א. השיפוט בספרד הוא נוראי, לא אחיד, מעודד הצגות (מהסוג השלילי כמובן) ומשחק מלוכלך ומסוכן, ובעיקר בעיקר - הוא שחצני, דואג בעיקר לעצמו, להאדרה עצמית (כאילו מישהו אי פעם שילם כרטיס כדי לראות את השופט) והרבה פחות לשחקנים ולקבוצות, ולא פתוח לשום ביקורת ושיפור. כ-ו-ל-נ-ו יודעים את זה, וגם נכווינו מזה, במשך שנים כבר.
הכי מצחיק/עצוב - לראות שמי אחראים על השיפוט היום, על הניהול שלו ועל הביקורת עליו - אלה אותם שופטים כושלים וגרועים לא פחות, שאנחנו זוכרים היטב מראשית המילניום.
ב. לאור זאת, הניסיון של חלק מהאוהדים כאן לגמד ולהגחיך את הטענות של הצד השני כנגד השיפוט, כאילו לא כולנו מתלוננים כבר שנים על השיפוט - הוא מגוחך, לא אמין וחסר יושרה פנימית. שמחה לאיד על זה שהיריבה סובלת מטעויות שיפוט היא מובנת (גם אם לא קונסטרוקטיבית), אבל כשמנסים לדבר עניינית על מקרים, הייתי מצפה שאנשים ידעו לנקות את הרצון שלהם להפסד של היריבה, ולהסתכל נטו על המקרה שמולם.
ג. הסתייגות אחת מבחינתי לנ"ל - טענות על קונספירציות מכוונות למכירת האליפות לטובת קבוצה אחת (לשני הצדדים). עם זאת, אין שום צורך בטענות על קונספירציות, כדי לומר ששופטים ששומעים את הנשיא הגדול של ריאל מדריד יורד עליהם אישית בצורה פומבית - ינטרו טינה, וזה ישפיע על חוש השיפוט שלהם.
ד. עניינית - אני מסתכל על כל ההחלטות הגדולות שנשרקו (נגדנו או בעדנו), ולא רואה טעויות גדולות. יש החלטות שאולי-אולי היה אפשר להחליט אחרת, החוקה מעצבנת ולא מתואמת למציאות הנוכחית, אבל אין כמעט טעויות גדולות באמת. ככה זה לרוב בעידן הוואר, ברוך השם.
מרבית העצבים המוצדקים (בעיניי), היא על השריקות ה"קטנות", שמייצרים ומעודדים משחק מגעיל לצפייה, כאמור.
ה. כפי שנאמר כאן כבר ע"י יוני, כמדומני - כל האוהדים אוהבים לבכות על שיפוט. כידוע, ובניגוד אולי למה שחלקנו היינו רוצים לחשוב על עצמנו - אהדה לקבוצה היא שרירותית לגמרי, ולא מעידה שום-דבר על האוהד. מכיוון שכך, המחשבה כאילו קבוצת אוהדים אחת שונה באופן מהותי מהשנייה, כאשר החלוקה בין שתי קבוצות האוהדים נעשתה באופן אקראי לחלוטין - היא מצחיקה.
אני יודע שנאמר כאן אחרת לא פעם ע"י מנהלים ומשתמשים מוערכים מהצד המדרידאי, אבל אני אישית לא מסכים עם זה.
ו. שני הדברים המרכזיים (שהם בעצם עניין אחד), שלא לומר היחידים, שאכן עשויים להשפיע על התנהגות אופיינית של מחנה אוהדים, הם: 1. אהדה של קבוצה גדולה, לעומת אהדה של קבוצה קטנה. 2. קבוצה שנמצאת בתקופה טובה לעומת קבוצה שנמצאת במשבר. כל השאר זה רעש.
נכון שאנחנו אוהבים להקניט אחד את השני שבעצם הצד השני אוהד קבוצה קטנה, אבל האמת היא כמובן שבסוף בסוף כולנו כאן אוהדים קבוצות גדולות ומצליחות, אולי הגדולות ביותר בעולם. ולכן אנחנו נשארים עם הגורם השני, וזה אכן ברור ביותר:
- בתחילה העשור הקודם, כשריאל הצליחה פחות מבארסה, וגם ביחס לעצמה - נשמעו פתאום הרבה יותר טענות כנגד השיפוט.
- בשנים האחרונות, כשבארסה הצליחה הרבה פחות מריאל, וגם ביחס למה שהיא התרגלה מעצמה - פתאום הטענות כנגד השיפוט הגיעו מהכיוון שלה.
- אפילו בקנה מידה קטן יותר - בתחילת השנה הזאת, כשבארסה רצה והצליחה - לא שמענו כמעט מילה על השיפוט. פתאום נקלעה למשבר - והשופטים הם אלה שגוזלים את האליפות מבארסה. וכנ"ל בצד השני - ריאל ניצחה וניצחה ותפסה את המקום הראשון - הכול בסדר. פתאום כמה משחקים ברצף של איבודי נקודות - השיפוט האשם הבלעדי. אני אגיד יותר מזה - כמה החמצות פחות של ויני ואמבפה, באותם משחקים בדיוק (כלומר, שהמשחקים היו מתנהלים באותו אופן בדיוק, כולל כל החלטות השיפוט) - ואני בטוח שהיינו מדברים הרבה הרבה פחות על השיפוט. עד וכולל פלורנטינו עצמו.