בטח שמתם לב ש...גירסת ריאל מדריד

באמת שלפעמים אני מצטער שאין לי בכוכבית (כמו בוואטסאפ) את ההודעות שאומרות ש׳אוהדי ריאל מדריד בפורום לא מתלוננים על שיפוט׳

כמו שאמרו אחרים (וגם אני) לאורך השנים האחרונות, השיפוט בספרד נוראי. נקודה.
זה לא משנה אם זה מיורקה נגד קאדיס או ברצלונה נגד חטאפה או סתם משחק זניח כמו הקלאסיקו.
יהיו פעמים שקבוצה תהנה יותר ויהיו פעמים שפחות.

דווקא מי שהכי פחות סובלות במצטבר זה בארסה וריאל.

3 לייקים

מאמן שמפסיד לרומא ומשחק 4-4-2 לא צריך להישאר בברסה. הליגה לא באמת הייתה מדד, בלי להעליב. הייתם פח.

image

כל הכותרות, התגובות, המספרים וכדומה לאחר הניצחון נגד סביליה - כרגיל מפוזרים באתר ובפייסבוק שלנו, בינתיים משהו אחר ומעניין:

כמה נקודות השיגה ריאל העונה בדקות הסיום?| אופי זו מילה שחוזרת לא פעם העונה הזו. וזה קרה כבר בפתיחת העונה עם ניצחון 1:2 על ולנסיה במאסטייה ברמונטדה נהדרת בדקות האחרונות. “האצנית הטובה בליגה”, נכתב ב-AS על ריאל מדריד שכבשה שליש משעריה (22 מתוך 66) ברבע השעה האחרונה והוסיפה לא פחות מ-11 נקודות. ריאל עם 45 שערים במחצית השנייה כלומר 68%. שימו לב לטבלה האלטרנטיבית אם היו משחקים רק עד הדקה ה-75 - ריאל הייתה בפור של חמש נקודות בלבד. כמובן שגם מאמן הכושר הכל-יכול זוכה למחמאות: “ידו של אנטוניו פינטו מורגשת ברגע המכריע”. מדריד הצליחה להוסיף שמונה נקודות עם השערים שהשיגה מעבר לדקה ה-85. אם נחזור לדקה ה-80, השלל הוא 12 נקודות, למעשה כל היתרון שצברה.
ריאל ניצחה בתשעה משחקים אחרי תיקו במחצית ופעמיים הפכה פיגור לניצחון - נגד סלטה ויגו בברנבאו וכאמור אתמול. שלוש פעמים העונה בכל המסגרות ריאל אכלה אותה ברגע האחרון: ההדחה מגביע המלך נגד בילבאו (ברנגר כבש בדקה ה-89), ההפסד הדרמטי לפ.ס.ז’ בצרפת בחסות אמבפה, וההפסד לשריף בשלב הבתים.

הוא קורא לפודקאסט המעולה שלו: “כדורגל זה החיים” וזו ההגדרה הכי מדויקת שיש. כבוד גדול להתארח בפודקאסט “יוסי עדני - חולה על כדורגל”, אחד הפודקאסטים היוקרתיים ביותר של כדורגל בארץ (השיג ריאיון בלעדי עם ולדימיר איביץ’ ועקף בסיבוב את כל כלי התקשורת בארץ) ולהציג את הצד של ריאל מדריד לקראת חצאי הגמר נגד מנצ’סטר סיטי, ובכלל לנתח את העונה שלה ולספר את הסיפור שלי - איך הכל התחיל, גמר הדסימה, האתר, הספר ומה זה להיות אוהד פנאטי. גם מתן בן מיכאל תרם את חלקו בדיון מהרמה הגבוהה ביותר. מפה לשם, בלי ששמנו לב, כי הזמן טס כשנהנים - יצא שדיברנו שעה וחצי, ממש כמו המשחק עצמו. אז מה היה שם? אנצ’לוטי (די ביקורתי), סיטי (לעולם לא מהמר נגד הקבוצה שלי, אם כי היא שונה מצ’לסי ופ.ס.ז’ ואכן טובה מאיתנו), הקלאסיקו אולי כנקודת מפנה, בנזמה, רודריגו, רכש לקיץ (זקוקים לבלם, ואולי יש אות חיים מקרבחאל) והפיחואן.

שהמשיך ליהנות מכדורגל שהוא המפלט שלנו ומחזיר אותנו לילדות. קישורים להאזנה - למטה. האללה מדריד והמשך חג שמח לכולם.

https://pod.link/HoleAlKaduregel…

https://soundcloud.com/holealkaduregel-pod/t98bimi1uori…

https://open.spotify.com/episode/6f59lTbS3VwdJo1QLG55aD…

2 לייקים

אתמול לפני חמש שנים - ריאל מדריד השלימה דאבל על באיירן מינכן, ניצחה 2:4 גם בגומלין רבע הגמר (בהארכה) והעפילה לחצי גמר הצ’מפיונס במשחק הידוע כמובן גם בשיפוט הביתי מאוד לו זכינו. כולם דיברו על השלושער המפלצתי של כריסטיאנו רונאלדו כמובן (הגיע למאה שערים בליגת האלופות) וגם מרקו אסנסיו כבש שער גדול לקראת הסיום.

אבל אנחנו נתייחס לשואו של מרסלו, אולי במשחקו הגדול ביותר במדי ריאל מדריד. את הבישול האחרון שלו כולנו זוכרים איך הוא פרץ בין שחקני ההגנה של באיירן, יכל לכבוש בעצמו אבל העדיף לפרגן לחברו הטוב והעמיד אותו מול שער ריק. “מרסלו הגיש לרונאלדו כאילו זה אוכל מצלחת, רק תיקח”, פירגנו במארקה. אבל זה לא רק זה. הברזילאי ההציל שער מהקו במחצית הראשונה ורשם תצוגת הגנה פנומנלית, שדי לא אפיינה אותו - מול אריאן רובן הגדול שהיה ‘מחסל’ מגנים ללא רחם. עוד פוסט הערכה לאגדה מרסלו, עוד מעט לצערינו זה נגמר… לעולם, אבל לעולם לא תישכח האגדה של מרסלו ויירה ג’וניור בריאל מדריד. אז מה דעתכם, זה המשחק הכי גדול שלו בריאל?

2 לייקים

10 פוסטים אוחדו לנושא קיים: פוליטיקה וזה :: בחירות #5?

והנה התשובה ללמה מה שפיקה עושה עם ההתאחדות לא בסדר:

3 לייקים

זה כבר משהו אחר. זה פסול וזה דוחה. אבל אין כל פסול בעסקה עצמה לטעמי, להפך-הוא הוציא לכולם כסף. צריך לזכור שהוא חלק מהבעלים של החברה, לא הכל שלו. יכול להיות שהנשיא חיפש תיווך ולכן הוא פנה לפיקה. השחיתות היא של הנשיא.

למיטב זכרוני ההתאחדות עשתה מכירה פומבית למקום שהתפנה ופיקה שילם הכי הרבה.
והיום הקבוצה שלו מובילה את הליגה שלה אחרי שעלתה ליגה בזכות כסף, כך שזה לא רק כסף, יש לו שם קבוצה.

למי שפספס - קורטואה מסתלבט עם אוהדי סביליה על השופט שלא מבין איך נראה שחקן שעוצר כדור על החזה.

5 לייקים

image

ג’רארד פיקה ביקש את עזרתו של סרחיו ראמוס “בסכסוך” בין נשיא ההתאחדות רובילאס לבין דיוויד אגנסו, נשיא ה-AFE, אותו ‘רצו’ להרחיק. ראמוס העדיף להתנתק מהרכילות ואמר שהם צריכים לפתור את הדברים האלה בעצמם (על אף שהוא טוען שאגנסו עשה משהו לא מתאים - ולא סיפר מה). ראמוס הגיב לפיקה בשיחה אישית והבלם של ברצלונה העדיף לשלוח את תוכן השיחה לרובילאס. “רובי, זו הודעה ששלח לי ראמוס. שמור את זה לעצמך. נא לשמור את זה בסודיות”. ככה הגיב ראמוס:
¿Nosotros pidiendo la dimisión de un presidente de AFE que realmente el que lo está moviendo es Rubiales? No sé, yo creo que nosotros aquí es un tema suyo para que lo resuelvan entre ellos".

לייק 1

יש שופט למשחק מול סיטי. הרומני אישטבן קובש ששפט את הניצחון של סיטי מול אתלטיקו בסיבוב הקודם מונה למשחק. הוא מעולם לא שפט אותנו.

ביום שבת תיקו מול אספניול שווה אליפות.

בארסה שוב הפסידה למרות שיפוט אוהד שקיבלה בקאמפ נואו.

2 לייקים

אתה לא אמיתי.

מעניין מה אספניול תעדיף, לדחות את האליפות שלנו ״ולהשאיר״ לבארסה סיכוי תיאורטי למשך עוד מחזור או לחרוץ את גורל האליפות כבר במחזור הקרוב

יש יותר סיכוי שאספניול תקדים את הפאסיו, מאשר שהיא אשכרה תתאמץ כשיש סיכוי שזה יעזור לברצלונה.

אספניול דואגת רק לעצמה, בדיוק כמו שראיו וחטאפה לא פותחות רגליים לריאל.
כתבתי את זה איפשהו לא מזמן, בספרד גם קבוצות שאין להן על מה לשחק ממשיכות לשחק כדורגל, אפילו כאלה שירדו ליגה מתמטית.

עשור לטרגדיית הפנדלים| לפני עשר שנים בדיוק היה אחד הרגעים הכי קשים ואכזריים שלנו כאוהדי ריאל מדריד. ערב יום העצמאות, ריאל אירחה את באיירן מינכן בסנטיאגו ברנבאו אחרי הפסד 2:1 כואב בגרמניה (ספגנו בדקה ה-90). ריאל של ז’וזה מוריניו שהייתה מפלצת כדורגל, דרסה כל מי שזזה והיה כתוב עליה באותיות זהב, כמו צבע החולצה: “זו הקבוצה שתביא את הדסימה” - כבר הובילה 0:2 מהיר בזכות צמד של כריסטיאנו רונאלדו (כן, התמונה בה מרסלו מרים את היד וחוגג את הגול עוד לפני שהפורטוגלי בועט). אבל באיירן צימקה בפנדל שטותי, המשחק הגיע לדו-קרב מהנקודה הלבנה. איקר קסיאס הדף מול פיליפ להאם וטוני קרוס אבל גם כריסטיאנו, גם קאקה וגם סרחיו ראמוס שבעט לעננים – החטיאו. שיברון לב. ריאל מדריד 11-12 – אולי הקבוצה החזקה ביותר שלא זכתה בליגת האלופות.

“שוב החיה השחורה”, נכתב במארקה. איקר שהיה שבור, יחד עם מוריניו שכרע ברך, אמר: “זה קשה מאוד להתאושש, אבל פנדלים הם כמו הגרלה. אני רוצה להודות לקהל על התמיכה המדהימה שלו”. “יש רגעים קשים וכואבים מאוד אבל יש תחושות אפילו חזקות יותר”, אמר ראמוס שהיה זה הפנדל השני שלו בסה"כ בקריירה. הוא ביקש אישור מכריסטיאנו שהיה אחראי על רשימת הבועטים, בהנחייתו של מוריניו שהיה מושעה. ריאל השלימה את המשימה וזכתה באליפות הגדולה בתולדות הליגה. בחגיגות איקר הבטיח: “נחזור לכאן עם הדסימה”. גם מוריניו אמר: “בלי אובססיה – זה יקרה”. וגם רונאלדו הבטיח: “ההדחה עליי – אני חייב לכם גמר – מדרידיסטאס”. וכך היה.

זה לקח עוד קצת זמן וגם ב-12-13 נפלנו בחצי הגמר ומאז הגיע השלטון של ריאל באירופה ביד רמה. דסימה, 11, 12, 13. אתלטיקו, שוב אתלטיקו, יובנטוס וליברפול. ארבע זכיות בחמש שנים ושלוש ברציפות. אולי אותה אכזבה קשה נגד באיירן דירבנה עוד יותר את תור הזהב הזה. וכן, כמה שריאל ידעה לקחה משחקים צמודים במפעל ולנצח בזכות ה-DNA, המסורת, הברנבאו, הכוכבים והעוצמות שלה כמועדון – היה גם את הרגע הקשה הזה, שהרגיש כמו חמש הדחות על חוט השערה. גם לנו היו הדחות כואבות. עם אותה באיירן סגרנו את החוב כעבור שנתיים - תשאלו את ראמוס.

כן, הכי חזקה שלא זכתה, יותר מבאיירן בשנים שלא הצליחה, יותר מסיטי שמפרקת את אנגליה שנים, יותר מיונייטד של פרגוסון. חזקה כי היא פירקה את מוסקבה ואפואל ניקוסיה בנוקאאוט. כ"כ חזקה שאחרי שנה קיבלה 4 מדורטמונד. מעניין על מי אתה עובד בכל הבלבולי מוח על ריאל מדריד 11-12, כמה אתה מפמפם עליה. אפילו מוריניו היה מתבייש בשטויות שאתה כותב.

אני ממש לא מסכים עם הקיצוניות של דור, אבל שביט גם אתה מקטין ומקצין בטירוף. אתה מתלונן על החד צדדיות של דור ועונה לו באותה צורה. זה לא הופך אותך לצודק, רק את
שניכם לטועים.

מה גם שדור כותב עם רגש וזה ידוע. אין שום סיבה לחפש את הקיצוניות בכל מילה ומילה. כולנו נוטים להקצין כשאנחנו מנסים למכור גם חוויה ולא רק נתונים סטטיסטיים שטחיים.
דור כתב על ההדחה ב2012. הדחה מאוד עצובה ואולי בין הקשות שחווינו כאוהדים. הדחה שקרתה בגלל המון ביש מזל.
אחת הסיבות שהדחה זו כואבת כל כך היא כי לדעת רבים הקבוצה ההיא הייתה הטובה ביותר של ריאל שהייתה לנו, לכן זה מאוד כאב שדווקא היא לא זכתה באלופות.
חוץ מזה שהמשמעות של ״אולי הטובה ביותר״ זה בין הטובות ביותר ולא בהכרח הטובה ביותר. אחרת מה המשמעות של ״אולי״?

בין ריאל 11-12 לריאל 12-13 אין הרבה הבדל על הנייר, אבל יש הבדל מטורף בכושר של השחקנים ומצב חדר ההלבשה שהתפרק באותה עונה. זה כמו שריאל של זידאן ובניטז היא לא אותה ריאל למרות שמדובר באותם שחקנים ואפילו באותה עונה.

ברצלונה ב2010 היתה קבוצה לא פחות טובה מאותה ריאל בעיניי וכנראה גם שיותר טובה.

בכדורגל יש המון מקריות. בסוף קצת חדות או טעות של שחקן (או אפילו שופט) מכריעים משחקים

4 לייקים