומטרים מכל הדברים האלה, אתה יכול בקלות לשחק ככה עוד שנה’ יתר על כן, מאז שנה שעברה, אבל גם עכשיו עם הפרויקטים השונים שבניתי או שאני בונה במקביל, אני יכול לדמיין חיים ללא כדורגל כשחקן פעיל. זה לא אומר שאני לא מתגעגע למשהו - כדורגל היה המרכז של חיי מאז שהייתי בן שש, כמובן שאני אתגעגע אליו. עזוב את זה עכשיו, בעוד שנה או בעוד חמש זה ברור שבשלב מסוים זה יהיה שינוי גדול לחלוטין: יותר זמן בבית, לא כל כך הרבה נסיעות ושהות במלונות במהלך עונה כזו. בנוסף לכל הכיף וכל הניצחונות, אתה גם מקבל את התחושות האלה, שתמיד יש לך עשר או שתים עשרה נסיעות בשנה שבהן אתה חושב, “וואו, אלו ימים מבוזבזים”. אתה מגיע הביתה או שאתה שוב נוסע שלושה ימים למשחק כדורגל של 90 דקות. עד כמה שמשחק הכדורגל הזה כיף, לפעמים אתה חושב, “וואו, אני נוסע לשלושה ימים, במלון, מה יכולתי לעשות בבית בזמן הזה?” המחשבות האלה היו לי בראש כבר זמן מה… אני מצפה לקבל קצת זמן של הגדרה עצמית, יותר זמן בבית”.
ריאל מדריד השאירה את ההחלטה בידיו: “העיתוי הוא טוב כי עובדה שעשיתי את ההחלטה הזו בעצמי. יכולתי לקבל אותה בעצמי בכל עת, לא הפעילו עליי לחץ. התחושה הזו חשובה מאוד, של להחזיק אותה בידיים שלך. וזה לא תמיד כך. אני רוצה ליהנות מכדורגל בשבועות הקרובים ולמקסם את ההצלחה שלי. אם אתה לא מתפקד באופן עקבי, החיים הממוצעים במועדונים כאלה - לפעמים יצאתי להרפתקה אכזרית”.
הגעתו למדריד: “הדרך שבה קיבלו אותנו כאן בזרועות פתוחות הייתה מאוד מיוחדת. לא הייתה לי הרגשה שקודם כל אני צריך לשחק טוב ולהוכיח את עצמי ורק אז להיות נאהב. הייתה לי הרגשה שמיד קיבלו אותי למשפחת ריאל מדריד. זה נתן לי מיד דחיפה טובה, ובמשך השנים היא הפכה למערכת יחסים שעדיין נחשבת לבלתי נפרדת. זה לא רק נאמר על ידי שני הצדדים, זה הוכח וחי ולעולם לא אשכח את האמון, ההערכה והחיבה שהם גילו. אני כאדם וככדורגלן תמיד ניסיתי להיות כמה שיותר נאמן כשאני חושב על כמה היו ספקולציות במהלך עשר השנים האלה… אף פעם לא היה בהן שמץ של אמת. ריאל מדריד באותן שנים, זה וממשיך להיות מיוחד, אני יכול רק להודות למשפחת ריאל מדריד, לריאל היה הגושפנקה, הכל נקנה היה יחד. אחרת זה לא היה עובד עשר שנים, אחרת זה לא היה מצליח כל כך. יש הכרת תודה משני הצדדים, כי ריאל עשתה איתי עסקה לא רעה. זו החלטה לא קלה לעזוב את מועדון חיי, את הבית הזה שמצאתי כאן. אני נשאר כאן במדריד בעיר וגם זה משהו”.
השפעת החזרה שלו לנבחרת גרמניה על ההחלטה לפרוש: “בסופו של דבר, לא ממש, הייתי אומר, למרות שהתחלתי לחשוב על זה במקביל. ולא בהכרח חיברתי ביניהם (בין המקרים), אבל לא פעם עלה הרעיון: אחד כן, השני לא? או שניהם כן או שניהם לא? - מה הפתרון הטוב ביותר לכל דבר. חשבתי על זה: זכייה בליגת האלופות וגם ביורו, זה מה שהחלטנו (צוחק). אבל לקח לי יותר מחודשיים מאז שחזרתי לנבחרת להחליט שסיימתי עם הכדורגל”.
החשיבות של המועדונים בהם שיחק לפני שהגיע לריאל מדריד: “בסופו של דבר, זה מה שגרם לי להיות מספיק חזק ללכת לריאל מדריד, אין ספק בזה. אבל אני עדיין שחקן פעיל כאן, אני אפסיק לשים בצד את הרעיון של סוף הקריירה שלי אחרי ההכרזה הזו. כי יש לי מטרה גדולה - לנצח בוומבלי ולזכות בליגת האלופות, הגביע ה-15 עם ריאל. וגם לשחק באליפות אירופה טובה עם גרמניה בקיץ. ומהקיץ יהיה לי מספיק זמן לחשוב על מה שהשגתי, אני עדיין שחקן שחולם בגדול”.
הוא גם היה סוחט הפאולים הטוב בדורנו. אחד הטובים בהיסטוריה בזה.
כנראה אחד הדברים שעזרו לו להתגבר על החסרונות.
מבחינת היכולת של ריאל להתגבר על העזיבה, השחקן היחיד ברשימה שבאמת היווה עזיבה משמעותית יותר זה רונאלדו. ראול כבר לא היה שחקן בסוף דרכו, איקר ומרסלו שייכים לעמדות הרבה פחות קריטיות, וראמוס גם ככה היה משחק רק במשחקים גדולים.
אני קצת מודאג ואני נוטה לחשוב שלהתגבר על קרוס יכול להתברר כמשהו לא כזה קל. היו לו החסרונות שלו כמובן, אבל את מה ששלו אי אפשר לקחת לו ואני ממש לא שותף להתלהבות הרבה משלישיית קישור העתיד שלנו (טשואמני, קמאבינגה ופדה) - זו שלישייה אפורה מדי ואין לי בכלל ספק שאין סיכוי שנוכל לשחק איתם לאורך זמן. אז כן, יש את ג’וד, אבל אני לא אתפלא בכלל אם נגלה שיש צורך ברכש של קשר נוסף שיודע לנהל משחק שישחק לצד ג’וד ואחד משלישיית המנועים שלנו.
אני חושב שקרוס שחקן מאוד מאוד טכני ובלי זה הוא לא היה טוני קרוס. לחטוף לו כדור היה דבר כמעט בלתי אפשרי, הוא היה בלתי לחיץ בזכות ה-IQ שלו לצד השליטה בכדור, זה לא היה עובד עם IQ בלבד.
קשה לי לדמיין שנעלה עם הרכב קשרים של פדה, קמא וטשואמני, זה בעצם אומר שנהיה יותר בסגנון של אנריקה בבארסה- שלישיית חוד שעושה הכל לבד (מן הסתם ג’וד, ויני והצב), עם קישור בלי סוף אנרגיות אבל מינימום דימיון, כלומר משחקים מהירים מאוד והרבה הזדמניות גם לצד השני.
נראה לי שיתאים יותר קישור של ג’וד עם שניים מהם או אפילו שלושתם, ואז נראה גם איזה לוקסוס יכול להיות לוקה מהספסל באיזור דקה 70 (בתנאי שישמור על הפיזיות שלו)