יכול להיות שאתה צודק אבל הסיבה להצלחתם תהיה הסיקור חסר הפרופורציות שמתנגדיהם נותנים להם.
הילדים האלה הם האידיוטים השימושיים של מי שמשתמש בהם. בינתיים קולומביה הסכימה לשקול חרם אקדמי על ישראל בתמורה להפסקת המחאה. קולומביה. באמצע מנהטן.
תן לי מידע על כמה ילדים מדובר? עזוב, גם אם הם מיעוט (אני מקווה) זה לא מוריד מההשפעה שלהם על הקמפוסים והעובדה של פרובוקציות הללו יש השלכות.
מיעוט רועשים מנהלים את סדר היום, לא הרוב השפוי והשקט.
אתם עושים עניין גדול מכלום. מה היה הנזק של הBDS לצורך העניין? עורר ומעורר המון יחצ אבל במציאות האמיתית? בעולם עצמו? מישהו זוכר משהו ממשי?
שמעון ריקלין. לא בן כספית
בשבועיים האחרונים אני לא מבין מה נתניהו רוצה ולאן מדינת ישראל הולכת.
התנהלות מוזרה שאין לי מושג מה היא מסתירה.
אם הוא חושש מהאג שיגיד.
אם הוא רוצה לסיים את המלחמה שיגיד.
אם הוא לא רוצה להיכנס לרפיח שיגיד.
מה שקורה בפועל זו מריחה לא מכובדת שמורידה את ישראל על הברכיים.
מבאס מאוד
מאז הכתבות שלו בכלכליסט אני לא מצליח לקחת אותו ברצינות
היה פעם שלקחת אותו ברצינות? מוביל בגאון את תואר המפגר הישראלי
זה לא בסדר שאתה מעלה אותו בלי אזהרה.
יש אנשים שהטראומה של הפסקת הכתיבה שלו היא היא עדיין טרייה עבורם.
באופן אישי, לא פשוט לי לחיות בעולם ללא דסקל. אין כבר מי שידריך אותי מה נכון ומה לא. אין מי שיכווין אותי לאיזה אנשים כדאי להקשיב ואת מי כדאי להעריץ.
הוא היווה קול טוב לשניה וחצי (הקולגות שלו בתקשורת הספורט זה לא מציאה גדולה) אבל מתישהו כשהוא התחיל לספר לנו שלליטוף כלבים יש קשר ישיר לביצועי הבלמים איבדתי אותו לגמרי
מטה משפחות החטופים: “מברכים על הודעת חמאס, על הקבינט להפוך אותה לעסקה - אם לא תהיה עסקה - נבעיר את המדינה”
אשמור את דעתי לעצמי.
עסקנו כאן בעבר בממלכתיות וכו’
רוצה להעלות נקודה קטנה: איך הימין היה מגיב אם השמאל היה בשלטון וזה היה המצב? קל מאד לדמיין את הנאום של ביבי: מאות אלפים מפונים. אנחנו מפסידים. מבודדים בזירה הבינלאומית. אפשר לתעב את לפיד אבל ביבי לא היה מפגין 10% מהממלכתיות שהוא מפגין.
לפעם הבאה שאתם חושבים לאיזה צד להצביע במציאות שבה בתכלס מלבד השוליים אין הרבה מרחק בדעות הביטחוניות (כלכלית אין צורך להוכיח שה’שמאל’ עשה הרבה יותר טוב). הליכוד פשט את הרגל והגיע הזמן שיפנה את מקומו. ישראל צריכה קואליציה מרכזית בראשות המרכז שמאל שתתחיל לקבל החלטות קשות. הליכוד ידרש להחליף את העומד בראשו ולהצטרף כשותף.
את תרחיש האימים שאני חושש ממנו כבר תיארתי לך והוא נראה לי קרוב היום מתמיד: לא מופרך שגנץ יתייצב מול דילמה בין ממשלה עם החרדים לממשלה עם הליכוד, סביר שעדיין בראשות ביבי, ויבחר בסופו של דבר בחרדים. אולי עם איזה מתווה גיוס מקושקש שלא ישיג כלום. בעיני זה מסוכן בהרבה אסטרטגית, כמעט ללא תלות בהרכב יתר הקואליציה.
דאגה הגיונית, כמובן. מצד שני כל דבר שיגרום לביבי לרדת מהבמה הוא מבורך כי זה כבר בלתי אפשרי.
לגבי מתווה הגיוס: אני קרוע בין הרגש שלא מצליח לעכל את המצב הקיים לבין הראש שמבין שזה לא באמת יכול ללכת בכוח אלא רק במתווה ארוך טווח שכולל שינוי איטי של תמריצים כלכליים, יצירת מסגרות שירות וגיוס כמות הולכת וגדלה על פני הרבה שנים.
בעניין איך תיראה את המפה הפוליטית: צפוי שיקרה הכביכול בלתי צפוי והיא תשתנה. לך תדע מי יצטרף ומי יתאחד ואיפה יהיה גנץ בסקרים
מה צריך לקרות: הבנה עמוקה ומהירה של הציבור המשרת שאין שום סיכוי לגייס חרדים בכמויות משמעותיות לתפקידים פרודוקטיביים, ושכל מי שכן ניתן יהיה לגייס לא יהיה שווה את זה. הפניית משאבים לשיפור הבעיות המבניות בצה״ל (רובן ככולן לא קשורות במחסור תקציבי), ולכיסוח מדינת הרווחה הישראלית כדי לפתור את הבעיות החמורות באמת עם הציבור החרדי.
מה יקרה בפועל: הקצאת משאבים, זמן ועצבים רבים לכיוון של מאבק על שיוויון בנטל, שיהיה פורה בדיוק כמו קודמיו. חוץ מזה גם גידול חסר מעצורים בתקציב הבטחון, שבתקווה לא יעשה את מה שעשה בשנות השמונים.
אני לא מצליח לחשוב על אף תרחיש סביר שבו יש רוב לקואליציה ללא חרדים וללא ליכוד. זה לא ממש מסתדר מתמטית, אפילו בסקרים המחמיאים ביותר. חזרה של בנט אולי אולי יכולה לטרוף את הקלפים, אבל יש לי הרגשה שהוא לא שווה יותר מ-7-8 מנדטים שחלקם יגיעו כמובן מגנץ/ליברמן/לפיד ושות׳. "אחים לנשק״ ודומיהם בוודאי שלא יעבירו אף אחד צד, ונראה לי שגם יוסי כהן לא.
בגדול התקווה העיקרית היא ריצה של מפלגה ימנית אמיתית מחוץ לליכוד, שבגדול תאחד את בנט, שקד, סער וליברמן - שהמרחק ביניהם כמעט איננו קיים והעובדה שכרגע הם 3 מפלגות שונות מגוחכת ברמה אחרת. מפלגה שכזו יכולה לעזור לפצל מהליכוד את הגורמים החיוביים האחרונים שעוד נשארו לה.
אז כן, הליכוד עדיין יקבלו קולות, אבל אני מעריך שהרבה הרבה פחות, ובעיניי למפלגה הזו, יחד עם המחנה הממלכתי ואולי אפילו לפיד - יכולה להוביל את הממשלה הבאה. ללא חרדים, ללא שמאל (מרץ והעבודה), וללא ביבי כראש ממשלה. בתסריט כזה אגב ייתכן גם לקבל את סמוטריץ’ עצמו שכשהוא מקבל משרד מחוץ לתחומי האידיאולוגיה שלו כנראה יעשה הרבה פחות נזק. התסריט האידיאלי הזו יכול להוביל למוות איטי של הליכוד תוך 2-3 כנסות.
אבל זה לא תסריט מאוד סביר, עם זה אני מסכים. בעיניי הרבה יותר ריאלי התסריט של גנץ וחרדים או אפילו אחרי ככלות הכל לראות שוב את ביבי בשלטון.
לגמרי התסריט הכי סביר. בדיוק שמעתי את אלקין מתאר את זה ואת ליברמן מנסה לצעוק שוטגאן. השאלה איך ינהלו את האגו של כל הנוגעים בדבר.
הגיוני? לגמרי. סביר? לא כזה בטוח… מי מבין החבר׳ה האלה מוכן לקחת את הסיכון של להיות מספר 2-3 במפלגה עם מספר דו ספרתי נמוך של מנדטים? ליברמן לא ירוויח מזה כלום, בנט לא יכול להרשות לעצמו אחרי רשות ממשלה. יכול להיות שהחיבור יתפוצץ אלקטורלית, אבל הדאונסייד מאד משמעותי לכולם חוץ מלסער ושקד שאין להם זכות קיום לבד. הלוואי, מפלגה של ליברמן, בנט ואולי גם איזה אביר קרא מקבלת את הקול שלי על אוטומט.