עדיין יש פה דיון טקטיקה? אם כן לא מצאתי ועמכם הסליחה
קצת על המערך ומגמות בעונה הנוכחית.
קודם כל: לא כל יהלום הוא זהה. לא חושב שצריך להיות איזה מומחה כדי לראות שהיהלום של זידאן שונה בתכלית ממה שאנחנו רואים עכשיו. לדוגמה: בשפיץ היהלום יש עכשיו חלוץ נסוג מול איסקו שהיה הרבה פחות מסוכן ותפקידו היה להיות בין קו ההגנה האחורי לזה שקודם לו. השילוב בחוד שונה - נניח שרונאלדו דומה לרודריגו בקטלניות, אבל ויני ובנזמה הם שני שחקנים שונים מאד (למעשה המקביל של בנזמה זה בכלל בלינגהאם). אז היה מרסלו והיום… היום אין מרסלו. הקישור של זידאן קידש פוזשן והתנגדות ללחץ והיום הוא אתלטי מהיר ודינמי אבל פחות טוב בלהתיש את היריב. וכו’. מסקנה: אין טעם להשוות עמדה-עמדה ואז להגיד מה חסר רק כי המערך הוא אותו מערך.
כנראה שהרעיון מתחיל ונגמר בעובדה שבמידה האפשר, עדיף שבלינגהאם יבלה את זמנו באזורים המסוכנים. דווקא גול הריבאונד שלו אתמול מראה שיש לו את התכונות לא רק להצטרף אלא לשהות ברחבה כמו חלוץ כשצריך. כל דעה בעד ונגד השיטה הנוכחית של ריאל מדריד צריכה, לדעתי, להתחיל בהאם אתם מסכימים עם הבחירה הזו.
את היתרונות והחסרונות כמו גם השיטה הייתי מחלק למשחקים בהם אנחנו שוכבים על היריבה ולמשחקים היותר מאתגרים או אפילו קצת יותר ספציפי:
- פוזשן מובהק שלנו
- ריאל מדריד (מנסה) לעשות הגנה
- משחק של ריצה
לשמחתנו שני המשחקים הראשונים בליגה היו שונים מבחינת איכות היריבה ומה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו.
כשאנחנו שולטים ועם הכדור - דעתי היא שהמערך לא מאד משנה. כמו שאני מכיר את ויני, האיש המרכזי ש’מושפע’ מהשינוי - הוא ישאר אותו ויני. לא רואה איך בהתקפות בהן אנחנו שולטים בכדור ומנסים לפצח את הבונקר משנה הנקודה על הלוח בה קרלו מצייר את העיגול שלו. ויני יחפש איפה הוא יכול לקבל את הכדור ויעשה את המהלכים שלו.
כשאנחנו מגנים - אני רואה שני בלוקים שעומדים יחסית נמוך כשויני ורודריגו עומדים כמו אי ומחכים לכדורים ארוכים. הרעיון הוא כמובן לנצל את העובדה שויני הוא נשק מדהים כשיש לו שטח. זו לא מגמה חדשה והיא הוכחה כיעילה נגד יריבות כמו בארסה וסיטי שחטפו מויני גולים הכי חשובים במשחקים הכי חשובים. עוד ‘יתרון’ הוא שבלוק נמוך שכזה יכול לפצות על העובדה שההגנה שלנו גרועה.
משחק של קוסט טו קוסט - ויני ורודריגו ימשיכו לקבל את החופש להישאר למעלה ולחכות לכדורים. חידה מבחינתי - האם נצליח לשפר את ההגנה והנטיה המביכה שלנו לקבל גולים קלים, וזה לא משנה אם זה מנור סולומון, שריף או קבוצת ליגה גנרית. חייב להשתפר.
שני האזורים שבהם אני מצפה לשיפור הם עבודת הגנה ומשחק לחץ גבוהה. הראשון לוקה מאד אבל יכול להשתפר על אף הנסיבות המאד מקלות של בעיות הסגל. לגבי השני - לא ראיתי משהו מאד שיטתי השנה, יתכן שהצוות המקצועי לא מעוניין. יש רגעים של ‘אטרף’ אבל זה רחוק מלהיות משחק לחץ מאורגן ושיטתי כמצופה מקבוצה ברמה הכי גבוהה.
במפות האלה (איפה השחקנים נוגעים בכדור), רואים שדווקא אתמול ויני בילה יותר באגף, ג’וד היה יותר קדימה (מן הסתם) ורודריגו אותו רודריגו. כאמור - יותר אופי משחק ופחות מערך.
אתמול:
נגד בילבאו:
